סקר חדש ברחבי אירופה שהושק במהלך ה-42נד האסיפה השנתית של האגודה האירופית לרבייה ואמבריולוגיה של האדם (ESHRE) מציעה תמיכה ציבורית רחבה בטיפולי פוריות ובמספר תחומים של מחקר רבייה, תוך הדגשת תחומים מרכזיים שבהם ממשיכים להתפתח הבנה ודעת הציבור.
הדו"ח,'פוריות, חקר עוברים ועריכת גנום: עמדות הציבור באירופה'הוזמן על ידי ארגון הצדקה, Progress Educational Trust (PET), נתמך על ידי ESHRE ובניהולו של Ipsos. הוא חקר את עמדות הציבור כלפי טיפולי פוריות, מחקר עוברים, עריכת גנום, פונדקאות ונושאים קשורים ברחבי בריטניה, הולנד, ספרד ואיטליה.
הסקר כלל 8,688 משתתפים בגילאי 75-16, עם יותר מ-2,000 נשאלים בכל מדינה. המדגמים תוכננו כך שיהיו מייצגים אוכלוסיות לאומיות לפי גיל, מגדר, אזור ומצב עבודה.
בכל ארבע המדינות, רוב הנשאלים תמכו בטיפולי פוריות במימון המדינה לאנשים שחווים אי פוריות ומבקשים להרות, נע בין 54% בהולנד ל-64% באיטליה.
הסקר מצא גם גיבוי ציבורי לשימוש בעוברים אנושיים במחקר כדי להבין טוב יותר ולפתח טיפולים למחלות מולדות. התמיכה נעה בין 41% באיטליה ל-48% בהולנד ובספרד, ועלתה על ההתנגדות בכל ארבע המדינות שנסקרו, כולל איטליה, שבה כיום אסור להשתמש במחקר בעוברים אנושיים.
הדעות הפכו לניואנסיות יותר כאשר המשיבים נשאלו לגבי יישומים מתפתחים ופיתוחים עתידיים. התמיכה בעריכת הגנום השתנתה בהתאם לשימוש המיועד, כאשר התמיכה החזקה ביותר שנראתה להעלמת מצבים קשים או מסכני חיים בעוברים המיועדים להריון, נעה בין 46% באיטליה ל-55% בהולנד. רוב המשיבים בבריטניה, הולנד וספרד תמכו בשימוש זה, למרות שאפליקציות כאלה אינן מותרות כעת באף אחת מארבע המדינות שנסקרו.
פרופסור קארן סרמון, יו"ר מיידי בעבר של ESHRE, אמרה: "רפואת הרבייה וחקר העוברים מתקדמים במהירות, והממצאים הללו מראים את החשיבות של הבנת האופן שבו הציבור רואה את ההתפתחויות הללו. בולט במיוחד שהתמיכה ביישומים מסוימים חורגת ממה שמותר כיום במדינות מסוימות. ככל שהמדע מתקדם, חיוני שהמודעות הציבורית תהיה מעודכנת על ידי החלטות עתידיות הן על ידי החברה והן על ידי הוכחות על ידי החברה, ערכים."
הסקר הדגיש גם תחומים שבהם אנשים רבים טרם גיבשו דעה נחרצת. בקרב המשיבים שתמכו, או לא תמכו או התנגדו, לשימוש בעוברים אנושיים במחקר, הדעה הנפוצה ביותר הייתה שהמגבלה הנוכחית של 14 יום לחקר עוברים היא "בערך". עם זאת, יותר מרבע (27%) מהנשאלים שנשאלו לגבי מגבלת 14 הימים אמרו שהם לא יודעים אם היא ארוכה מדי, קצרה מדי או נכונה.
כמו כן, נשאלו המשיבים אילו נסיבות, אם בכלל, עשויות להצדיק הארכת מגבלת 14 הימים ל-28 ימים. בקרב אלה שתמכו, או לא תמכו או התנגדו, לחקר עוברים, ההצדקה הפופולרית ביותר להארכת הגבול הייתה מציאת טיפולים חדשים למחלות מולדות. יחד, ממצאים אלה מצביעים על כך שאנשים רבים עדיין לא הגיעו להתייחסות מסודרת בנושא זה וכי הבנת היתרונות הרפואיים הפוטנציאליים של מחקר עוברים עשויה למלא תפקיד חשוב בעיצוב עמדות עתידיות.
הבדלי דורות בעמדות נצפו על פני מספר נושאים שנחקרו בסקר, כולל בחירת מין, גישה לטיפולי פוריות ומחקר עוברים. בכל הסקר כולו, רק חלק קטן מהמשיבים בחרו ב"מעדיפים לא לענות", דבר המעיד על נכונות לעסוק בנושאים אלו גם כאשר דעותיהם טרם גובשו במלואן.
דוח זה מלא בתובנות עשירות לגבי עמדות הציבור בנושאים מורכבים מבחינה מדעית, משפטית ואתית. ישנם כמה ממצאים מפתיעים, כגון נשאלים צעירים יותר בכל ארבע המדינות נוטים יותר מאשר נשאלים מבוגרים לומר שיש לאפשר בחירת מין. בולט גם שבכל אחת מארבע המדינות, מספר הנשאלים שאומרים שיש לאפשר פונדקאות עולה על המספר שאומרים שיש לאסור פונדקאות".
שרה נורקרוס, מנהלת קרן פרוגרס חינוכית
