Search
ממרח Superbug הוא לא רק באנטיביוטיקה, כך עולה ממחקר חדש

פרויקט המחקר מכוון לחלקיקי פלסטיק ושינויי אקלים כגורמים מניעים לעמידות לאנטי-מיקרוביאלית

פרויקט מחקר המבוסס באוניברסיטת היידלברג ובבית החולים האוניברסיטאי היידלברג מכוון לחלקיקי פלסטיק ושינויי אקלים כגורמים מניעים להתפשטות העמידות לאנטי-מיקרוביאלית (AMR) בסביבה. החוקרים המשתתפים יחקרו אינטראקציות חברתיות-אקולוגיות בתוך בתי גידול מימיים המושפעים מזיהום פלסטיק, זיהום באנטיביוטיקה והשפעות אקלימיות, ויחקרו השפעות סביבתיות ובריאותיות בהקשר של בריאות פלנטרית. הפרויקט מובל על ידי פרופ' ד"ר יואקים רוקלוב, פרופסור הומבולדט במרכז הבינתחומי למחשוב מדעי ובמכון היידלברג לבריאות גלובלית, וכולל אחד עשר שותפים בינלאומיים, כולל מכון המחקר לרפואה טרופית במחלקת הבריאות הפיליפנית. האיחוד האירופי מממן את פרויקט שיתוף הפעולה הבינלאומי בן ארבע שנים וחצי ביותר משישה מיליון יורו.

"דרוש מחקר מדעי כדי להראות עדות לאופן שבו זיהום פלסטיק במקווי מים בשילוב עם מזהמים אנטיביוטיים תורם להתפשטות עמידות לאנטי-מיקרוביאלית בסביבה, מאיים על בריאותם של אנשים, בעלי חיים ומערכות אקולוגיות – במיוחד בתקופות של שינויי אקלים", מסביר פרופ' רוקלוב, העומד בראש המעבדה למחלות זיהומיות רגישות לאקלים (CSIDlab). ידוע כי קיימים חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בים, בנהרות, בריכות או אגמים, המהווים סיכון לזיהום, במיוחד עבור אנשים המתרחצים במים אלו עם פצעים פתוחים. במקביל, סביבות המים מזוהמות יותר ויותר על ידי חלקיקי מיקרו ומקרו פלסטיק. "חיידקים יכולים להיצמד לחלקיקי הפלסטיק, לגדול וליצור מושבות שלמות, וליצור מיקרו-מערכת אקולוגית ייחודית המכונה 'הפלסטיספירה'. הגנים שהחיידקים מחליפים יכולים לכלול את אלה שאחראים לעמידות לאנטיביוטיקה", אומרת ד"ר מרינה טרסקובה, צעירה זוטר ראש קבוצת מחקר במרכז הבינתחומי למחשוב מדעי המנהל את המחקר יחד עם פרופ' רוקלוב. חלקיקי פלסטיק בתורם משמשים כלי רכב, ומעבירים חיידקים מנקודה אחת לאחרת באמצעות תהליכים הידרולוגיים.

לדברי ד"ר טרסקובה, שינויי אקלים יכולים להחמיר עוד יותר את התפשטות העמידות לאנטי-מיקרוביאלית בסביבות מימיות, למשל באמצעות גשמים כבדים או מחסור בגשם. "כדי לעצור את התהליך השלילי הזה ולהגן על הבריאות הפלנטרית, עלינו להבין את התהליכים הללו ואת האינטראקציות שלהם כדי למצוא פתרונות לניטור ומניעה", אומר המדען. מכוני טיהור שפכים מהווים אתר מחקר חשוב עבור החוקרים כאשר הם אוספים שפכים מערים, כולל בתי חולים, וצוברים אנטיביוטיקה, חיידקים ופסולת פלסטיק.

היבט עיקרי של המחקר שבוצע בהקשר של פרויקט "מעורבות והתערבויות מבוססות קהילה לבלימת התפשטות העמידות לאנטי-מיקרוביאלית בסביבות המים המזרזות על ידי שינויי אקלים ואינטראקציות של זיהום פלסטיק" (TULIP) הם גורמים חברתיים ופוליטיים, על מנת לפתח אמצעי נגד הוליסטיים – כולל פתרונות בהשראת הטבע עצמו. גישת המחקר תיבחן בפיליפינים ובאיטליה. "עם TULIP, אנו מקווים להשיג לא רק תובנות מבוססות מבחינה מדעית על הקשר בין זיהום פלסטיק, AMR ושינויי אקלים אלא גם לתרגם אותם להמלצות מדיניות, פעולות קהילתיות וידע חברתי. נאסוף נתונים בשטח אלא גם נשתמש במחשבים. מודלים לפיתוח אינדיקטורים וכלי קבלת החלטות", אומר יואסים רוקלוב. האפידמיולוג, המתמטיקאי והסטטיסטיקאי חוקר מחלות זיהומיות רגישות לאקלים והשפעתן על בריאות הציבור בתנאי אקלים משתנים – גישה בינתחומית בעלת חשיבות עליונה לרפואה, שירותי בריאות, חקר שינויי אקלים וייעוץ מדיניות.

קונסורציום TULIP החל את עבודתו בתחילת השנה. החוקרים של היידלברג משתפים פעולה עם שותפי פרויקט בפיליפינים הממלאים תפקיד מרכזי ביישום ובתיאום העבודה המדעית ופעילויות ההסברה. מעורבים גם מומחים מאוניברסיטאות ומכוני מחקר, שותפים לא אקדמיים, עסקים קטנים ובינוניים וארגונים לא ממשלתיים מגרמניה, איטליה, הולנד, שוודיה, ספרד ומונקו. האיחוד האירופי מממן את פרויקט TULIP במסגרת Horizon Europe; הוא חלק מאשכול הבריאות הפלנטרית של האיחוד האירופי.

דילוג לתוכן