למדינות עם רמות אובדן שמיעה הגבוהות ביותר מדווחים יש גם את השימוש הנמוך ביותר המדווח במכשירי שמיעה, מוצא מחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת Open Access BMJ Global Health.
וגברים בדרך כלל סבירים יותר מנשים לדווח על קשיים בשמיעתם, אם כי מגדר זה מחלק צמצם עם הגיל, מראים הממצאים.
על פי הערכה 1.57 מיליארד אנשים השווים ל -1 מכל 5 מאובדן השמיעה של אוכלוסיית העולם בשנת 2019. וזה חזה כי זה ישפיע על 2.45 מיליארד אנשים עד שנת 2050, אומרים החוקרים.
אובדן שמיעה קשור למגוון בעיות אצל מבוגרים. אלה כוללים דיכאון, בדידות, בידוד חברתי, נפילות ופציעות הקשורות לסתיו, סיבוכים לאחר הניתוח, מחלות לב וכלי דם, ירידה קוגניטיבית ואפילו מוות, הם מציינים.
אולם המדידות המדויקות הנוכחיות של אובדן שמיעה מוגבלות על ידי היעדר אספקת שירות אודיולוגיה והוצאות איסוף נתוני בדיקות שמיעה, הם מציינים.
כדי לחזק את בסיס הראיות, הם ניתחו את אובדן השמיעה והשימוש במכשירי שמיעה שדיווחו על עצמם משמונה מחקרים לטווח הארוך המייצגים הארצית, המייצגים 28 מדינות לתקופה 2001–2021.
מחקרים אלה היו: המחקר האורך הברזילאי על הזדקנות (Elsi-Brazil, 2016–20); המחקר האורך הבריאותי והפרישה בסין (Charls, 2011–18); מחקר אריכות החיים של קוסטה ריקה ומחקר הזדקנות בריאה (Creles, 2005–09); מחקר הבריאות וההזדקנות המקסיקני (MHAS, 2001–21); המחקר לדינמיקת ההכנסה הלאומית של דרום אפריקה (NIDS, 2008–17); המחקר האורך הקוריאני בנושא הזדקנות (Klosa, 2006–20); מחקר הבריאות והפרישה מארה"ב (HRS, 2002–20); וסקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה באירופה (Share, 2004–15).
כל מחקר אסף נתונים נרחבים על המאפיינים הדמוגרפיים, הסוציו -אקונומיים, ההתנהגותיים והבריאותיים של המשתתפים הבוגרים שלהם, שרובם היו בשנות ה -60 לחייהם.
יכולת השמיעה נגזרה מהמשתתפים שדיווחו אם הם השתמשו במכשיר שמיעה, וכיצד הם דירגו את שמיעתם שלהם, מצוין לעניים. החוקרים שילבו תגובות אלה להגדרת אובדן שמיעה אם המשיבים דיווחו על שמיעה הוגנת או לקויה, או על שימוש במכשירי שמיעה.
שכיחות אובדן השמיעה השתנתה באופן נרחב, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר המדווחת בסין (65%), והנמוכה ביותר בדרום אפריקה (16.5%).
ארבע המדינות עם השכיחות הגדולה ביותר המדווחת של אובדן שמיעה-סין, דרום קוריאה, מקסיקו וברזיל-גם הם היו ברמות הנמוכות ביותר של שימוש במכשיר השמיעה, ונעו בין 1% מהאנשים עם אובדן שמיעה מדווחים בסין ל -6% בברזיל.
בקצה השני של הסקאלה, מבוגרים עם אובדן שמיעה בצפון אירופה, ארה"ב ומערב אירופה היו ככל הנראה מדווחים באמצעות מכשיר שמיעה, שנע בין 24% במערב אירופה ל -39% בצפון אירופה.
התגובות מראות כי הסבירות לאובדן שמיעה גדלה עם הגיל בכל המדינות.
אובדן השמיעה בגילאים העתיקים דווח לפחות בקוסטה ריקה ובדרום אפריקה, שם השכיחות בקושי עלתה מעל 40% בגילאי 85+. אולם למעלה מ- 50% מבני 50-54 בסין דיווחו על אובדן שמיעה, כאשר 80% עשו זאת בגילאים העתיקים ביותר.
למעט חריגים של סין, דרום קוריאה ודרום אפריקה, גברים היו בעלי סיכוי גבוה יותר מאשר נשים לדווח על אובדן שמיעה כמעט בכל הגילאים.
אך היו הבדלים בינלאומיים בשימוש במכשיר השמיעה לפי גיל ומגדר. באזורים עם השימוש הגבוה ביותר-צפון-אירופה, ארה"ב, מערב אירופה-זה גדל באופן ליניארי במקביל לגיל.
בצפון אירופה, למשל, כ- 13% מגברים בני 50-54 עם אובדן שמיעה לבשו מכשירי שמיעה, לעומת 74% בגילאי 85+. השימוש עלה גם במקביל לגילתה הגוברת באזורים אחרים באירופה, ברזיל ודרום קוריאה, אם כי הרמות הכוללות היו נמוכות, אפילו בגילאים העתיקים ביותר.
בדרום אפריקה התהפך דפוס הגיל. גברים מבוגרים וגם נשים מבוגרות היו פחות סיכויים לדווח על שימוש במכשירי שמיעה מאשר עמיתיהם הצעירים יותר.
ההבדלים המגדריים באובדן השמיעה היו הגדולים ביותר בארצות הברית, שם גברים היו בעלי סיכוי גבוה פי 1.6 לדווח על כך מאשר נשים. גברים בדרום אפריקה, סין ודרום קוריאה היו גם בעלי סיכוי גבוה פי 1.5 לדווח על לבישת מכשיר שמיעה, אם כי השימוש הכללי בסין ובדרום קוריאה היה נמוך ביותר.
נשים בברזיל היו בעלות סיכוי גבוה יותר לגברים ללבוש מכשירי שמיעה, בעוד שההבדלים בין המינים היו קטנים או לא קיימים בצפון ובדרום אירופה, קוסטה ריקה, מקסיקו ומערב אירופה.
באזורים עם ההבדלים המגדריים הגדולים ביותר, גברים מתחת לגיל 70 היו בעלי סיכוי גבוה פי שניים לדווח על אובדן שמיעה כנשים, אך חלוקה זו הצטמצמה עם הגיל. מצד שני, לא היו מעט הבדלים מגדריים באובדן השמיעה בשום גיל בסין, דרום אפריקה ודרום קוריאה.
באזורים עם שימוש גבוה במכשירי שמיעה (צפון אירופה, ארה"ב, מערב אירופה וישראל), נשים צעירות יותר היו בעלות סיכוי גבוה יותר ללבוש אותן מאשר גברים צעירים יותר. באזורים של אמצע השימוש (קוסטה ריקה, מרכז ומזרח אירופה ודרום אירופה), ההבדלים בין המינים לא היו עקביים על פני קטגוריות גיל.
ולמרות שהשימוש היה נמוך או כמעט ולא קיים בדרום אפריקה, דרום קוריאה וסין, גברים כמעט בכל הגילאים במדינות אלה היו בעקביות ובאופן משמעותי יותר ללבוש אותם מאשר נשים.
החוקרים מכירים במגבלות שונות לממצאים שלהם, כולל הסתמכות על מדדים שדיווחו על עצמם של אובדן שמיעה ושימוש במכשירי שמיעה ולא על מדידות אובייקטיביות. ובעוד שהמחקר הקיף מספר מגוון של מדינות, הוא היה מוגבל לאלה שהסווגו כמידה עליונה לבעלי הכנסה גבוהה.
אף על פי כן, הם הציעו: "הטווח הרחב באובדן שמיעה שדיווח על עצמו, מ -17% בדרום אפריקה ל -65% בסין, מציע אינטראקציות מורכבות בין גורמים מבניים במדינה, כמו מערכות רפואיות וחינוכיות, ושלל יסודות סוציו-תרבותיים, כמו עם אמונות סביב סטיגמה, נכות ונורמות מגדריות."
הם הוסיפו, "תפקידן של מערכות מבניות עשוי להיות רלוונטי במיוחד עבור (מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית), שמערכות הבריאות שלהן עדיין מתפתחות ובמקום בו הוקמו לאחרונה שירותי ייעוד, כמו אודיולוגיה."
אבל הצביעה על המתאם בין גישה לספיגה ברמה הבינלאומית מסובכת, הם מציינים.
"אפילו במדינות עם כיסוי ביטוחי מלא או כמעט שלם (למשל, מערב אירופה, צפון אירופה), ספיגת מכשיר השמיעה נותרה הרבה מתחת ל 100%, מה שמרמז כי גישה פיננסית יכולה רק לספר חלק מהסיפור", כתבו.
