עושר לבדו לא הופך אומה לבריאה, על פי מחקר שיתופי חדש של אוניברסיטת סארי ושותפיה הבינלאומיים, המדרגים 38 מדינות OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) על התקדמותן לעבר יעדי בריאות גלובליים.
המחקר, שפורסם ב-Annals of Operations Research, מראה שכמה מהמדינות העשירות בעולם, כולל ארה"ב וקנדה, מפגרים מאחורי כלכלות קטנות יותר בהשגת יעד 3 של האו"ם לפיתוח בר קיימא (SDG 3) – הבטחת חיים בריאים וקידום רווחה לכולם. בינתיים, מדינות כמו איסלנד, יפן ונורבגיה מובילות את הדרך, הנתמכות על ידי מערכות בריאות חזקות, גישה שוויונית לטיפול.
באמצעות מודל חדש שפותח במשותף על ידי חוקרי סארי, המחקר העריך באיזו יעילות כל מדינה ממירה השקעות בריאות לתוצאות כמו תוחלת חיים, מניעת מחלות וגישה לטיפול רפואי. התוצאות מדגישות שמדינות עם מערכות בריאות ציבוריות משולבות היטב וטיפול מונע משיגות תוצאות טובות יותר עבור כל קילו שהושקע, בהשוואה לאלו המסתמכות במידה רבה על שירותי בריאות פרטיים.
כסף הוא לא הכל כשמדובר בבריאות לאומית. זה מה שחשוב עד כמה מדינות משתמשות במשאבים שלהן בצורה יעילה. מדינות שמתעדפות מניעה, גישה אוניברסלית ושוויון חברתי נוטות לעלות על כלכלות עשירות יותר שמתמקדות יותר בהוצאות מאשר באסטרטגיה".
פרופסור עלי אמרוזנג'אד, מחבר שותף למחקר ופרופסור וקו"ר לניתוח עסקים באוניברסיטת סארי
הצוות השתמש במודל Joint Variable Selection Directional Distance Function – שיטה מתקדמת מונעת נתונים המודדת באיזו יעילות מדינות הופכות משאבים כלכליים ובריאותיים לתוצאות רווחה. גישה זו שולבה גם להשפעה של סיכונים הקשורים לאקלים, וחושפת שמדינות עם מדיניות בריאות סביבתית חזקה נוטות להשיג באופן עקבי ציוני בריאות כלליים גבוהים יותר.
הממצאים מדגישים את החשיבות של בניית מערכות בריאות יעילות ושוויוניות המשלבות חוסן אקלים בתכנון ובאספקתן.
פרופסור אמרוזניאד הוסיף:
"קובעי המדיניות צריכים לתת עדיפות למניעה, קיימות וגישה שוויונית על פני הגדלת תקציבי הבריאות. המודל שלנו מדגיש אילו מדינות מפיקות את המרב ממה שיש להן, ואילו יכולות ללמוד מהגישות שלהן. הוא מספק מפת דרכים מעשית לממשלות שמטרתן להשיג מערכות בריאות בנות קיימא ובעלות ביצועים גבוהים מבלי לבזבז משאבים".
