הפוסט-מודרניזם, הינה תמורה חברתית הדוגלת בפתיחות, גמישות, שינויים מתמידים, דינמיות וחוסר דבקות בערכים מוחלטים. העידן הפוסט-מודרני מציע מציאות פתוחה ודינמית, אשר אינה מקדשת מושגים מוחלטים. יתרון גדול מצוי בתמורה זו, המאפשרת לאדם להגיע לגדולות, להיות בלתי-נעול בקונספציה אחת ולהיפתח לערוצים רבים אשר כולם לגיטימיים במרחב האפשרויות והבחירה שלו. העידן הפוסט-מודרני מיישם תובנה מפוכחת וריאלית, שלעולם אין כל האמת מצויה במקום אחד ובאידיאולוגיה אחת וע"כ חייבים להיות קשובים ופתוחים לאמיתות אחרות. אמנם, מציאות זו עשויה להותיר את האדם בן דורנו מבולבל ומשתאה אל מול אותן אינספור אפשרויות, בחירות והחלטות – באין אמת אחת. העידן הפוסט-מודרני ניפץ "פרות קדושות", מחק ערכים שהיו מקובלים כמוחלטים ולא השאיר מקום רב למושגים של דבקות וקביעות.
כמו בכל סוגיא חברתית, גם תמורה זו מצריכה מבט תורני. מציאות עולמית מבולבלת – מקורה נמצא כבר בסיפור הבריאה. אדם הראשון אשר נברא לעולם מוחלט, עולם של אחדות, עולם של אמת ושקר דרדר עצמו בחטאו לעולם של טוב ורע, עולם של ערבוביא ופירוד. מני אז, שוגה האנושות בהבליה ואובדת את דרכה באין כל אמת מוחלטת גלויה. עם ישראל נברא על מנת לגלות את האחדות, את האמת המוחלטת, את האלוקות כאן בעולם : "והיה ה' למלך על כל הארץ – ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". למרות כל הערבוביא, מעידים אנו פעמיים ביום : "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". זהו שרש האמונה. עדות זו הינה עוגן ההצלה בפני כל הבלבולים והספיקות. קרן אור של אמת מוחלטת בתוך ים של ערבוביא.
מצוות הציצית, מצווה אשר כל גופי תורה תלויים בה, הינה להיות עוגן ההצלה אשר ירפא את החולאים של הבלבול וחוסר היציבות. מצוות הציצית באה לתקן את חטאו של אדם הראשון, חטא אשר יסודו בעבירה על "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" – "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם", וזו לשונו של ר' בחיי : "ותרא האשה – זו ראיית הלב היא. כלומר הסתכל החומר בענינים הגופנים ונטה אחרי לבו". הציצית הינה התיקון לעבירת ולא תתורו וכלשונו של האדמו"ר מגור, בעל השפת אמת:
"פי' ציצית לשון הסתכלות כמו מציץ מן החרכים ומצות ציצית היא הארה בגוף איש הישראלי …והנה קודם החטא היו שניהם ערומים כו' ואח"כ כתיב ויעש כו' כתנות אור כו'. והוא הגוף והמלבוש שמכסה הארת הנשמה. …לכן הציצית רומז לתיקון הגוף שהוא נקרא מלבוש להנשמה. אכן בנ"י זכו למצוא אור הגנוז במלבוש הזה וז"ש עומד אחר כתלנו כו' מציץ מן החרכים….. והציצית הם התקשרות הגוף אל הנשמה … והיינו שיזכור האדם לקשר גופו לשורש נשמתו…" (שפת אמת )
מצוות ולא תתורו, מנחה אותנו להתרחק "מתיירות". תיור זו ראיה חיצונית. גם המרגלים התרים את הארץ, ראו רק את צידה החיצוני של א"י ולא חדרו לפנימיותה. הציצית עוזרת לנו לסגל ראיה פנימית. אין היא מחנכת אותנו לעצימת עיניים כי אם לעידון של כח הראיה ושליטה בו. הציצית עוזרת לנו לגלות מחדש את הדבקות, המצרך הנדיר כל כך בדור פוסט-מודרני – "וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם". "שגם קיום המצות צריך להיות על כוונה זו כדי להתדבק בהשי"ת ולזכור תמיד שנברא רק לקיום רצונו. שזכרון הוא דביקות" (שפת אמת ).
לא בכדי, זכתה פרשת הציצית למקום נכבד בקריאת שמע, המהווה כאמור – פרשת הדבקות. הציצית גם היא משמשת כעוגן ומפלט מים הבלבול, וכפי שדרשו חז"ל :
"ולא תתורו אחרי לבבכם – הלב והעינים הם סרסורין לגוף שהם מזנין את הגוף, למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי – משל לאחד מושלך לתוך המים. הושיט הקברניט את החבל ואמר לו : תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים, אף כך אמר לו הקב"ה לישראל: כל זמן שאתם מדובקין במצות – ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום".
פרשת הציצית, נסמכת היא לסיפורו של קורח. קורח ועדתו טעו במהותה של הציצית – "טלית שכולה תכלת – מהו שתהא חייבת בציצית?". קורח תר אחר ליבו – "שלבו לקחו" ואחר עיניו – "עינו הטעתו" . קורח ועדתו נקטו בגישה פוסט-מודרניסטית, "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים". כולם קדושים, כל הדעות נכונות, אפילו הקב"ה ברובד השווה לשלנו – "וּבְתוֹכָם ה'… ". דתן ואבירם מרהיבים עוז, באומרם שלא זו בלבד שכולם שווים ולגיטימים, אלא אף כל הארצות שוות : "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר …אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ ". אין כל הבדל בין מצרים לא"י. אליבא דשיטתם, כל הארצות זבות חלב ודבש, אולי אף יותר מארץ ישראל. קרח ועדתו, הקימו את המפלגה הפוסט-מודרניסטית החדשה, ובאין כל נקודת דבקות, שמטו את הקרקע מתחת לרגליהם.
מצוות הציצית עוזרת לנו למצוא את האיזון הנכון בעידן של בלבול פוסט מודרני ואת כוחו של כל פתיל ופרט בעם ישראל. אשר על כן, זכתה היא, "מצוות הזכרון והדבקות",להיות שקולה כנגד כל המצוות כולן.
"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם."
