סיפור זה הוא חלק מסדרה מזדמנת הבוחנת את החיים בזמן מלחמה בגבול הצפון של ישראל.
MAJDAL SHAMS, ישראל (Datilin) – בכל אחד מארבעת החורפים האחרונים, מנכ"ל אזור הסקי הר החרמון, רפאל נוה, בילה כמעט כל יום בהר שפסגותיו חוצות את גבולות סוריה, לבנון וישראל.
כמקום היחיד בישראל בו רואים שלג סדיר, אזור הבילוי הישראלי של החרמון משך 400,000 מבקרים בחורף 2022-23'. חלקם גלשו, אבל רובם הגיעו פשוט כדי לחוות שלג, לרכוב על גונדולה עד לנקודת תצפית בגובה 7,300 רגל, מזחלות ולרכב על רכבת ההר של החרמון. במהלך הקיץ, ההנהלה השקיעה באינספור שדרוגים בציפייה לעוד יותר מבקרים.
אבל החורף הזה לא הצליח להגיע ולו מבקר אחד משלם לאטרקציה בכל ימות השנה בצפון רמת הגולן. החרמון הושבת בפקודה צבאית ב-7 באוקטובר, היום שבו שטפו מחבלי חמאס לדרום ישראל ופתחו מלחמה שהתפשטה במהירות לצפון ישראל. ההר עדיין לא נפתח מחדש לציבור.
נוה עדיין בילה חלק ניכר מהחורף הזה בהסעות הלוך ושוב בין החרמון לביתו בנווה אטיב, הכפר בסגנון האלפיני שהוא העיירה היהודית הגבוהה ביותר בישראל. אלא שהוא עשה זאת חמוש בנשק אוטומטי ולובש עייפות צבאיות כחייל במילואים וחבר בחוליית הביטחון של נווה אטי"ב.
החרמון, המשמש כשטח צבאי ואפילו בזמנים רגילים יש לו חיילים המוצבים במעליות כיסאות, ספג מתקפה תכופה של חיזבאללה במהלך ששת החודשים האחרונים – כולל במהלך התקיפה של איראן בשבת. נוה נמצא בהר כמעט מדי יום, מפקח על עבודות תחזוקה ומתאם עם הצבא.
"המוצבים בחרמון תחת אש כל הזמן", אמר נוה בראיון בנווה אטי"ב, הרובה האוטומטי שלו תלוי על כתפו. "היו לנו חורפים בעבר עם יום סגור לכאן או לכאן, אבל לא ככה."
זו הפעם הראשונה מאז נפתח הר הסקי בחורף 1968-69' לאחר שישראל כבשה את האזור מסוריה במלחמת ששת הימים של 1967 שהחרמון החמיץ עונה שלמה. כתוצאה מכך, כל הכלכלה התלויה בהר סובלת, ומשפיעה לא רק על 300 עובדי החרמון שפוטרו, אלא גם על בתי המלון, המסעדות, חנויות הספורט, ספקי הדרכים ושאר העסקים באזור התלויים בתיירים.
"אנחנו יורדים ב-100% משנה רגילה", אמרה טליה וולי, בעלת חנות ספורט בעיירה הדרוזית הסמוכה מסעד שמוכרת מזחלות, מעילי חורף, כפפות וכובעי סקי בנוסף לאופניים ועוד שנה. -ציוד עגול.
"בחורף רגיל יש כאן תנועה בלתי פוסקת כל בוקר וערב", אמר עובד וולי שהזדהה רק כחמד. "יהיו תורים במסעדות. השוק החיצוני של יום שישי שמוכר לתיירים הכל מבשמים ועד ירקות יהיה ארוז. השנה לא היה כלום. אפילו השלג לא הגיע".
אבוקות הצבא הישראלי נופלות מעל אזור הר דב הצפוני בחרמון ב-13 בנובמבר 2023, על רקע המתיחות הגבולית הגוברת בין חיזבאללה בלבנון וישראל בעוד הלחימה נמשכת עם חמושים של חמאס ברצועת עזה. (Jalaa Marey / AFP באמצעות Getty Images)
במקום לחפש שלג, תושבי מסעד סורקים את השמים לאיתור התקפות של רקטה או מזל"ט. הרשויות התקינו מקלטי בטון בחלק מהרחובות כדי לספק הגנה לתושבי מסדה, שבדרך כלל אין להם מקלטים בבתיהם, אך במהלך התקפות רוב העוברים מהצד נשארים בחוץ מסתכלים למעלה, לפי חאמד.
"אנשים יוצאים החוצה לראות מה ייפול", אמר. "לפני חודש ראינו מזל"ט מופל".
במוצאי שבת, כשאיראן השתמשה בלמעלה מ-300 טילים בליסטיים, מל"טים וטילי שיוט כדי לתקוף את ישראל, צפירת התקיפה האווירית במסעדה נשמעה ארבע פעמים במהלך 10 דקות, בסביבות השעה 2 לפנות בוקר וביום רביעי, 18 בני אדם נפצעו. בעיירה ערבית בצפון ישראל, אם כי 60 מייל מערבה, כאשר רקטה שירה חיזבאללה מלבנון פגעה במרכז קהילתי.
קרוב יותר לחרמון משמשת היישוב מג'דל שמס כבירת הדרוזים של הגולן. על פי תכתיבי דתם האטומה, הדרוזים משלמים אמונים לארצם – ומכיוון שהגולן נתפס מסוריה במהלך מלחמת 1967, הדרוזים המקומיים נשארים לכאורה נאמנים ל"ארץ הולדתם" סוריה. (דרוזים שחיים במקומות אחרים בישראל הם ישראלים נאמנים, ורבים משרתים בצבא המדינה.)
העיירה הדרוזית בגולן מג'דל שמס במורדות החרמון היא העיירה הגבוהה ביותר בכל ישראל, 4 באפריל 2024. (אוריאל היילמן)
אבל במהלך העשורים ובמיוחד מאז שמשטר אסד הגביר את הרג האזרחים הסורים במלחמת האזרחים של אותה מדינה, התמעטה ההתלהבות מעקרון הנאמנות לדמשק. דרוזים רבים מגולן, בעיקר צעירים, לקחו אזרחות ישראלית.
שחבאא אבו ח'יר מנהלת את מלון וויו במג'דל שמס, מלון בוטיק בן שנתיים המשקיף על שדות חקלאיים קטנים, מטעי דובדבנים וגבול סוריה. בחורף שעבר, המלון בן 13 החדרים היה בתפוסה מלאה כמעט בכל לילה, עם חדרים במחיר של יותר מ-350 דולר ללילה, כולל ארוחת בוקר.
ואז הגיע ה-7 באוקטובר.
"היו לי מלא הזמנות וכולם ביטלו לרוץ למילואים באותו היום", נזכר אבו חייר. מאז, המלון ראה מעט מאוד אורחים.
שהבאא אבו ח'יר, מנהל מלון וויו במג'דל שמס, אומר שבזמנים רגילים מגיעים למלון אורחים כדי להביט על ראשי הגבעות הסוריות ממש מעבר, 4 באפריל 2024. מאז תחילת המלחמה הם התרחקו. (אוריאל היילמן)
"אנשים מפחדים לבוא לכאן כי זה אזור גבול", אמרה. "יש לנו סירנות רק פעם בשבוע, אבל יש פריחה תכופה מירי ארטילריה ישראלית לעבר לבנון".
תוך כדי דיבורה הגיעה משפחה דרוזית בת 10 נפשות מדליית אל כרמל, דרומית לחיפה, לביצוע צ'ק אין. הם היו האורחים היחידים שציפו להם באותו לילה.
"הדרוזים הם היחידים שמגיעים עכשיו", קונן אבו חייר. "אין לנו דרך להתקדם. זה נורא."
ממשלת ישראל מעניקה פיצוי מסוים לכמה עסקים ותושבים שנפגעו. עם זאת, הזכאות והסכום תלויים במספר גורמים, כולל מיקום וסוג העסק, ולעתים קרובות הפיצוי הוא מינימלי, לא קיים או מאוחר להגיע.
לדוגמה, רק בתחילת אפריל הודיעה הממשלה שהיא מאריכה את תוכנית התגמול העסקי שלה לחודשים ינואר ופברואר. לעסקים הקשורים לתיירות ולחקלאות יש דרישות זכאות קלות יותר מאשר לעסקים אחרים. עסקים בגולן אינם זכאים לאותן רמות פיצויים כמו עסקים באזור הפינוי של צפון הגליל. קריטריונים מכריעים נוספים של מיקום כוללים אילו סוגי מגבלות של פיקוד העורף יש במקום, כמות הפעילות הצבאית, סגירת כבישים, הימצאות סוללות ארטילריה באזור ועוד.
הכניסה לחרמון אסורה למעט תנועה צבאית. אזור הסקי הישראלי נתון באש תכופה מצד חיזבאללה בלבנון, 4 באפריל 2024. (אוריאל היילמן)
בחרמון, כל סיוע ממשלתי שמקבלים העובדים המופטרים מהווה רק חלק משכרם הרגיל, לדברי נוה.
"זו כמות קטנה. זה לא מספיק לחיות ממנו", אמר נוה. "רק קיבלתי את התשלומים שלי עבור נובמבר ודצמבר וזה בקושי מכסה את הארנונה שלי".
במקרה של נוה, הוא מסוגל לקבל את יתרת הפיצויים הרגילים שלו בגלל שהוא בשירות מילואים פעיל. לא כך הדבר לגבי הרוב המכריע של עובדי החרמון הקבועים, רובם דרוזים.
עבור העובדים הללו, כמו עבור כל אדם בצפון ישראל, העתיד הכלכלי אינו ברור. לא ברור כמה זמן תימשך המלחמה ותוצאותיה, וקריטריוני הפיצויים של הממשלה נמצאים בתנופה מתמדת.
לסניה אבו סאלח יש מסעדה דרוזית במג'דל שמס באחד העיקולים האחרונים בכביש הסוער המוביל לחרמון, בסמוך לחנות להשכרת ציוד סקי שנשארה סגורה לאורך כל החורף הזה.
חנות הסקי והסנובורד הזו במג'דל שמס נשארה סגורה כל חורף 2024 כי אזור הסקי בחרמון נסגר עקב המלחמה, 4 באפריל 2024. (אוריאל היילמן)
"בדרך כלל כולם עוצרים כאן כדי לקנות פיתה דרוזית. הם אוכלים תירס חם. הם לוגמים תה וקונים סחלב חם" – משקה חלבי סמיך העשוי מעמילן תירס, סוכר ותבלינים. "עכשיו אין לי כלום. אין אנשים. אין עבודה. חיילים עוצרים מדי פעם אבל לא הרבה", אמרה.
השער לחרמון יושב רק כמה מאות מטרים במעלה הכביש, והתנועה הצבאית פנימה והחוצה קבועה.
החרמון אינו משתמש בציוד לייצור שלג, כך שהסקי תלוי לחלוטין במזג האוויר ההפכפך. בחורף שעבר ההר הצליח לפתוח את מסלולי הסקי שלו במשך 27 ימים במהלך העונה. החורף פעלו רכבל הכסאות רק כאשר אנשי היחידה האלפינית של צבא ההגנה לישראל היו צריכים להתאמן. כשסופת שלגים עזה פגעה, יצאו חברי היחידה ברוח הנהיגה ובשלג כדי להתאמן בהגעה למוצבים שלהם ברגל בתנאים הקשים ביותר.
בתחילת אפריל השלג היחיד שנותר על ההר היה בגובה רב ובעיקר בשטח סוריה, אך הפסגה המושלגת נראתה מרוב הגולן ומחלק גדול מצפון הגליל. בגלל השטח, אין ממש גדר גבול באזור המפריד בין ישראל לסוריה ולבנון.
גם בשנה רגילה, כשהחרמון פתוח לקהל הרחב, האזור הוא אזור צבאי מפוקח בכבדות. (אוריאל היילמן)
בתערוכת סקי באירופה בה השתתף מנכ"ל החרמון לפני שנתיים, חברה לציוד לייצור שלג הזמינה אותו לארוחת ערב יחד עם כמה אנשי תעשיית הסקי מלבנון. בהתחלה הלבנונים נדהמו לסעוד עם ישראלים, נווה נזכר, אבל הם התחממו במהלך ארוחת הערב.
לאחר ארוחה ארוכה, סיפר נוה, התוודו הלבנונים שלימדו אותם מלידה שיהודים הם רשעים וצריך לשנוא אותם, אך חווית הערב הראתה להם אחרת. הם סיימו את הלילה ב"לחיים" שהקריה חזון שיום אחד שלום עשוי לאפשר סקי פס משותף המחבר בין הרי סקי בלבנון, ישראל וסוריה.
בימינו נוה לא שריר. במוצאי שבת במהלך התקיפה של איראן, ישראל ירתה באש הן מלבנון והן מסוריה.
"אנחנו רוצים שלום, אבל המציאות היא שיש לנו שכנים שלא רוצים אותנו", אמר. "הם מתאמנים שנים על גבי שנים בשביל זה – לכבוש את כל הגליל".
לנוה יש עדיין חלומות גדולים על החרמון, שהשאפתני שבהם יהיה פתיחת מלון סקי-אין/סקי-אאוט, כך שהאורחים יוכלו להישאר באזור ללון. אבל לעת עתה הוא מכוון למשהו ארצי יותר: פתיחה מחדש. לא נראה שזה יקרה בקרוב.
"בשיחות שלי עם הפיקוד הצבאי אמרו לי 'בוא נדבר אחרי הקיץ'", אמר נוה. "איך אנחנו יכולים להמשיך ככה?"
