אי השוויון בהכנסה בחברה נקשר לשינויים מבניים במוחם של ילדים שממשיכים לחוות בריאות נפשית לקויה יותר.
מחקר של קינגס קולג 'בלונדון הוא הראשון שחשף כיצד חלוקה לא שוויונית של עושר בחברה קשורה לקשרים משתנים ולפחתת שטח הפנים במוחם של ילדים. פורסם ב בריאות הנפש של הטבע כיום, המחקר גם קישר בין שינויים אלה לתוצאות גרועות יותר לבריאות הנפש.
למרות עדויות לכך שהעושר האינדיבידואלי משפיע על התפתחות המוח, זו הפעם הראשונה שאי -שוויון חברתי נקשר לשינויים במוח המתפתח.
לא מדובר רק על הכנסות משפחתיות אינדיבידואליות – מדובר על האופן בו ההכנסה מופצת בחברה. שני הילדים ממשפחות עשירות ובעלי הכנסה נמוכה הראו התפתחות עצבית משתנה ואנחנו קבענו כי יש לכך השפעה מתמשכת על הרווחה. "
ד"ר דיווינגנה רקש, המכון לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומדעי המוח, קינגס קולג 'לונדון
מדענים מאמינים כי החיים בחברה לא שוויונית מגבירה תחושות של חרדת מעמד והשוואה חברתית, תוך שיבוש רמות הקורטיזול – הורמון הקשור ללחץ. זה מציב מתאמץ על המוח ועל איברים אחרים, מה שמסביר פוטנציאל לשינויים בפיתוח עצבי.
הצוות השתמש בנתונים של למעלה מ -10,000 ילדים בגילאי 9-10, ברחבי ארצות הברית. זה נאסף ממחקר ההתפתחות הקוגניטיבית של המוח המתבגר (ABCD), משאב הדמיה עצבית התפתחותית בקנה מידה גדול.
הם מדדו אי שוויון בכך שהם ניקוד כיצד נמדדים הכנסות באופן שווה בחברה – נותנים ציון של 0 לשוויון 'מושלם', שם לכל אחד יש את אותה הכנסה, ואחד לאי -שוויון – שם לאדם אחד יש כל הכנסה ולכולם אין דבר. מרבית המדינות והמדינות יושבות איפשהו בין ערכים אלה.
מדינות עם אי שוויון גבוה יותר כללו את ניו יורק, קונטיקט, קליפורניה ופלורידה. לעומת זאת, יוטה, ויסקונסין, מינסוטה וורמונט היו בין השווים ביותר, עם פערי הכנסה צרים יותר.
סריקות MRI נותחו כדי לחקור את שטח הפנים ואת עובי האזורים בקליפת המוח כולל אלה המעורבים בתפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר כמו זיכרון, תשומת לב, רגש ושפה. הם גם בדקו קשרים בין אזורים שונים במוח באמצעות סריקות MRI, כאשר שינויים בזרימת הדם מצביעים על פעילות מוחית.
הסריקות הראו ילדים החיים באזורים בעלי רמות גבוהות יותר של אי שוויון חברתי הקשורים לשטח הפנים המופחת של קליפת המוח ושינוי חיבורים בין אזורי מוח מרובים. ממצאים אלה מספקים עדות לפיתוח עצבי מושפע, שעשוי להתייחס לבריאות הנפש העתידית ולתפקוד הקוגניטיבי.
לאחר מכן החוקרים בדקו כיצד שינויים נוירו -התפתחותיים אלה עשויים להשפיע על בריאות הנפש. הם ניתחו נתונים משאלונים שמטרתם לחשוף תסמינים לבריאות הנפש כמו דיכאון וחרדה, בגילאי 10 ו -11 – שישה ושמונה עשרה חודשים לאחר סיום סריקות ה- MRI.
תוצאות בריאות הנפש היו גרועות יותר באופן משמעותי עבור אלה שחיו בחברה עם התפלגות עושר לא שוויונית. החוקרים מצאו כי חלק מהשינויים במוח שימשו מסלול המקשר בין אי שוויון ומאוחר יותר לבריאות הנפש – אי השוויון היה קשור לשינויים מבניים ותפקודיים במוח אשר בתורם היו קשורים לבריאות נפשית גרועה יותר.
ד"ר רקש אמר: "אנו מעוניינים לראות כיצד ממצאים אלה משווים ברחבי העולם. לדוגמא, מספר תחומים בבריטניה מאופיינים באי -שוויון בעל הכנסה גבוהה. לונדון מציגה אי שוויון משמעותי, כאשר תושבים עשירים מאוד ועניים מאוד. מחקר עתידי יכול לבחון את אי השוויון בהכנסה בבריטניה ברמת המחוזות והרובע כדי לחקור אם נצפים השפעות דומות."
מחבר המשותף פרופסור ויקראם פאטל, אוניברסיטת הרווארד, אמר: "ממצאים אלה מוסיפים לספרות ההולכת וגוברת המדגימה כיצד גורמים חברתיים, במקרה זה אי שוויון בהכנסה, יכולים להשפיע על הרווחה באמצעות מסלולי מסלול הכוללים שינויים מבניים במוח."
מחברת המשותפת פרופ 'קייט פיקט, אוניברסיטת יורק, אמרה: "העיתון שלנו מדגיש כי הפחתת אי השוויון אינה רק על כלכלה-זהו חיוני לבריאות הציבור. השינויים במוח שצפינו באזורים המעורבים בוויסות רגש ותשומת לב מרמזים כי אי-שוויון יוצר סביבה חברתית רעילה, שמאוד מעצב את המוח הצעיר, עם תוצאות נפשיות בהתחלה. אי השוויון נכנסת לעור כדי להשפיע על בריאות הנפש. "
צוות המחקר סבור כי יישום מדיניות להפחתת אי השוויון החברתי יכול לעזור לקידום התפתחות עצבית בריאה.
ד"ר רקש הוסיף: "מיסוי מתקדם, רשתות בטיחות חברתיות מוגברות ובריאות אוניברסאלית עשויים לעזור להקל על גורמי הלחץ המשפיעים באופן לא פרופורציונאלי בילדים בחברות לא שוויוניות יותר. יוזמות לבניית קהילה והשקעות בתשתיות ציבוריות עלולות גם להקטין את ההשפעות המזיקות של אי השוויון על ידי קידום אמון וחברתיות."
