חוקרים מאוניברסיטת אוטאגו, קרייסטצ'רץ', עמדו בראש הגילוי של תפקוד חלבוני שיש לו פוטנציאל להנחות את הפיתוח של אפשרויות טיפול חדשות בסרטן ולשפר את האבחנה של סוגי סרטן שונים.
ממצא המחקר המרגש, שבוצע לצד ד"ר ונסה מוריס מבית הספר למדעי הביולוגיה של אוניברסיטת קנטרברי וכן חוקרים באוסטרליה ודנמרק, מתרכז בפעילות של חלבון מדכא גידולים בשם p16.
התגלית, שפורסמה בכתב העת המדעי הבריטי תקשורת טבע ונכתבה לראשונה על ידי אוניברסיטת אוטאגו, סטודנטית לדוקטורט בקרייסטצ'רץ' שרה הית', הראתה שלp16 יש את היכולת לשנות באופן דרמטי הן את המבנה והן את תפקידו.
"התגלית הזו הייתה הפתעה אמיתית", אומר החוקר הראשי ד"ר כריסטוף גובל, חוקר ראשי ב-Mātai Hāora – המרכז לביולוגיה ורפואה חיזור, במחלקה לפתולוגיה ולמדעי ביו-רפואה בקמפוס.
"אנחנו יודעים שחלק מהחלבונים ניתנים לשינוי כימי כדי להשפיע על המבנה והתפקודים שלהם, אבל זו הדוגמה הראשונה לשינוי מבני ותפקודי כה דרמטי", אומר ד"ר גובל.
"אפילו גילינו שזה הפיך לחלוטין – כנראה שלא האמינו ששינויים דרמטיים כאלה אפשריים עד עכשיו".
ד"ר גובל אומר שבתנאים רגילים, החלבון p16 מגן על התאים מפני חלוקת תאים בלתי מבוקרת. עם זאת, ברגע שהוא משתנה למה שמכונה מצב עמילואיד (או לא תפקודי), הוא מאבד את תפקוד ההגנה הזה.
"מצאנו שהחלבון עושה את עבודתו בצורה מושלמת במצב הילידים אבל מאבד את כל היכולות שלו במצב העמילואיד", הוא מסביר.
"כרגע אנחנו חושבים שהמעבר הזה הוא לא רק תהליך אקראי אלא כנראה מתג פונקציונלי, והופתענו מאוד עד כמה היו התוצאות שלנו בשחור-לבן לגבי תפקודו."
ד"ר גובל אומר שהצוות שלו גילה את התגלית לאחר שנים רבות של בדיקת p16 במעבדה, תוך שימוש בשילוב של ניסויים מולקולריים ותאיים.
לדבריו, ברגע שהחלבון מתחמצן ונמצא במצב עמילואיד, ניתן לפרק אותו ו"להחזירו למצב נורמלי" על ידי היפוך החמצון שלו. לכן, הצוות הצליח לגלות מערכת עמילואיד מבוססת חיזור שיכולה לעבור בין מצבה הרגיל למצב העמילואיד על ידי יצירה או שבירת קשר כימי אחד.
"הנתונים נראו כמעט טובים מכדי להיות אמיתיים, אבל ככל שחזרנו על הניסויים שלנו לעתים קרובות יותר, גם עם משתפי הפעולה שלנו מעבר לים, כך היינו בטוחים יותר שמה שצפינו הוא אמיתי".
ד"ר גובל אומר ש-p16 הוא בין חמשת החלבונים המובילים שנמצאו שעברו מוטציה בסוגי סרטן שונים, עם יכולת לגרום באופן פעיל לסוגים מסוימים של סרטן כאשר הם ניזוקים.
למרות שזו תהיה משימה עתידית עבורנו להיפרם במלואו, יכול להיות שמעבר עמילואיד זה משחק תפקיד גדול בהיווצרות סרטן, ופוטנציאלי גם משחק תפקיד בתגובה לטיפולים מסוימים בסרטן.
לגילוי זה יש פוטנציאל להנחות את הפיתוח של אפשרויות טיפול חדשות והליכי אבחון משופרים עבור סוגי סרטן שונים".
ד"ר כריסטוף גובל, חוקר ראשי ב-Mātai Hāora – המרכז לביולוגיה ורפואה חיזור
למחקר שנתמך על ידי האגודה המלכותית Marsden Fund ומועצת המחקר של ניו זילנד לקח חמישה עשר חוקרים וארבע שנים להגיע למסקנותיו.
עם תמיכה נוספת מה-HRC, לצד מימון טרי מהקרן הרפואית לחקר קנטרברי ומהקרן לחקר הסרטן, הצוות בוחן כעת את המעבר המבני הזה וכיצד הוא פועל בכמה סוגים שונים של תאים סרטניים.
"ישנן דרכים רבות שאנו בוחנים, חלקן נעות משימוש בידע חדש זה לשיפור הליכי אבחון כל הדרך ועד לפיתוח של טיפולים חדשים המייצבים את החלבון במצבו המקורי והבריא", אומר ד"ר גובל.
הוא אומר שהתגלית הזו לא הייתה יכולה להתרחש ללא תמיכה גם מאנשי Ōtautahi Christchurch.
"אנו אסירי תודה על כך שכל כך הרבה חולי סרטן כאן בקרייסטצ'רץ' תורמים בנדיבות רבה את הרקמות שלהם לבנק הרקמות של האגודה לסרטן He Taonga Tapu, שתמך בעבודתנו עד כה וימשיך לעשות זאת בעתיד", אומר ד"ר גובל. .
"אני בטוח שיחד עם משתפי הפעולה שלנו בארה"ב, קנדה, אירופה ואסיה נוכל להבין את התנהגות החלבון החדשה הזו ולהפוך אותה לטובתנו לשימוש בטיפולי סרטן פוטנציאליים עתידיים."
