Search

פרשת תצווה: משפט האורים והתומים

תיאור בגדי אהרון המופיע בפרשה מפורט ביותר, ובקלות יחסית אנו יכולים לשחזר את המראה שלהם, חוץ מפריט אחד מסתורי – "האורים ותומים" (להלן האו"ת). מה זה בדיוק? מאיזה חומר היו עשויים? כיצד היו נראים? סתמה התורה ולא פירשה והסתפקה בפסוק הבא:

"ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבואו לפני ה', ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד" (כח, ל)

הסברים ופרושים שונים מצויים במפרשים ועדיין נותרו האורים ותומים במסתוריותם.

דבר שכן ניתן ללמוד בפשטות הוא התפקוד שלהם הקשור ל"משפט בני ישראל". באיזה משפט מדובר? מבדיקת המקומות בתנ"ך בהם נעשה שימוש בשאלה בה' ככל הנראה ע"י האו"ת, עולה כי הדבר נעשה תמיד לצורך ציבורי: בחלוקת הארץ, בקבלת החלטות מדיניות קריטיות כמו יציאה למלחמה (במלחמת פילגש בגבעה בסוף שופטים או מלחמות שאול ודוד) וכד'. מכאן נלמד העקרון אותו נסחו חז"ל "ואין נשאלים אלא למלך ולאב בית דין ולמי שהציבור צריך לו"(יומא ז, ה).

אך גם למלך האו"ת אינם תמיד נענים וכך שאול לפני מלחמתו האחרונה בגלבוע לא נענה ע"י האו"ת עד שנאלץ לעשות שימוש לא ראוי בבעלת אוב. ומכאן נלמד, שעל מנת שהאו"ת יפעלו כראוי, צריך הנשאל להיות אדם ראוי – ושתיקת האו"ת הייתה בבחינת עונש לשאול השואל.

על עקרון זה עומד הירושלמי התמה מדוע במלחמת פילגש בגבעה שאלו שבטי ישראל פעמיים האם לצאת ולהילחם בשבט בנימין ופעמיים הוטעו ע"י האו"ת והובסו בקרב. וכך מסביר הירושלמי: "ולמה נקרא שמם "תומים" – שהם מתימין (משלימים) לפניהם את הדרך שבשעה שהיו ישראל תמימין (שלמים) היו מכוונים להם את הדרך, שכן מצאנו שבידו להם (שהטעו אותם) בגבע בנימין". פגם מוסרי אצל ישראל הוא זה שגרם לתשובה מוטעה ורק לאחר שעשו ישראל תשובה גמורה, שבו האו"ת וענו להם תשובה נכונה "ויאמר ה' עלו כי מחר אתננו בידך" (שופטים, כ, כ"ז)

רבי יהודה חולק על דעה זו "חס ושלום לא בידו להם בגבע בנימין שבראשונה אמר "עלה" ולא אמר "ונתתיו" ובשנייה אמר "עלה" ואמר "ונתתיו". הסיבה לכשלונות אליבא דר' יהודה הייתה נעוצה בחוסר הבנה והקשבה מעמיק לטיב התשובה. ומכאן נלמד עקרון נוסף עליו עומדת הגמרא ביומא: "כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו – אין שואלים לו, שהרי שאל צדוק ועלתה לו אביתר ולא עלתה לו" (יומא ע"ג ע"א). לכהן השואל ישנו חלק משמעותי בהבנת המסר המתקבל מהשמים. וכך מסביר הרמב"ן, שבשעה שהיו שואלים באו"ת היו האותיות שבשמות השבטים מאירות, אולם עדיין צריך להבין את הצירוף הנכון של האותיות כדי לפענח את המסר. לשם כך הכהן השואל צריך להיות אדם בעל שאר רוח בעצמו.

נמצאנו למדים שלושה עקרונות שלמענם מבקשים הנחייה משמים: המטרה לשמה פונים מטרה כללית ולא אישית. האדם הנשאל צריך להיות ראוי לכך – ואם לא, לעשות תשובה. והאדם השואל בעצמו בעל רוח הקודש. ונוסיף עקרון אחרון "והיו על לב אהרון" הכלי המרכזי הוא הלב הפתוח והרגיש שרק אליו ודרכו "מדברים" האו"ת.

הבה נפתח גם אנו את ליבנו נשים קרוב אליו את אחינו בשדרות, בישובי עוטף עזה הסובלים יום אחר יום, נשלח יד עוזרת ותומכת ככל הניתן נלחם באדישות האוכלת כל חלקה טובה, ונפנה בתפילה ליושב במרומים, שינחנו וינחה מנהיגנו בעצה טובה מן השמים.

 

פורסם באתר כיפה.

דילוג לתוכן