האם בקרוב המכללות ידרשו מהסטודנטים להתחייב להתייחס לכולם באופן שווה, ללא קשר לעמדותיהם בסכסוך הישראלי-פלסטיני? והאם זה יחייב לתת לסטודנט פרו-ישראלי משבצת דיבור במחאה נגד המלחמה בעזה? אלו הן חלק מהשאלות שהעלו סט חדש של הנחיות בקמפוס שפרסמו זה עתה כמה מהקבוצות היהודיות הגדולות במדינה.

קל יחסית – לפחות באופן עקרוני – למכללות ואוניברסיטאות לפתור אפליה שיש לה השפעה מדידה. אם אתה לא רושם מספיק סטודנטים שחורים, אתה יכול להשתמש בהעדפה מתקנת כדי להגביר את המספרים האלה (לפחות עד שבית המשפט העליון אסר את זה בשנה האחרונה). אתה יכול להגדיל את המימון לספורט נשים אם לסטודנטיות אין את אותן הזדמנויות ספורטיביות כמו לסטודנטים. ומעליות יכולות להפוך את הקמפוס שלך לנגיש יותר לסטודנטים המשתמשים בכיסאות גלגלים.

אבל משבר ה"אנטישמיות בקמפוס" אינו מתייחס לאפליה מוסדית קונקרטית נגד יהודים. במקום זאת, סטודנטים שחשים זיקה חיובית כלשהי לישראל מנודים על ידי סטודנטים אחרים. ומכיוון שסטודנטים יהודים תומכים באופן לא פרופורציונלי בישראל – בדרך כלל מסיבות הקשורות להיותם יהודים – רבים מרגישים שהנידוי הזה הוא אנטישמיות.

מנהיגים של רבים מהארגונים היהודיים החזקים במדינה מסכימים. הלל אינטרנשיונל, הוועד היהודי האמריקאי, הליגה נגד השמצה ועוד כמה קבוצות פרסמו יחד ארבע הנחיות בשבוע שעבר למנהלי הקמפוסים שיפעלו עליהם בשנת הלימודים הקרובה.

הקו האמצעי הוא דרישה ממכללות ואוניברסיטאות לאסור אפליה של סטודנטים יהודים התומכים בישראל – מהלך שיציב למעשה את הציונות לצד מעמדות מוגנים כמו גזע, צבע, דת, מין ונכות.

לדוגמה, במסגרת "תמיכה בסטודנטים יהודים" ההנחיות קוראות לבתי ספר לעצור "ארגונים, מועדונים ומוסדות בקמפוס" לאסור על ציונים ולערוך הדרכה לכל התלמידים בנושא אנטישמיות "כולל אנטי-ציונות".

הנחיות נוקשות עלולות לטשטש את ההקשר

הנוקשות של ההנחיות המוצעות הללו עשויה להיות נפילתם. ההתייחסות לוודא ש"לרוב התלמידים היהודים שישראל מהווה עבורם מרכיב חשוב בזהותם היהודית, תהיה גישה מלאה ושווה לכל ארגוני התלמידים הרשומים בבית הספר" נשמעת הגיונית, וכנראה נועדה לטפל במקרים כמו זה של סטודנטים יהודים סולקו מקבוצת תמיכה לתקיפה מינית מעל ישראל.

אבל האם הארגונים האלה באמת מציעים שיש לחייב מועדונים פוליטיים כמו Students for Justice in Palestine, הדוגלים בחרם על ישראל, לקבל סטודנטים שתומכים בישראל כל עוד הם יהודים? או, מכיוון שההנחיות קובעות שלכל הסטודנטים היהודים חייבים להיות "גישה מלאה ושווה" לכל המועדונים "ללא יוצא מן הכלל", האם סטודנט יהודי אנטי-ציוני – הנפוץ בקמפוסים רבים – יצטרך להתקבל למועדון פרו-ישראלי?

ההנחיות גם קוראות להגבלות קשות על הפגנות בקמפוס, כולל עידוד משטרת האוניברסיטה לאכוף את חוקי בית הספר סביב הפגנות ולבקש מגורמים רשמיים להכניס רשויות אכיפת חוק מקומיות "במידת הצורך".

"אין לסבול התנהגות שחוסמת גישה חופשית למרחבים באוניברסיטאות, ויש להטיל השלכות מתאימות להפרות", נכתב בהנחיות. הקבוצות שחיברו את הדו"ח הזה מנסות בבירור להתייחס לתקריות ספציפיות – מפגיני סטודנטים פרו-פלסטינים שכבשו בניינים ובמקרים מסוימים ביקשו לאסור על "ציונים" מחלקים מהקמפוס – אבל ההמלצה כל כך גורפת שהיא תכסה גם ישיבה- למחאה על שינויי האקלים או העלאות שכר הלימוד.

ארבעת ההנחיות הן כמובן רק הצעות ואני בספק אם בתי ספר יאמצו אותן בסיטונאות. אבל זה מדהים לראות כל כך הרבה ארגונים יהודיים גדולים חתומים על סט ספציפי כל כך של המלצות – בנוסף לקבוצות שהוזכרו לעיל, הן נתמכות על ידי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים הגדולים באמריקה, השמרנים התנועה והמועצה הלאומית לנשים יהודיות. תמיכה רחבה זו צריכה להגביר את הלגיטימיות שלהם.

דבר אחד שאני אצפה בו הוא מה קורה בבתי ספר שמקבלים כמה מהקריאות העיקריות מההנחיות, כמו הדרישה שהאוניברסיטאות תאסור על אפליה של סטודנטים ציונים. אוניברסיטת אילינוי עשתה זאת לפני ארבע שנים, אבל זה לא מנע מסטודנטים אנטי-ציונים להשתתף במאהל אוהלים של שבועיים באביב הקרוב.