Search
James Wilby lays with his head on Hugh Grant in Maurice

5 הסרטים הקוויריים הטובים ביותר משנות ה-80 לצפייה במהלך חודש הגאווה

בגלל המידות החברתיות והנחיות הצנזורה של Hays Code של הוליווד שהיו עד 1968, דמויות הומוסקסואליות בעצם לא היו קיימות בסרטים. אפילו כשמישהו "נראה" שהוא יכול להיות מוזר, זה היה מעורפל מספיק כדי להכחיש בקלות האשמה כזו. הומוסקסואליות לא הורשה להיות מתוארת, כך שלכל היותר שום דבר לא עבר מעבר לסאבטקסט. כאשר מונטגומרי קליפט וג'ון אירלנד מלטפים זה את הרובים של זה ב"הנהר האדום" מ-1948, הם רק שני בוקרים שבאמת מעריצים את התעוזה של השני עם אקדח.

ככל שהגישות התפתחו וכוחו של קוד הייצור דעך, זה התחיל להשתנות בשנות ה-70. ואז, בשנות ה-80, סרטים רבים הציבו סיפורים קוויריים בראש ובראשונה. כבר לא היו דמויות להט"ב פשוט מקודדות כ"הומו" – הן היו למעשה הומואים. במקום שהרומנים נרמזים רק כסאב-טקסט, הם הפכו לטקסט על המסך. להלן חמישה סרטים קוויריים משפיעים משנות ה-80 ששינו את סיפור ההומואים שתוכלו לצפות בהם במהלך חודש הגאווה.

'המכבסה היפה שלי' (1985)

מתרחש בלונדון של תאצ'ר, עומר (גורדון וורנק) וג'וני (דניאל דיי לואיס) מגלמים שני חברים לשעבר, יותר מהילדים, שמתחברים מחדש כמבוגרים. הם הגיעו למקומות שונים בטירוף, אבל מתחילים מחדש את הרומן שלהם כאשר עומר מגייס את ג'וני כדי לעזור לו לתקן ולנהל מכבסה חדשה. זו דרמדיה נינוחה ומתוחכמת עם צוות שחקנים, אבל הביצוע של דיי לואיס בולט במיוחד, וכך גם הסצנה הזו עם הלשון שלו.

מה שמעניין באחד הזה, הוא עד כמה עומר וג'וני צוננים לגבי מערכת היחסים והמיניות הקולחת שלהם. אין מאבקים טרופיים ותיעוב עצמי, וברגע שהם שוב ביחד, הם מאוד תומכים זה בזה. הסרט לא עוסק בהומו, הוא עוסק בהרבה דברים, ושני הגברים האלה פשוט נמצאים בזוגיות ביחד. זה היה ועודנו תיאור מרענן של מערכת יחסים חד מינית.

צפו טלוויזיה פלוטו

"הרעב" (1983)

קתרין דנב מגלמת ערפד מדהים, אלמוות שאוסף בני לוויה. כשהאחרון שלה, ג'ון (דיוויד בואי), מבין אחרי 200 שנה שהוא מאבד את נעוריו הנצחיים, הוא מבקר אצל רופאה, שרה, (סוזן סרנדון) שחוקרת הזדקנות. עד ששרה מושיטה יד, ג'ון הוא בעצם מומיה מודעת החבויה מחוץ לטווח הראייה בארון מתים. הערפדית מחליטה לפתות את שרה ולהפוך אותה למחליפה – סימן לסצנת סקס סופר ארוכה וחושנית בין שתי הנשים.

אמנם ניתן לראות בערפדות מטאפורה להתמכרות או למשבר האיידס המתפתח, אבל הסרט הוא מאוד הומו וההומופוביה לא קיימת. סצינות הפתיחה של זוג הערפדים המפתה בני אדם במועדון בזמן שהרכב הגותי האנגלי באוהאוס שר את "Bela Lugosi's Dead" הוא כל כך מסוגנן, מגניב, סקסי וקיטש, שזה באמת נותן את הטון.

השכרה/קנה על אֲמָזוֹנָה אוֹ תפוח עץ

'מבטי פרידה' (1986)

זה היה אחד הסרטים הראשונים שתארו בצורה מציאותית את משבר האיידס, כך שחסרות לו הקלישאות המוזרות שלימים יעקפו את תת-הז'אנר של "סרט האיידס". זו קומדיה רומנטית שמככבת בה את סטיב בושמי בתפקידו המרכזי המוקדם ביותר. הוא מגלם את המוזיקאי השנון ניק, שהלהקה שלו סוף סוף מתחילה להיות גדולה ב-MTV ושיש לו במקרה גם איידס. חברו הטוב והאקס, מייקל (ריצ'רד גנוונג) מטפל בו.

מייקל בלחץ נוסף בגלל שהחבר שלו עוזב לטיול עבודה של שנתיים בחו"ל, והסרט עוקב אחר מייקל מבקר את ניק והולך למסיבות פרידה, ומתכונן לעזיבה של ה-BF שלו. זה נוסף על כך שספגו אבידות אחרות לקבוצת החברים והקהילה שלהם בגלל איידס, ומפחדים עבור ניק, שהוא עדיין אוהב.

איידס הוא חלק מחייהן של הדמויות האלה, אבל לא על זה הסרט הזה, שהיה ועודנו חתרני להפליא. זה סרט חשוב, וזה סרט טוב. עם זאת, זה מר-מתוק, זה היחיד שהבמאי ביל שרווד הצליח לעשות לפני שמת צעיר.

צפו טובי

'מוריס' (1987)

איסמעיל מרצ'נט וג'יימס אייבורי היו שניהם יוצרי קולנוע ושותפים רומנטיים. הם בילו יחד עשרות שנים ביצירת דרמות תקופתיות, כולל הרומנטיקה ההומואים "מוריס". מתרחש באנגליה האדוארדית, כאשר הומוסקסואליות עדיין הייתה עבירה פלילית, הוא עוקב אחר בחור צעיר בשם מוריס (ג'יימס ווילבי). אחרי רומן צנוע עם חברו לכיתה קלייב (יו גרנט), הוא נזרק בגלל שקליב חושש ממעצר או מוניטין הרוס. הוא נסוג לאזור הכפרי, שם הוא מצטלב עם שומר המשחק אלק (רופרט גרייבס), שלא מפחד לאהוב את מוריס בלהט ולבלות את חייהם יחד.

מה שמתקדם בסרט הזה הוא שהוא לא היה שונה מהסרטים הדומים של Merchant-Ivory שהציגו רומנים הטרוסקסואלים. בנוסף, הוא שוחרר בתקופה שבה עדיין הייתה סטיגמה רבה נגד הומוסקסואליות. שני האוהבים נפגשים, מתאהבים, ואחרי כמה אי הבנות, חיים באושר ועושר.

צפו טובי

'שיוט' (1980)

שנוי במחלוקת עם יציאתו לאור, "Cruising" הוערך מאז מחדש באור חיובי יותר. מככבים בו אל פצ'ינו, ועוד חבורה של בחורים שנראים כמו אל פצ'ינו, כשוטר סמוי המסתנן לסצנת מועדוני ה-BDSM בניו יורק בתקווה לתפוס רוצח סדרתי המכוון לגברים הומוסקסואלים. אבל מקורות הסרט דרמטיים אפילו יותר מהעלילה.

הסרט נוצר בהשראת חלקית מסדרת רציחות שכללו פטרונים של ברים מעור הומו שנמצאו מבותרים בשקיות אשפה שנזרקו בנהר ההדסון. סצנה דומה פותחת את הסרט. פול בייטסון גם הלך למועדוני עור והיה טכנאי הדמיה. הוא הורשע ברצח נוסף והיה גם החשוד העיקרי במעשי הרצח הסדרתיים. הוא גם הכיר את הבמאי וויליאם פרידקין מהופיע בסצינת בית חולים ב"מגרש השדים", ופרידקין התייעץ איתו גם ב"שייט".

השכרה/קנה על אֲמָזוֹנָה אוֹ תפוח עץ

דילוג לתוכן