בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת גבולות במדעחוקרים מדגישים את הצורך בשיתוף פעולה רב-תחומי ברפואה, במיוחד במחלות מועברות, רפואה מדויקת/מותאמת אישית, רפואת מערכות ומדעי הנתונים, בהתבסס על הלקחים שנלמדו ממחלת הקורונה 2019 (COVID-19).
עומד במבחן COVID-19: התוויית הגבולות החדשים של הרפואה. קרדיט תמונה: גורודנקוף / Shutterstock
רקע כללי
מגיפת תסמונת הנשימה החריפה החריפה נגיף הקורונה 2 (SARS-CoV-2) עוררה חשיבה מחודשת על תפיסות מחלה, תוך שימת דגש על יחסי הגומלין המורכבים של תכונות גופניות, גנטיקה, מצבים נלווים, מצב סוציו-אקונומי וחשיפות סביבתיות. מטופלים הנגועים ב-SARS-CoV-2 מפגינים רגישות משתנה לזיהום ולתוצאות קליניות, מה שמצריך גישות מתואמות של שירותי בריאות ובריאות הציבור. נדרשת הבנה חדשה של בריאות, תוך הרמוניה של מערכות ביולוגיות וחשיפות הקשורות לבריאות. מחזיקי עניין וחוקרים חייבים לשתף פעולה כדי לשפר את ההבנה של הקשרים בין מחלות מועברות ובלתי מועברות ולחקור מסלולים מולקולריים בהקשר של גורמים סביבתיים וסוציו-אקונומיים של בריאות.
לגבי הביקורת
בסקירה הנוכחית, החוקרים מציעים גישה בין-תחומית לרפואה המשלבת מחלות מדבקות, רפואת מערכות, רפואה מותאמת אישית, מדעי נתונים ומדעי בריאות הציבור תוך שימוש בממצאי מגיפת COVID-19 ליישום מדיניות בריאות.
מגיפת COVID-19 גרמה לעלייה בפרסומים במדעי הרפואה והבריאות באופן כללי, אך עם שונות בין התחומים. (א) פרסומים בפועל וצפויים בכל מדעי הרפואה והבריאות, ושיעור כל המאמרים שהיו קשורים ל-COVID-19, לפי שנה בין 2016 ל-2023. בסך הכל, חלה עלייה של כ-9% במספר המאמרים שפורסמו במהלך " COVID-19 שנים", במהלך התקופה 2020–2022, בהשוואה להיקף שהיה צפוי בהתבסס על מגמות 2009–2019. כ-7% מכל המאמרים שפורסמו בשנים 2020–2022 התייחסו או כללו התייחסות ל-SARS-CoV-2/COVID-19. לאחר העלייה בפרסומי מדעי הרפואה והבריאות בין 2020 ל-2022, נרשמה ירידה בהיקף הפרסומים ב-2023. (ב) פרסומים בפועל וצפויים בתחומי מחקר נבחרים לפי שנה בין 2016 ל-2023. (ג) הבדל בין מספרי הפרסום בפועל והצפוי בין 2020 ל-2023 בתחומי מחקר נבחרים (מבוטא כאחוז מהפרסומים הצפויים) והשיעור של כל המאמרים בפועל שהיו קשורים ל-COVID-19. סיווג המחקר הסטנדרטי של אוסטרליה וניו זילנד (ANZSRC) 2008 הוחל לזיהוי פרסומים בתחום "מדעי הרפואה והבריאות" בתוך מימדים (נתונים עד 1 בינואר 2024), תוך שימוש בלמידת מכונה כדי למיין פרסומים לתחומי מחקר. מספרי הפרסום הצפויים לשנים 2020–2022 חושבו על סמך קו מגמה מעריכי המותאם למספרי הפרסומים השנתיים בפועל לשנים 2009–2019 בתחומים רלוונטיים. היקף הפרסום הכולל המשוער לשנת 2023 שימש לתיקון פיגור ההצמדה של הפרסומים.
גישות חדשות למלחמה במחלות מועברות
מגיפת SARS-CoV-2 השפיעה מאוד על המחקר הרפואי והבריאות, והאיצה את ההתקדמות במדע הביו-רפואי. חיסונים, נוגדנים חד שבטיים, חומרים אנטי-מיקרוביאליים, מודלים מתמטיים ושיתוף פעולה רב לאומי שינו שיטות לבקרת מחלות ניתנות להעברה. חיסונים עזרו להפחית את בריאות הציבור ואסונות חברתיים הנגרמות על ידי אורגניזמים מדבקים כמו SARS-CoV-2.
החזרה של שחפת (שחפת) ועומס המלריה הגבוה במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית מיקדו מחדש את תשומת הלב העולמית במאבק נגד מחלות מוזנחות. נדרשת אסטרטגיה עולמית מקיפה יותר כדי למנוע ולהקל על ההשפעות של מגיפות עתידיות. טכנולוגיות חדשות, כולל ביולוגיה סינתטית, תוספות, מבני חומצה ריבונוקלאית שליח (mRNA) ווקטורים ויראליים, האיצו את פיתוח החיסונים במהלך המגיפה. הוצאות גדולות יימשכו על חיסונים עתידיים כדי להגביל את העברת הנגיפים וההתחמקות החיסונית. לקחים מפיתוח חיסונים ל-COVID-19 יסייעו בעיצוב טקטיקות חדשות למאבק בעמידות לאנטי-מיקרוביאלית (AMR), זיהומים מתעוררים, מחלות זיהומיות כרוניות וסרטן.
יישומי רפואה מדויקת עבור SARS-CoV-2 ופתוגנים אחרים
המגיפה הדגישה את הצורך ברפואה מדויקת אינדיבידואלית שכן ההתקדמות בטכנולוגיה מבוססת אומיקס וברפואה דיגיטלית משפרת את הטיפול הקליני ואת חוסן מערכת הבריאות. הבנת אינטראקציות מארח-וירוס היא קריטית ללימוד האטיולוגיה, הטיפול והמניעה של הנגיף. טיפולים ממוקדים, כגון nirmatrelvir/ritonavir ונוגדנים חד שבטיים נגד SARS-CoV-2 (mAbs), פותחו עבור אנשים רגישים.
עם זאת, כדי לזהות חולים עם COVID-19 לאחר חריף, נדרשים כלים לרפואה מדויקת כגון פרופיל אימונולוגי ולמידת מכונה. המורכבות של מחלות דלקתיות כרוניות זקוקה לאסטרטגיה חדשה המשלבת טכנולוגיות מודרניות מבוססות אומיקה ושילוב ביולוגי מערכות. המגיפה גם יצרה בעיות חדשות באינטראקציות המורכבות בין מיקרואורגניזמים קומנסליים ופתוגניים, המשפיעות באופן ישיר ועקיף על הבריאות. SARS-CoV-2, דלקת מערכתית, תגובתיות חיסונית אנטי-ויראלית ותרופות יכולים כולם להשפיע על המיקרוביוטה של המעי, ולחבר בין חשיפות סביבתיות לפערים בריאותיים.
מגיפת COVID-19 שינתה באופן קיצוני את תהליך פיתוח החיסונים. טרום מגיפה, תהליך הפיתוח כלל שלבים עוקבים של גילוי, פיתוח מוקדם וניסויים קליניים שלב I-III על פני תקופה של 15 שנים בערך. עבור חיסוני COVID-19, טכנולוגיות חדשות, מתאמים חדשים של חסינות והשקעה ציבורית מוקדמת אפשרו להשלים את כל השלבים לביסוס בטיחות ויעילות במקביל תוך 10 חודשים ועם פחות סיכון פיננסי למפתחים.
שימוש ברפואה דיגיטלית, בינה מלאכותית ועיצובים חדשניים לניסויים קליניים
COVID-19 הדגיש את הצורך בכלים אנליטיים מתקדמים לפירוש נתונים מסובכים, ליידע את הממשלה ולהשגת תובנות מדעיות חיוניות. בינה מלאכותית וניתוח מחשוב מתקדם יכולים לתמוך בתגובות אינדיבידואליות לרעלים סביבתיים, ולאפשר להליכים רפואיים קיימים להמשיך באופן מותאם אישית.
רפואת מערכות יכולה להתאים בדיקות וטיפולים קיימים וחדשים לאנשים ספציפיים תוך מזעור כשלים ותופעות לוואי. ארגון הבריאות העולמי (WHO) והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) שמו דגש על בינה מלאכותית (AI), כולל מחקר המשתמש ב-AI כדי לסייע באבחון, להעריך פרוגנוזה, לחזות את אפידמיולוגיה של מגיפה, לחקור תרופות עתידיות ולזהות יעדי חיסון. רשתות עצבים מלאכותיות יהיו קריטיות במציאת אנטי-וירוסים ומועמדים טיפוליים חדשים בעתיד.
בינה מלאכותית גם תורמת למדע על ידי כריית מאמרים מדעיים, הרלוונטיים במיוחד ל-COVID-19, לאור הזמינות הנרחבת של המידע. רפואה טלפונית וטיפולים דיגיטליים הם קריטיים לחיזוק מערכת הבריאות, צמצום ההסתמכות על אינטראקציות פנים אל פנים, הורדת עלויות משלוח שירותי בריאות, שיפור תוצאות בריאות ושיפור חווית המטופל.
בהתבסס על ממצאי הסקירה, העתיד של מדעי הרפואה טמון בשיתופי פעולה רב-תחומיים כדי לטפל בקשרים קליניים, חברתיים וגנטיים מסובכים. שותפויות יצירתיות, מדע פתוח וריכוז מטופל הם קריטיים להצלחה. המגיפה הדגישה את המשמעות של חיסונים, טלרפואה ורפואה דיגיטלית בחוסן מערכת הבריאות ובטיפול בחולים. מתודולוגיות מחקר חדשות, כמו ניסויים מבוזרים, יכולות לשפר את יצירת הראיות וקבלת ההחלטות. קידום אינטרדיסציפלינריות במחקר עתידי במדעי הבריאות מחייב מעורבות רב אינטרסנטית, תיאום בין משרדי/בין מממנים, השתתפות בין תחומיות בתוכניות מחקר ושותפויות בין מגזריות ייחודיות.
