Search

שטו"ת סלולארי!!

מהפכת המידע ששינתה את חיינו מקצה לקצה טמנה בחובה גם מהפכת זוטא בתחום הפסיקה ההלכתית או, אם לדייק, בתחום שאלת רב למי מאיתנו שפשוט מתעצל לקום ממקומו, לגשת למדף הספרים ולעיין באחד מספרי ההלכה הבסיסיים ביותר שקיבלנו לבר מצווה. במקום זאת ניתן בהינף קולמוס (סליחה, בהינף אצבע זקורה המחליקה על פני משטח הסלולארי מימין לשמאל) לשלוח אס.מס.אס. ולקבל תשובה במיידי ממורה הלכה שמשיב בתמציות ובדייקנות.

כל עוד עסקו השאלות ל"שו"ת הסלולארי" בנושאי מותר ואסור, זמנים ומנהגים הרי שעל פניו מדובר בכלי יעיל, זמין ובמיוחד נגיש. אך ככל שחלף הזמן, הפכו אט אט השאלות המתפרסמות במדור לשאלות בתחום ההשקפה והדעה. לצערי הגדול הכלי הזה של השו"ת הסלולארי הפך בצעדים גדולים ל"שטו"ת סלולארי". חלק לא מבוטל מהצלחתו של עלון הצעירים "עולם קטן" מבוסס על מדור "השו"ת הסלולארי" אך דא עקא – הסיבה לפופולאריות הרבה היא לא העומק ההלכתי של השו"תים כי אם משום שהוא נתפס בציבור כמדור סאטירי העוסק בשאלות הזויות וקטנוניות מצד אחד או בשאלות הרות גורל שלצידן תשובה לאקונית של מספר מילים מצד שני.

דוגמאות? בבקשה. האם לשאלות "איפה היה אלוקים בשואה"? או "מה מטרת עם ישראל בעולם?" ניתן לענות במשפט או שתיים? האם "איסור נגיעה של בגד בבגד" זו שאלה רצינית? ואין ספק שרב יכול לתת תשובה הלכתית לשאלה "האם קוקה קולה מזיק לבריאות"…

אבל גם מצוקות של יחידים מגיעים לידי ביטוי במדורים אלה ולא ברור מדוע. "בעלי אוהב לספר להוריו פרטים אישיים על חיינו. זה עניינם?" – שאלה טובה יותר היא האם זה עניינו של הרב? ואין ספק כי השאלה הבאה מטרידה רבים: "האם זה נכון שאבותינו היו בצבע של כושים…?"

אך דומה כי עלון השבת האחרונה הגדיש את הסאה כשמאן דהוא סימס את השאלה הבאה: "הבנתי שהרש"ר הירש לא היה תלמיד חכם גדול. הבנתי נכון?" שפשפתי את עיני ולא האמנתי – היה מי שבאמת שאל את השאלה, לשאלה הזו אכן ניתנה תשובה ולא רק זו אלא שמישהו עוד טרח ופרסם הן את השאלה והן את התשובה!!

חברי הטוב נוהג לומר שהרבי מקוצק, שהיה עניו מאוד, הסביר לחסידיו מדוע לא חיבר שום ספר: "לא כל מה שחושבים צריך לומר, ולא כל מה שאומרים צריך לכתוב, ולא כל מה שכותבים צריך להדפיס…" וברשותכם אוסיף כי לא כל מה שמדפיסים צריך לפרסם ולהפיץ!

אין בליבי על השואל – כמו ה"תם" בהגדה של פסח (ובתקווה שלא מדובר ב"רשע"…) שואל הוא את שאלתו בתמימות. גם על הרב העונה לשאלה אין בליבי דבר – נשאל שאלת רב וחובתו היא לענות לשואל. אך מה עלה בדעתו של עורך "עולם קטן" כשהחליט ששאלה זו ראויה לדפוס? האם היה מפרסם אם נשוא השאלה היה הרב שך או הרב אלישיב? תמהני. טוב יעשה העורך אם יאמץ את רוח דבריו של הקוצקע'ר רב'ה – "לא כל מה שמישהו כותב צריך להדפיס, לפרסם או להפיץ"!!

דילוג לתוכן