Search

פרשת צו: מעמדו של נבחר ציבור

לאחר מאמצים גדולים הוקם המשכן, המרכז הרוחני של עם ישראל המוקדש לעבודת ה'. לניהולו של המשכן, על כל המשתמע מכך, נבחר אהרן הכהן הגדול ובניו הכהנים עד סוף כל הדורות. אנו נמצאים ביום הראשון של עבודת המשכן, ומצפים לראות את הבוס הגדול, אהרן, נכנס למשרדו ומתחיל לנהל את העסק ביד רמה. העיתונאות ודאי כבר מחכה לביקורת הראשונה שתקבע את יחס העם לנושא המשרה החדש, ואהרן צריך להוכיח שליטה … אך להפתעתנו, אהרן אינו מנהל את המשכן ביום הראשון, וכך גם ביום השני והשלישי עד היום השביעי. במקום אהרן מנהל את המשכן משה, שאינו כהן בכלל. אהרן ובניו יושבים במשכן ומסתכלים במשה ולומדים ממנו את העבודה, שפרטיה נמסרו ע"י הקב"ה לא להם אלא לו. במפעלים אחרים הנחתה כזו היתה נגמרת בטריקת דלת של המנהל המוזמן – "או אני או הוא !", כמה זמן יכול ה big boss לראות שמישהו אחר קוטף את התהילה ? אך כאן כל הענין עובר בשקט.

האם בגלל שמשה הוא אחיו של אהרן? אולי, אך מוכרים לנו גם מקרים רבים של סכסוכים במשפחה על רקע של "גניבת סמכויות" במפעל משפחתי. לשם מה מעמיד הקב"ה את אהרן בנסיון הזה ?

ההחלפה של אהרן, ודווקא בימים הראשונים של כהונתו אינה מקרית. הקב"ה מבהיר לאהרן ולכל נבחרי הציבור בישראל כלל חשוב – אדם הנושא משרה ציבורית בעם ישראל אינו בעל הבית, ואין לו שום אפשרות לערב שיקולים אישיים של יוקרה במשרה שלו. בכך שדווקא בימים הראשונים שהם הקריטיים בדעת הקהל, ממלא אדם אחר את התפקיד, מאותת הקב"ה לאהרן שתפקידו של נבחר ציבור בישראל הוא משרת העם, והבוס האמיתי הוא הקב"ה ולא הוא עצמו. הדבר נכון לכל נושא משרה בכל דרגה שהיא, כולל הכהן הגדול ואפילו המלך.

בתקופות שבהן לא הבינו משרתי העם את תפקידם האמיתי, כגון בזמנם של הרבה ממלכי יהודה וישראל, או הכהנים הגדולים של בית שני, הוזל מאוד מעמדם ומעמד התפקיד שאותו מילאו. דוגמא יפה לכך אנו יכולים ללמוד מהרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא היה רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל, וזכה לכבוד גדול מחלקים נרחבים של העם וגם מהשלטון הבריטי שהיה אז בארץ. אך מעולם לא השכיח ממנו הכבוד את מעמדו האמיתי, ובמקום לחתום על מכתביו בתארים חשובים, הוא נהג לחתום – "עבד לעם קדוש על אדמת הקודש" …

הרב יוקי מאיר הוא רב קהילת לכו נרננה ברעננה.

דילוג לתוכן