צוות של מדענים מאוניברסיטת סביליה זיהה תהליך חיוני המגן על שלמות ה-DNA בתאי הרבייה, ומספק רמזים חדשים לגבי האופן שבו אורגניזמים נמנעים מפגמים גנטיים במהלך היווצרות ביצית.
מחקר שפורסם לאחרונה, תוצאת עבודת הדוקטורט של נוריה פרננדס-פרננדס, מתאר כיצד זרחון, שינוי כימי של קומפלקס החלבון BRC-1/BRD-1 בתולעת Caenorhabditis elegans, פועל כ"מתג" נגד נזקי DNA. הפעלה זו מאפשרת לגנום לתקן את עצמו כראוי במהלך המיוזה, התהליך שמוליד תאי רבייה.
כאשר מנגנון זה נכשל, ה-DNA סובל מהפסקות רציניות, מה שמוביל לנזק מצטבר, פיצול כרומוזומים ואובדן יכולת הקיום של העובר. החוקרים זיהו גם שני אנזימים, Bloom ו-Mus81, שתורמים לבעיות הללו על ידי פתרון שגוי של הקשרים בין מולקולות DNA פגומות.
הממצאים שלנו חושפים שלב קריטי בתגובה התאית לנזק גנטי בקו הנבט. הבנת התהליכים הללו חיונית כדי להבין כיצד מונעים אנאופלואידיה ופגמים התפתחותיים".
ד"ר טטיאנה גרסיה-מוזה, חוקרת ראשית במרכז האנדלוסי לביולוגיה מולקולרית ורפואה רגנרטיבית (קאבימר)
המחקר מדגיש את החשיבות של מערכות תיקון DNA בפוריות ובהתפתחות בריאה ויכול לסלול את הדרך למחקר חדש על הפרעות רבייה בבני אדם.
