Search

פרשת לך לך: והכנעני והפריזי אז יושב בארץ

בחברה בה שולטת הציניות, אנו נוטים לפרש כל מאבק על עקרונות, כתלוי אינטרסים צרים ונמוכים. קשה לנו להאמין ששביתות פורצות על רקע עקרוני, ולא בגלל הדאגה לכסף, או שמאבקים פוליטיים נובעים מאידיאולוגיה ולא מדאגה לכסא.

היום נראה מהלך הפוך, מאבק המתואר בתורה ככלכלי גרידא, הופך על ידי המדרש להיות על רקע עקרוני מאוד. אנו קוראים על מאבקם של רועי אברהם עם רועי אחיינו לוט: וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים: וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו: וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ: אברהם מציע ללוט היפרדות, ונותן לו לבחור את החלק של הארץ שבו יתיישב. לוט בוחר לעצמו את ככר הירדן, ומתנתק מאברהם. אך האם זהו כל הסיפור ? מה גורם לאברהם להפרד מלוט, לאחר שהלך אחריו לארץ ישראל ? האם אברהם אינו דואג יותר ללוט ? קשה להאמין בכך, שהרי לאחר שלוט נלקח בשבי, במלחמת ארבעת המלכים וחמשת המלכים[1], אברהם מחרף את נפשו להציל אותו, וכך גם כאשר סדום נחרבת[2], ניצל לוט משם בזכות אברהם.

אך חז"ל בחושיהם החדים, שמו לב למילים המסיימות את הפסוקים: "וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ", ותמהו על הנחיצות של הפרט הטכני הזה. כדי לפתור את הבעיה הזאת, מגלה לנו רש"י, בהסתמך על המדרש את החלק החסר שבסיפור:

                     ויהי ריב – לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים (=ורועים) בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל, והם אומרים נתנה הארץ לאברם, ולו אין יורש, ולוט יורשו, ואין זה גזל, והכתוב אומר "וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ" ולא זכה בה אברם עדיין:

לפי דבריו של רש"י הסכסוך בין לוט לבין אברהם, אינו נובע מבעיות כלכליות, אלא נובע מעניין מוסרי – האם ניתן לגזול מן העמים הנמצאים בארץ, על סמך הבטחתו של הקב"ה, שפעם תהיה הארץ של זרעו של אברהם. רועיו של אברהם, המושפעים כמובן מהבוס שלהם, מציגים עמדה מוסרית בלתי מתפשרת, וכאשר מתברר שלוט ורועיו, אינם מעוניינים לחיות בה, דרכיהם נפרדות.

וכאן אנו מגלים את החשיבות העצומה של הסיפור הזה. התורה מוסרת לנו מסר שאינו משתמע לשני פנים: ארץ ישראל אינה ארצו של עם ישראל. ארץ זו היא המשימה שלנו, והישארותנו בה תלויה בעמידה במשימה זו. הקב"ה תובע מאיתנו להקים כאן בארץ חברה מוסרית, המושתתת על אדני הצדק, גם כלפי מי שאינו בן עמנו. אם אנו עומדים בסטנדרטים האלה, הרי שאנו נמצאים כאן להמשך המשימה, אך אם אנו מעלים על דעתנו שאנו נמצאים כאן מכוחה של זכות ראשונים קניינית, מזכירה לנו התורה שהכנעני והפריזי, היו כאן הרבה לפנינו, ואין לנו שום אפשרות להשארות על בסיס רעוע זה.

דילוג לתוכן