המחקר הבינלאומי, שנכתב בשיתוף המחלקה לסוציולוגיה וד"ר אשיש גופטה ממרכז לבורהולמה למדעי הדמוגרפיה ופרופסור רידי קשיאפ, מגלה כי תוחלת החיים בהודו סבלה מירידות גדולות ולא שוות במהלך מגיפת ה-COVID-19.
בסך הכל, התמותה ברחבי הודו הייתה גבוהה ב-17% בשנת 2020 בהשוואה ל-2019, מה שמרמז על 1.19 מיליון מקרי מוות עודפים בהודו. הערכה מומחזת זו גבוהה בערך פי שמונה מהמספר הרשמי של מקרי מוות מ-COVID-19 בהודו, ופי 1.5 מההערכות של ארגון הבריאות העולמי.
Ridhi Kashyap, פרופסור לדמוגרפיה ומדעי החברה החישוביים באוניברסיטת אוקספורד אמר, "הממצאים שלנו קוראים תיגר על הדעה ש-2020 לא הייתה משמעותית מבחינת השפעות התמותה וחומרת מגיפת ה-COVID-19 בהודו. בעוד שעלייה בתמותה שנגרמה על ידי וריאנט הדלתא בשנת 2021 קיבלה יותר תשומת לב, המחקר שלנו חושף עליות תמותה משמעותיות ולא שוויוניות אפילו מוקדם יותר במגיפה.'
בעזרת נתוני סקר איכותיים של 765,180 אנשים, המחקר העריך שינויים בתוחלת החיים בלידה, לפי מין וקבוצה חברתית בין 2019 ל-2020 בהודו – מדינה שבה נהוג לחשוב ששליש ממקרי המוות העודפים ממגפה גלובלית התרחשו.
המחקר מצא השפעות תמותה גדולות ממגיפת COVID-19 בשנת 2020 על קבוצות גיל צעירות יותר, נשים וקבוצות חברתיות מודרות. קבוצות חברתיות בשוליים בהודו חוו ירידות גדולות יותר בתוחלת החיים מאשר הקבוצות החברתיות המיוחסות ביותר.
לקבוצות בשוליים כבר הייתה תוחלת חיים נמוכה יותר, והמגיפה הגדילה עוד יותר את הפער בין הקבוצות החברתיות ההודיות המיוחסות ביותר, לבין הקבוצות החברתיות המודרות ביותר בהודו".
ד"ר אשיש גופטה, עמיתת מארי סקלודובסקה-קירי, אוניברסיטת אוקספורד
בעוד שקבוצות הינדיות עם מעמד גבוה חוו ירידה בתוחלת החיים של 1.3 שנים, ההפסד למוסלמים היה 5.4 שנים ו-4.1 שנים עבור השבטים המתוכננים. הקאסטות והקבוצות הדתיות המודרות הללו כבר התמודדו עם חסרונות גדולים בתוחלת החיים – פערים שרק החריפו בעקבות המגיפה.
המחקר מצא גם הפסדים גדולים יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים בקרב כמעט כל הקבוצות והמעמדות החברתיים ההודיים. נשים בהודו חוו ירידות בתוחלת החיים של 3.1 שנים – שנה יותר מגברים שחוו אובדן תוחלת חיים של 2.1 שנים. דפוס זה יכול להיות מוסבר על ידי אי שוויון מגדרי בשירותי הבריאות והקצאת משאבים בתוך משקי בית. זה גם מנוגד לדפוס שנמצא במדינות בעלות הכנסה גבוהה שבהן התמותה העודפת הייתה גבוהה יותר בקרב גברים מאשר נשים במהלך מגיפת COVID-19.
בעוד שירידה בתוחלת החיים במדינות בעלות הכנסה גבוהה נבעה בעיקר על ידי עלייה בתמותה מעל גיל 60, התמותה עלתה כמעט בכל קבוצות הגיל בהודו ובעיקר בקבוצות הגיל הצעירות והמבוגרות יותר. עודף מוסר בגילאים הצעירים יכול להיות מוסבר בכך שילדים באזורים מסוימים רגישים יותר ל-COVID-19 ובהשפעות עקיפות של המגיפה והסגרות שלאחר מכן, כולל הרעה בתנאים הכלכליים והפרעות לשירותי בריאות הציבור.
פרופסור רידי קאשיאפ אמר, "באמצעות נתונים דמוגרפיים ובריאותיים ייחודיים, המחקר שלנו מדגיש את החשיבות של התמקדות באי-שוויון בעת מדידת תמותה ומראה שמגיפות יכולות להחמיר, במקום להשוות, פערים קיימים. זה בלט במיוחד על התפקיד שהיה ל-COVID-19 בהחמרה נוספת של ההשפעות הבריאותיות של פערים מגדריים טרום-מגפה".
מחקר זה מראה את הפוטנציאל להערכת תמותה במדויק – אפילו לתקופות קצרות – באמצעות מידע תמותה בדיעבד שנאסף בהקשר גרוע יחסית. הוא גם מדגיש את הצורך במדיניות המתייחסת לגורמים החברתיים הבסיסיים של הבריאות כדי להפחית את ההשפעה של משברי בריאות עתידיים.
