בהקשר של ירידה דמוגרפית, ניתן להשתמש במעקב אלגוריתמי של בריאות הרבייה כדי לשלוט באופן סמוי בהחלטות הרבייה, להגביר את אי השוויון ולהפר את זכויות הנשים.
פרויקט בריאות הרבייה תחת מעקב אלגוריתם (THELMA) שנערך באוניברסיטת אוברטה דה קטלוניה (UOC) חוקר את ההשלכות של המעקב האלגוריתמי של Femtech על בריאות הרבייה. טכנולוגיות אלו, המתמקדות בבריאות האישה, יכולות להשתמש ב-Big Data כדי להשפיע על החלטות רבייה. תעשייה זו, המתמקדת בשיפור התאמה אישית לנשים באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות, אפליקציות סלולריות ומכשירים מחוברים, עשויה לעבור שווי שוק של 50 מיליארד דולר עד 2025.
בפרט, המחקר של UOC רוצה לתרום לשיפור המצב הנוכחי של נתוני פוריות ומעקב דיגיטלי באיחוד האירופי, כשההתמקדות היא בחוויות של משתמשי קצה. בשילוב שיטות מדעיות חברתיות עם ניתוח משפטי, פרויקט רב תחומי זה מובל על ידי קבוצת המחקר Gender and ICT (GenTIC) במכון הבינתחומי האינטרנט (IN3), המתמקדת בלימודי מגדר בעידן הדיגיטלי.
"השילוב של הפרויקט בין מחקר כמותי וידע משפטי תיאורטי יתרום לחקר נתוני הפוריות של האיחוד האירופי", הסבירה לואנה מתיאס סוטו, שתיישם את הרקע האקדמי הרחב שלה בעבודתה כחוקרת ראשית בפרויקט THELMA. סוטו, בעל תואר דוקטור במשפטים מהאוניברסיטה הקתולית האפיפיורית של מינאס גראיס בברזיל, הוא עורך דין וחוקר המתמחה במשפט חוקתי, זכויות אדם ולימודי מגדר. עבודת הדוקטורט שלה התמקדה ביעילות של זכויות פוליטיות של נשים. זה עתה הצטרפה ל-GenTIC, הודות למימון מ-Mari Skłodowska-Curie Actions of the Horizon Europe, ותפתח את הפרויקט במהלך השנתיים הקרובות.
פגיעה בזכויות ובגופים כסחורה
הרעיון ל-THELMA נוצר עקב האפשרות לעתיד דיסטופי לרבייה נשית, הסביר סוטו. "כשהתחלתי את לימודי מגדר ומשפטים ב-2018, אחד הפרסומים הרלוונטיים ביותר שלי היה על גופן של נשים וזכותן לקבל החלטות לגביו, על סמך הרומן של מרגרט אטווד סיפורה של שפחה. חזרתי לאותם מנגנונים פאנופטיים של מעקב ובקרה המאפשרים התבוננות ולווסת התנהגות של אנשים מבלי שהם יודעים אם הם נצפים בכל רגע נתון- ודרכי שליטה דיסטופיות על גופם של אנשים במהלך המגיפה, ובעיקר אפליקציות שנועדו לעקוב אחר אנשים. התחלתי לדאוג מזה הרבה וחשבתי: מה יכול לקרות אם יתחילו לעקוב אחר נתוני הפוריות של נשים?", מספרת המומחית.
היא מצאה מספר מחקרים שניתחו הפרות שונות של זכויות על ידי מגזר הפמטק, כולל הטיה מגדרית, חיזוק סטריאוטיפים, שימוש בנתונים ללא הסכמה למטרות רווח, ואפילו הריונות לא רצויים. "התעשייה לא בחנה את הבעיות מנקודת מבט ביו-פוליטית", אמר סוטו. ביופוליטיקה היא תיאוריה פילוסופית שפותחה על ידי מישל פוקו בשנות ה-70, המציבה את ההון האנושי במרכז ההעשרה של החברות המודרניות. גופות נשיות נחשבות לסחורה בשל היכולת לשחזר את ההון הזה.
"אם ניקח בחשבון את הירידה באוכלוסיה, החלטות רבייה יהוו דאגה גם לממשלות לאומיות. הסיכונים הקשורים לפמטק יגדלו כי הם מאחסנים נתוני רבייה נשיים, כמו מידע על ביוץ והתנהגות מינית, ויש, עד כה, אין מסגרת חקיקה רגישה מגדרית", הוסיפה. נתונים אלו משותפים לרוב ללא הסכמה מפורשת של המשתמשים, מה שמעלה חששות חמורים לפרטיות.
הסיכונים בשימוש בנתוני רבייה
במקום לאחסן נתוני בריאות נשים באופן מקומי ומאובטח, חברות טכנולוגיה יכולות להשתמש במידע זה כדי ליצור סטטיסטיקות ולקבל החלטות ללא הסכמת המשתמשים שלהן. זו סיבה לדאגה בהקשר שבו זכויות הפוריות של נשים נמצאות בסכנה במספר מדינות. לדברי החוקרת, מקרים אחרונים באירופה ובארה"ב הראו כי נעשה שימוש בנתונים מאפליקציות פוריות בהליכים משפטיים, ופוגעים בפרטיות המשתמשים.
לפני הופעת הפמטק, נתוני הפוריות היו ידועים רק למטופל ולרופאיו, והיו מוגנים בסודיות רפואית. עם זאת, האפליקציות אינן משתמשות באמצעי פרטיות, "מה שאומר שבפעם הראשונה בהיסטוריה, יש כמות עצומה של נתוני רבייה שניתן לגשת אליהם על ידי ממשלות, חברות פרטיות ואנשים אחרים", היא הסבירה.
בארצות הברית, למשל, נתוני הפוריות של אישה המאוחסנים באפליקציה יכולים לשמש נגדה כחלק מחקירה פלילית במדינות שבהן הפלה אינה חוקית אם היא עברה הפלה במדינה אחרת שבה היא הייתה חוקית. סוטו גם הצביע על מקרה נוסף בשוודיה, בשנת 2018, כאשר משתמשים דיווחו על 37 הריונות לא רצויים שנבעו משימוש באפליקציית אמצעי המניעה הראשונה בעולם.
המטרות של THELMA
פרויקט THELMA שואף לטפל בארבעה נושאים מרכזיים: המאפיינים והסוכנים העיקריים בפמטק מִגזָר; הסיכונים והיתרונות עבור משתמשי femtech באיחוד האירופי; הפרצות בחקיקה הנוכחית; ואיך צריכה להיראות מסגרת רגולטורית יעילה למגזר זה.
מטרתו היא לתרום ליצירת מסגרת רגולטורית באיחוד האירופי, המגנה על פרטיות המשתמשים והאוטונומיה, המבוססת על גישות אינטרדיסציפלינריות, צולבות ומגדריות.
על מנת להשיג מטרות אלו, THELMA משלבת שיטות ממדעי החברה וניתוח משפטי. הפרויקט יארגן קבוצות של מומחים משפטיים, פעילים ומעצבים טכנולוגיים כדי להבין את האתגרים במגזר, לערוך סקרי משתמשים ולפעול לפי עקרונות המדע הפתוח כך שכל התוצאות יהיו נגישות לציבור תחת רישיונות Creative Commons. החומר החינוכי הנובע מהפרויקט יועמד לרשות הציבור כדי להעצים את המשתמשים בקבלת החלטות לגבי בחירות הרבייה שלהם ולעזור להם להימנע מהסיכונים של פמטק.
הפרויקט גם מעצים נשים. כמו שאומר סוטו, "ידע הוא כוח". "עבור רוב הנשים בעולם, הגוף, ההורמונים והפעילות המינית שלהן הם עדיין נושא טאבו. שיווק בפמטק כולל מתן אפשרות לנשים לדעת על הגוף שלהן, לשפר את הרווחה והשליטה העצמית שלהן. אפליקציות אלה מספרות לך למה את מרגישה יותר רגשי היום, אם המחזור שלך מאוחר, מתי לקיים יחסי מין אם את רוצה להיכנס להריון, וכמו כן, הם יכולים לשמש גם כאמצעי מניעה – פתרון לא פולשני לנשים שלא יכולות לקחת את הגלולה". בקיצור, המטרה העיקרית של THELMA היא ליידע נשים לגבי הערך של נתוני הפוריות שלהן.
