הסיפור הראשון המופיע בתורה לאחר הגירוש מגן עדן הוא סיפור קין והבל. התורה אינה מבארת מה הסיבות למאבק ביניהם. היא כותבת רק: "ויאמר קין אל הבל אחיו, ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו", ואינה חושפת מה הם אמרו האחד לשני. האגדה מרחיבה בנושא זה, והיא בוארה יפה על ידי נחמה ליבוביץ ז"ל, שהסבירה כי למעשה האגדה פורשת את כל הסיבות המחוללות מאבקים בעולם. מה שאנו למדים מסיפור זה הוא שמאבקים וסכסוכים בין בני אדם הם חלק בלתי נפרד מקיומנו בעולם: מדובר בעולם בו יש ניגוד אינטרסים, נקודות מבט שונות, משאבים מוגבלים ומידות מקולקלות, וכל אלה מביאים את העולם למערכת מאבקים ומלחמות.
התורה אינה נאיבית, ואין היא מדברת רק על חזון של "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". התורה מעצבת גם את הדרך הריאלית להתמודדות עם מציאות זו. היא מצווה עלינו בפרשת השבוע למנות שופטים ושוטרים בשל שערינו. מוסדות השיפוט המוצבים בשער מבשרים לכל בא לעיר יהודית: אין מדובר בשטח הפקר, כי אם בחברה המבוססת על ענייני צדקה ומשפט. בערים יהודיות יש בית דין, וזו הדרך לישוב סכסוכים בין בני אדם. לא הכוח, לא האלימות, כי אם הליכה לשופט הפועל מכוחה של תורה ומשכין את הצדק, המשפט והשלום בין היריבים השונים. העני יודע כי העשיר לא יוכל לפעול נגדו, שכן בית הדין יגן עליו; האורח יותר כי לאס יונו אותו, שהרי יוכל לתבוע את אונאתו בבית דין; הלווה יעתור לבית הדין לממש את דיני ריבית, כדי למנוע את עושקו וכדו'. זו משמעותה הראשונית של עיר יהודית.
לא זו בלבד, אלא שבפרשיות רבות בתורה, ובעיקר בפרשת משפטים, התורה גם מלמדת מה טיבו של צדק זה. היא מורה כיצד לישב את המחלוקת שבין מפקיד ונפקד, מהם התשלומים הראויים בשעה שאדם גונב או גוזל, ומהם דיני הנזיקין לאור הצדק הא-לוהי. בכל אלה מלמדת התורה כי הקשר שבין אדם לריבונו של עולם אינו אנכי בלבד, כי אם גם אופקי: הליכה בדרכי התורה משמעה גם תיקון פני העולם שבין אדם לרעהו בדרכה של תורת אמת.
חזון זה נתקל כיום בעובדה המצערת כי בתי המשפט במדינת ישראל אינם פועלים לא מכוחה של תורה ולא לאור ערכיה של התורה. התמודדות עם מציאות עגומה זו צריכה להיעשות בשני מישורים. מישור אחד, בו לא אעסוק הפעם, הוא המישור הציבורי – החקיקה והאכיפה. מישור זה נוגע בעיקר לחברי הכנסת, שלוחי הציבור ועובדי המדינה. ברם, ישנו מישור שני הנוגע לכל אחד מאתנו, והוא שאלת המנגנון אליו אנו פונים בשעה שיש לנו סכסוך עם אדם אחר. בשנים האחרונות הוקמו כמה מערכות בית דין הפועלים מכוחה של תורה ולאור יסודותיה של התורה, והם מציעים בפני הבריות לבוא בפניהם ולקיים למעשה את אחת החובות הדתיות העיקריות, והיא עיצוב פני העולם בדרכה של התורה. בתי דין וולונטריים אלה הם תוצאה מבורכת של בוגרי מסלולי דיינות רבים הנמצאים בציבור שלנו, שמאפשרים לציבור לזכות בהשראת שכינה מיוחדת מכוח המשפט התורני המישב את המחלוקות ביניהם.
מעבר לחשיבות המופלאה של השכנת צדק משפט ושלום בדרכה של תורה, אלו גם מערכות יעילות מאוד, מהירות באופן יחסי, ומציעות גם דרך יישומית פשוטה. פרשת השבוע שלנו היא אפוא הזדמנות לחדש את הקריאה בפני כל אדם הזקוק למוסד מיישב מחלוקת לפנות אל בתי הדין לממונות הן כדי ליישב את המחלוקת שיש להם עם אדם אחר, והן כדי להיות שותפים בהשראת השכינה המיוחדת למשפט בישראל.
