Search

תערוכה חדשה בגלריית המכללה העירונית – "נעריצך ונקדישך".

במשך עשרות שנים עבדה ד"ר חנה גריזים בתחום החינוך, כמורה וכמפקחת במשרד החינוך באגף החינוך הדתי, הייתה עורכת העיתון של אגודת "אפרת" לעידוד הילודה בעם היהודי. ואף זכתה לפרס יקיר החינוך הדתי על תרומתה העצומה בתפקידה כמפקחת ארצית בנושא חינוך לחיי המשפחה ועל פיתוח התוכנית הייחודית לחמ"ד בנושא זה. לאחר פרישתה לגמלאות שימשה כמרצה בשלוחות של בר-אילן במכללת צפת ובמכללת אריאל ובמקביל שלחה ידה בציור כשנושאי יהדות משמשים כמוטיבים עיקריים בציוריה.

בהזמנה לפתיחת התערוכה שהתקיימה ביום רביעי ה 2 לנובמבר כותבת ד"ר גריזים: "נפשי הולכת אחר ציוריי. כל ציור מפיל אותי בשביו, אני מתאהבת באחר ובוגדת באחר. בציורים אני מחפשת עקבות של עולמות שאבדו ותקוות לחיים חדשים. אני מציירת עולם יהודי שבו המיסטי והשמיימי הם תמיד במרחק נגיעה והאדם עטוף במשפחתו וקהילתו כחרוז אחד במחרוזת ניצחית".

ראשון הדוברים בפתיחת התערוכה היה אריה פרידמן סגן ראש העיר היוצא שברך בפתיחת התערוכה. לאחר דברי הברכה הנחתה כלת הציירת, אסתי גריזים שהינה מעצבת גרפית במקצועה מעין "שיח גלריה" שבו עברה תמונה אחת אחר השניה והוציאה מהקהל ובמיוחד מכלת הערב, ד"ר חנה גריזים, תובנות ותגובות מדהימות בנסיון לפרש מה היתה כוונת האמנית בכל ציור.

כאמור, הציורים עוסקים במעגל החיים היהודי, בקיבוץ הגלויות, בקטעי תפילה שממנה נגזרת שם התערוכה "נקדישך ונעריצך", בקטע מסיפור מאת הסופר שלום עליכם, הדלקת נרות, מעמד האישה ביהדות, ועוד ועוד.

אחד התמונות המתארת את עליית יהדות אתיופיה ומזכירה הקשר מכוון ליציאת בני ישראל ממצרים טומנת בחובה סיפור משפחתי. אחיה גריזים, בנה של הציירת, השתתף במבצע העלאת יהדות אתיופיה לישראל והתמונה צויירה בהשראתו.

 

דילוג לתוכן