צפו במיליונים – מבלי לדעת שג’יימס קמרון עומד מאחורי סדרת המדע הבדיוני הזו
כשאני חושב על סדרת טלוויזיה שצפיתי בה שוב ושוב, אני נזכר ב–Dark Angel: לא ידעתי אז שג’יימס קמרון, האיש מאחורי Avatar ו–Titanic, עמד מאחוריה – ובכל זאת היא סחפה אותי עד הסוף.
חזון אפוקליפטי קשוח
בפעם הראשונה שראיתי את סיאטל של 2019, נשמתי בהקלה שלא חיי הדברים שם. הסדרה מציגה עיר חרבה לאחר הדף אלקטרומגנטי ענקי, “The Pulse”, שהרס כמעט את כל התשתיות וגרם לקריסה חברתית וכלכלית.
במרכזה עומדת מקס גווארה, שהגיח לראשונה בעונות הראשונות כשלוחמה-על גנטית שמשתדלת לשרוד ולהגן על “האחים” שנעלמו לה ממעבדת Manticore – תפקיד שהביא את ג’סיקה אלבה לפריצה מסחררת.
הצלחה טלוויזיונית מפתיעה
כש–Dark Angel עלתה לשידור ב–2000, היא פתחה בבומבסט: פרק הפיילוט זכה ל–17.4 מיליון צופים⁽¹⁾, חלק גדול מתעניינות בשם קמרון ובעיצוב הקולנועי. העונה הראשונה שמרה על ממוצע של כ–13.5 מיליון צופים⁽²⁾, אך לאחר מכן ירדה לעונה השנייה לכ–10 מיליון צופים בסביבות 2001⁽³⁾.
מילות מפתח: אפלוליזם, ג’סיקה אלבה, מדע בדיוני
חדשני ומגוון
לצד מקס מופיע לוגן קייל, פעיל סייבר מסתורי שמכונה “Eyes Only”, בציון דרך בתקשורת: הסדרה כללה אחת מהופעות הטלוויזיה הראשונות של דמות טראנסג’נדרית שבוצעה על ידי שחקנית טראנסג’נדרית⁽⁴⁾, צעד נדיר לאותה תקופה.
למה רק שתי עונות?
העונה השנייה התמודדה עם שינוי טון ותזמון רגיש: אירועי 11 בספטמבר ושערוריית אנרון גרמו לאווירה האפוקליפטית להיראות קרובה מדי למציאות, ושילוב של ביקורות מעורבות וירידה בדירוגים הביאו לביטול הסדרה לאחר שתי עונות.
המפלט של המאסטר הקולנועי
החלק המפתיע בסיפור הוא שזו בינתיים הסדרה הטלוויזיונית היחידה שג’יימס קמרון יצר, מה שמעיד על הרצון שלו לפרוץ דרך גם במדיה הקטנה – בהתעקשות על איכות, אפקטים עילאיים וסיפור דחוס שמפשר בין ביופאנק, סייברפאנק ו־גיבור-על.
