(השבוע היהודי בניו יורק) – שגריר ישראל באו"ם כינה את אוניברסיטת קולומביה כאחד מ"החממות החדשות של אידיאולוגיה דמוית נאצית", כאשר מאות אנשים התאספו לעצרת המגילה את האנטישמיות בבית הספר ביום השואה, יום השואה של ישראל.
הקהל והדוברים בעצרת, שהתקיימה בריברסייד פארק, היו ברובם מבוגרים ישראלים שאינם קשורים לאוניברסיטת אייווי ליג. כמה רחובות משם, הקמפוס הראשי של מורנינגסייד הייטס בקולומביה הקרין אווירה של רגיעה יחסית במהלך תקופת הגמר, פחות משבוע לאחר שהמשטרה פרצה על בניין שנכבש על ידי סטודנטים ועצרה יותר מ-100 אנשים.
בפאתי הקמפוס, שנותר סגור לציבור, סטודנטים שוחחו בקבוצות קטנות, עבדו על שיעורי בית ואכלו יחד ארוחת ערב. בית הספר הודיע ביום שני כי טקס תחילתו בוטל, אך סימנים מעטים נראו למאהל הפרו-פלסטיני שהשתלט על הארבעה במשך שבועות, מה שעורר תנועת סטודנטים ארצית הקוראת לאוניברסיטאות להתנתק מישראל.
השרידים היחידים מהמהומה של השבוע שעבר היו קומץ שוטרים ומאבטחים בתחנת הרכבת התחתית רחוב 116 ובכניסה הראשית לקמפוס הסמוכה. מול שערי הקמפוס הראשי, מחסומי מתכת חסמו כניסה לרכבת התחתית והקיפו תחנות אוטובוס.
העצרת של פארק ריברסייד – שקודמה באמצעות דואר אלקטרוני כ"טקס זיכרון לשואה באוניברסיטת קולומביה" – הובלת על ידי המועצה הישראלית-אמריקאית ובחסות של מגוון ארגונים יהודיים לאומיים מרכזיים וימניים, יחד עם קבוצת סטודנטים פרו-ישראלית אחת. . הדוברים ביקשו לשמור על תשומת לב להאשמות כי המפגינים הטרידו סטודנטים יהודים ויצרו אווירה עוינת בקמפוס.
"אני צופה באנטישמיות הופכת לנורמלית", אמר לקהל, אלישע בייקר, תלמיד ב' בקולומביה. "האוניברסיטאות הפכו כעת לפלטפורמה לשטיפת מוח."
ימים לפני שהמאהל של קולומביה נוצר, בייקר פרסם סרטון באינטרנט שבו הוא וכמה חברים יצאו לעצרת פרו-פלסטינית כשהם מחזיקים שלט נגד חמאס ודגלי אמריקה, שאחד מהם הוצת. מוקדם יותר ביום שלישי, הוא פורסם שההתחלה בוטלה בגלל "המון צדקן, אלים, תומך טרור".
הרטוריקה מהדוכן לאורך כל הערב הייתה לוהטת באופן דומה. כמה מהדוברים ערכו הקבלה בין מחאת הקמפוס לשואה.
"האירועים שאנו עדים להם היום בקמפוסים של המכללות מזכירים את ליל הבדולח בגרמניה הנאצית", אמר גלעד ארדן, שגריר ישראל באו"ם. "מנצלים מילים כדי להפיץ קנאות, להסית לאלימות, ללבות את הפגיעה ביהודים. קולומביה, הרווארד ו-UCLA הן החממות החדשות של אידיאולוגיה נאצית, הממתגות את ישראל כשורש כל הרוע ואת העם היהודי כמכת מדינה עולמית".
גם אופיר אקוניס, הקונסול הכללי החדש של ישראל בניו יורק, הציע שההפגנות בקולומביה מזכירות את ליל הבדולח, 1938 הידוע לשמצה. פוגרום נאצי.
"הם התחילו בחרמות יהודיות. אחר כך שרפו ספרים יהודיים. הם שברו חלונות של בתי כנסת ובתים יהודיים, ורק אז הכריזו על פתרון סופי לשאלת היהודים. שום דבר לא נעשה כדי לעצור את זה. כלום," הוא אמר. "במהלך השבועות האחרונים ראינו אירועים אנטישמיים רבים. בקמפוסים של מכללות אמריקאיות, במוסדות כמו כאן בקולומביה, גם שברו חלונות ואפילו חסמו ליהודים להשתתף בשיעורים".
תושבי ניו יורק היהודים מחזיקים שלטים שאומרים "לעולם לא עוד זה עכשיו" במהלך עצרת לכבוד יום השואה בריברסייד פארק, ניו יורק, 6 במאי 2024. (ג'וליה גרגלי)
דוברים אחרים דנו גם בלקחי השואה בצורה רחבה יותר. ליזי סבצקי, משפיעה פרו-ישראלית פופולרית, עודדה את המשתתפים להיות יהודים בגאווה.
"איננו יכולים להסתתר מהזהות היהודית שלנו", אמרה. "העם שלנו דבק במסורות, בערכים ובאמונה שלנו למרות הזוועות הגרועות ביותר שבוצעו בהיסטוריה האנושית".
היא הוסיפה, "ועכשיו, כשהעבר שלנו הופך להווה שלנו, יש לנו ברירה. האם ניתן למי שמת על היותם יהודי למות לשווא?"
הדוברת האחרונה בעצרת הייתה ניצולת השואה טובה פרידמן בת ה-86, שדיברה על ילדותה בפולין וזכרה כיצד אביה ביטל איומים על הקהילה היהודית עד שהיה מאוחר מדי. "הוא עסק בעניינים שלו. בגלל שהוא עשה את זה, הגעתי לאושוויץ", אמרה.
"זיכרונות השואה שלי התעוררו מחדש", הוסיפה. "אנחנו צריכים לקחת את זה ברצינות. לפחות אנחנו יודעים מה קורה ונוכל להתארגן כדי שנוכל לעשות משהו בנידון”.
העצרת לא גררה מחאות נגד – אם כי אקוניס, לשעבר חבר קבינט בליכוד ובן בריתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אכן גרר תגובה מסוימת מהקהל. שעות לאחר שהודיע חמאס כי קיבל מסגרת לשחרור בני ערובה והפסקת אש שלדבריה לא עומדת בדרישותיה, כתריסר משתתפי עצרת נשארו לשיר "תחזירו אותם הביתה עכשיו" באקוניס ולדרוש עסקה מיידית.
