ככל שהטמפרטורות העולמיות מטפסות, שינוי שקט לעבר חוסר פעילות עלול להאיץ מקרי מוות ואובדנים כלכליים, במיוחד באזורים הפגיעים ביותר בעולם.
לִלמוֹד: השפעות של שינויי אקלים על חוסר פעילות גופנית: מחקר נתונים על פני 156 מדינות משנת 2000 עד 2022. קרדיט תמונה: ChameleonsEye/Shutterstock.com
שינויי האקלים מגבירים את חשיפת החום העולמית, אך השפעותיו על חוסר פעילות גופנית זכו לתשומת לב מועטה. מחקר דוגמנות שנערך לאחרונה ב ה-Lancet פרויקטים כי חוסר פעילות גופנית עשויה לגדול בעד 1.75 נקודות אחוז, במיוחד באזורים טרופיים עם הכנסה נמוכה ובינונית, וכי המשמעות עשויה להיות עד 0.70 מיליון מקרי מוות נוספים בשנה תחת תרחישי פליטות גבוהות עד 2050.
החום הגלובלי העולה מעצב מחדש את דפוסי הפעילות הגופנית
חוסר פעילות גופנית תורם עיקרי לבריאות קרדיומטבולית לקויה. היא נחשבת לבסיס של 5% ממקרי המוות של מבוגרים, אחראית ל-54 מיליארד דולר בעלויות שירותי בריאות, ואחראית לאובדן פרודוקטיביות בשווי 14 מיליארד דולר.
כשליש מאוכלוסיית העולם היא בישיבה ואינה עומדת בהנחיות ארגון הבריאות העולמי (WHO) לפעילות גופנית. עם הגדלת הטמפרטורות העולמיות, מאמץ גופני גורם ליותר מאמץ קרדיווסקולרי ומרגיש מאומץ יותר. בנוסף, פעילות גופנית בטוחה עלולה להפוך לקשה יותר ככל שאירועי מזג אוויר קיצוניים הופכים נפוצים יותר ואיכות האוויר מחמירה.
זה מומחש על ידי העלייה של 28% בסיכון המתון או גבוה יותר ללחץ חום עם פעילות גופנית קלה בשנת 2023 בהשוואה לשנים 1990-99. מומחים צופים כי בטמפרטורה של 2 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורות הקדם-תעשייתיות, יותר מרבע מתושבי העולם עלולים לחוות חודש נוסף של לחץ חום חמור בהשוואה לשנים 1950-79. זה יגביל את הזמן הפנוי לפעילות גופנית.
עלייה במקרי מוות הקשורים לשינויי אקלים כתוצאה ממחלות לא מדבקות כבר משפיעות באופן לא פרופורציונלי על מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית (LMICs). המחקר הנוכחי ביקש לספק הערכה אורכית של האופן שבו הטמפרטורה משפיעה על חוסר פעילות גופנית במשך יותר מ-20 שנה ולחזות עלויות בריאותיות וכלכליות עתידיות אם מגמות כאלה יימשכו תחת תרחישי אקלים שונים.
ניתוחים גלובליים מציגים חוסר פעילות ונטל כלכלי עתידי
החוקרים בחנו אלפי תצפיות הקושרות טמפרטורה לחוסר פעילות גופנית בפאנל של 156 מדינות בין השנים 2000 ל-2022. זה אפשר להם להעריך כיצד חשיפה לחום קשורה לשינויים בפעילות הגופנית, תוך התאמה להשפעות של גורמים סוציו-אקונומיים וסביבתיים.
זה היה משולב עם שינויים צפויים בטמפרטורה כדי לחזות שינויים בשיעורי חוסר הפעילות הגופנית עד 2050, תוך התחשבות בפרמטרים סוציו-אקונומיים על פני תרחישי מסלול סוציו-אקונומי משותף מרובים. לבסוף, אלה הומרו לעלויות בריאות וכלכליות תוך שימוש במדדים כלכליים והשתתפות בעבודה ספציפיים למדינה.
עליית טמפרטורות קשורה למקרי מוות ולאובדן פרודוקטיביות
ניתוח הבסיס הראשוני מראה כי למעלה מ-25% מאוכלוסיית העולם אינה פעילה פיזית, כאשר נשים יותר מגברים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת הייתה 19·2 מעלות צלזיוס, עם טווח רחב מתחת לאפס עד מעל 28 מעלות צלזיוס.
באופן דומה, פעילות גופנית השתרעה על טווח רחב, אך הייתה קשורה באופן נרחב לאקלים. למרות זאת, בחלק מהאזורים הקרים היו שיעורים גבוהים של פעילות גופנית, כולל צפון אמריקה וארגנטינה.
המודל חזה עלייה של 1.44 נקודת אחוז בחוסר פעילות גופנית ברחבי העולם עם כל חודש נוסף של טמפרטורות מעל 27.8 מעלות צלזיוס, מה שהדגיש קשר לא ליניארי עם השפעות מרוכזות מעל סף זה. זה ישפיע באופן לא פרופורציונלי על נשים ומבוגרים, שכן מחקרים קודמים הראו שמנגנוני פיצוי חום, כמו הזעה, פחות יעילים בקבוצות אלו.
לאחר התאמה להכנסה, התברר כי עליות מונעות אקלים בחוסר פעילות יתמקדו בעיקר ב-LMICs. חוסר הפעילות נאמד לעלות ב-1.85 נקודות אחוז ב-LMICs, בהשוואה לשינויים מינימליים או לא מובהקים במדינות בעלות הכנסה גבוהה. היו כמה מוקדים שבהם ההשפעה הייתה הגדולה ביותר. אלה כללו: מרכז אמריקה, האיים הקריביים, מזרח אפריקה שמדרום לסהרה ודרום מזרח אסיה המשוונית. מגמות אלו נותרו עקביות עם ניתוחי תת-קבוצות נוספים.
המודלים גם הראו שברמה זו של חשיפה לחום, המספר המשוער של מקרי מוות נוספים עד שנת 2050 יכול לנוע בין 0·47 ל-0·70 מיליון בשנה. בנוסף, הפסדי פריון עשויים להגיע ל-2·40–3·68 מיליארד דולר בתרחיש החזוי.
זה יתאים לכ-7-11% ממקרי המוות ב-2022 שנגרמו מחוסר פעילות, ועד 7.9% מאובדן הפריון. גם כאן, ההפסד הכלכלי ישפיע בעיקר על LMICs. העלייה החזויה במקרי מוות מכל הסיבות כתוצאה מחוסר פעילות גופנית תהיה גם בולטת ביותר ב-LMICs, בעוד היא תישאר נמוכה במדינות מתועשות.
המחברים מציינים שהדבר ינציח ויחריף את אי השוויון הקיים, שכן רוב העובדים ב-LMIC חייבים לעבוד בשעות החמות. עומס חום צפוי להוביל לאובדן של כ-5% משעות העבודה באזורים החמים ביותר של העולם, על פי תחזיות עבודה גלובליות נפרדות.
בינתיים, מרחבים מבוקרים אקלים אינם בהישג יד באזורים כאלה, במיוחד עבור קבוצות מוחלשות כמו נשים. יתרה מכך, לא ניתן להביא בחשבון בקלות את שיעורי העלייה של מחלות קרדיו-מטבוליות בתקציבי בריאות הציבור במדינות אלו.
המחברים מציעים כי יש לנקוט בצעדים מקלים דחופים, כגון עיצוב עירוני משופר כדי לקרר ערים ולעודד תנועה פיזית. זה יכול לכלול מסלולים מוצלים מחוברים, משטחים רפלקטיביים וחדירים לחום, יותר תכונות מים, וגישה למתקני אימון סבירים עם בקרת אקלים.
מדיניות הבריאות צריכה גם לאמץ חינוך כלל-אוכלוסיה בנושא סיכון חום על פני סוגים ועוצמות שונות של פעילות גופנית, ולקדם אסטרטגיות הסתגלות לפעילות בטוחה באקלים חם יותר.
מגבלות לימוד
למרות ניתוח נתונים זהיר, יש לשקול מספר מגבלות. הערכות הפעילות הגופנית התבססו על נתונים מדווחים עצמיים, שעשויים להציג הטיית היזכרות והטיה חברתית. השימוש בנתונים שנתיים כלל ארציים הגביל את היכולת לקחת בחשבון את השונות העונתית ודפוסים ספציפיים לגיל. המחקר גם לא הבדיל בין סוגי פעילות גופנית, כמו פעילות רצונית לעומת פעילות חובה, שעלולה לטשטש הבדלי התנהגות.
בנוסף, הניתוח לא התייחס לשינויים בעיור או בהגירה לאורך זמן, מה שעלול להחליש את השוואות החשיפה. מדדים סוציו-אקונומיים ובריאותיים נמדדו ברמת המדינה, מה שעשוי לאפשר בלבול שיורי בתוך המדינה. לבסוף, אירועי מזג אוויר קיצוניים לא נכללו במודל, מה שעלול להשפיע על השיעורים החזויים של חוסר פעילות גופנית.
חוסר פעילות מונע על ידי אקלים מאיים על בריאות ויציבות כלכלית
לממצאים יש השלכות עמוקות על שינויים מונעי אקלים בחוסר פעילות, שמאטים את הצמיחה הכלכלית ובסופו של דבר מביאים למקרי מוות רבים נוספים.
ההתייחסות לפעילות גופנית כצורך רגיש לאקלים – ולא כבחירה באורח חיים שיקול דעת – יהיה חיוני כדי למנוע מעבר בישיבה מונחה חום והעלייה הנלווית לו במחלות קרדיומטבוליות והפסדים כלכליים.
הורד את עותק ה-PDF שלך על ידי לחיצה כאן.
