חוקר UPV/EHU Irantzu Vergara הצליח לנתח, במקביל, כמה משפחות של אנטיביוטיקה בירקות ותולעי אדמה. דגימות שבוצעו במקומות שונים בקהילה האוטונומית הבסקית העלו נתונים על קיומם של חומרים אנטי-מיקרוביאליים ונגזרותיהם בירקות. בהקשר זה, ורגרה מדגישה את הצורך במחקר נוסף כדי לטפל בבעיית הזיהום על ידי סוג זה של תרופות בסביבה.
השימוש המאסיבי באנטיביוטיקה ובחומרים אנטיביוטיים באנשים ובבעלי חיים הוביל לכך שהחומרים הללו מופיעים בדגימות סביבתיות בלתי צפויות".
Irantzu Vergara, חוקר בקבוצת IBeA של UPV/EHU
תרופות שבסופו של דבר לא עוברות חילוף חומרים מלא בגוף מגיעות לסביבה בדרכים שונות (כגון זבל, בוצת ביוב המשמשת כדשן וכו'), נשטפות לאדמה ועשויות בסופו של דבר לעבור לגידולים או תולעי אדמה, שנמצאות ב- הבסיס של שרשרת המזון. "למרות שלא הוכחה רעילות לטווח קצר בבני אדם, צריכה לא מכוונת של אנטיביוטיקה בתזונה עלולה לגרום לבעיות לאנשים אלרגיים; וההשפעות של חשיפה ארוכת טווח עדיין לא ידועות. עם זאת, הבעיה הגדולה ביותר הקשורה לזיהום זה היא התפשטות של חיידקים רב עמידים, קשה למצוא טיפול יעיל במקרה של זיהום, שאחראי ל-33,000 מקרי מוות בשנה ברחבי אירופה", הסביר ורגרה.
כדי לטפל בבעיה זו, פיתחה קבוצת המחקר של IBeA שתי שיטות אנליטיות המאפשרות לזהות ריכוזים נמוכים מאוד של חומרים אנטי-מיקרוביאליים בירקות ובתולעי אדמה: "למרות שניתן לצפות לריכוזי תרופות גבוהים בזבל, צפויים ריכוזים נמוכים בהרבה לאחר העברת החומרים הללו ל- צמחים או תולעי אדמה, אז יש צורך בשיטות רגישות כדי לזהות אותם", אמר ורגרה.
השיטות שפיתחה ורגרה במעבדות UPV/EHU מאפשרות לקבוע בו זמנית מגוון רחב של תרופות אנטי-מיקרוביאליות, כמו גם מוצרים שונים הנובעים מהשינוי שלהן. כפי שהסביר החוקר, "התרופות יכולות להיות מופרשות בצורתן המקורית או להפוך לאחר שעברו חילוף חומרים (לאחר שעברו שינויים מסוימים בגוף). מה גם שמדובר בתרכובות רגישות מאוד שבתנאי טמפרטורה, לחות, אור, וכו', יכולים להתדרדר בקלות רבה ולשנות בסביבה."
השיטות מהוות פריצת דרך משמעותית, שכן "עד כה לא היו שיטות אנליטיות לחקור בו-זמנית מגוון רחב של חומרים אנטי-מיקרוביאליים בצמחים ובתולעי אדמה, וגם לא התמקדו בניתוח מוצרי טרנספורמציה. לכל משפחת אנטיביוטיקה יש שונה מאפיינים פיזיקוכימיים, וחשוב מאוד שאפשר להשתמש באותה שיטה אנליטית כדי לנתח את כולם. השגנו גם מגבלות גילוי די נמוכות, שמאפשרות לנו לזהות ריכוזים נמוכים מאוד של חומרים אלה בסביבה".
דוגמאות של ירקות שנלקחו במקומות שונים ברחבי הקהילה האוטונומית הבאסקית
במקרה של ירקות, קבוצת המחקר לקחה דגימות ממקומות שונים בחבל הבאסקים, הן מחקלאות אורגנית והן מחקלאות לא אורגנית. "יצאנו למדוד את היקף בעיית האנטיביוטיקה בקהילה האוטונומית הבאסקית. המחקרים האנליטיים שנערכו חשפו נתונים על קיומן של תרופות אנטי-מיקרוביאליות ונגזרותיהן בירקות: מצאנו שיש העברה של תרופות אנטיביוטיות וגם של תוצרי פירוק בין אדמה וירקות במילים אחרות, יש בעיה של זיהום אנטי-מיקרוביאלי בחבל הבאסקים", הוסיפה.
לעומת זאת, במקרה של תולעי אדמה ערכו ניסוי בתנאי חשיפה מבוקרים, כלומר "מדובר במחקר שתוכנן ונערך במעבדה באמצעות תולעי אדמה. רצינו לבדוק האם במקרה של אדמה מזוהמת התולעים. הניזונים מאדמה זו מסוגלים לצבור בגופם חומרים אנטי-מיקרוביאליים. המחקר אכן חשף הצטברות של חומרים אנטי-מיקרוביאליים אלו בגוף, אשר מייצרים מגוון גדול של מוצרי טרנספורמציה שלא דווחו בעבר.
ורגרה הדגיש את הצורך "להמשיך במחקר רב-תחומי בכיוון זה, מכיוון שזו בעיה שהולכת להשפיע על כולם במהלך העשורים הקרובים". למפעלי טיפול במים אין כיום טיפולים יעילים לחלוטין להסרת שאריות תרופות, ומים אלו משמשים לעתים קרובות להשקיה. "מכיוון שיש קלט כל כך גדול וקבוע של חומרים אנטי-מיקרוביאליים לסביבה, החיידקים מתרגלים להתקיים איתם יחד וליצור עמידות", הסבירה. החוקר הזהיר כי "למעשה, יש כבר מקרים שבהם אין טיפולים יעילים לאנשים שנדבקים בחיידקים רב עמידים. חשוב להניע מחקרים קדימה כדי למזער את הבעיה או להתחיל לחפש פתרונות בטווח הקצר עד הבינוני".
מידע נוסף
מחקר זה הוא חלק מעבודת הדוקטורט הנכתבת על ידי אירנצ'ו ורגרה בקבוצת המחקר IBeA ב-UPV/EHU תחת פיקוחם של Ailette Prieto ו-Maitane Olivares.
