Search
Rebecca Baruch.

סיפורי חיים יהודיים: חייל בודד, קולם של שנגרי-לאס, שני ענקי שירותי הבריאות האמריקאיים

מאמר זה זמין גם כעלון שבועי, "סיפורי חיים", שבו אנו זוכרים את אלה שהשפיעו בצורה יוצאת דופן בעולם היהודי – או שפשוט השאירו את הקהילה שלהם במקום טוב יותר או מעניין יותר. הירשם כאן כדי לקבל "סיפורי חיים" בתיבת הדואר הנכנס שלך בכל יום שלישי.

רבקה ברוך, בת 18, עולה הולנדית שמצאה בית בישראל

רבקה ברוך הייתה בת 18 כשעברה מהולנד לישראל ב-2017.

בשנת 2021, במאמר ב-Christian Science Monitor על הניסיון שלה כ"חיילת בודדה", היא דיברה על הבדידות של סיום בית הספר להכשרת קצינים במהלך COVID-19, כאשר משפחתה לא יכלה לנסוע לישראל לטקס. היא סיימה את לימודיה ב-5 בנובמבר 2020, והמשיכה להוביל יחידת מודיעין שדה שכללה נשים.

"אני חושבת שנשים הן חיילים קרביים טובים באופן כללי, כי אנחנו לוחצות להוכיח את עצמנו, את הערך שלנו", הסבירה. "בתוך היחידה שלנו, אנחנו לא צריכים להוכיח שום דבר כי אנחנו בונים אחד את השני באמצעות העבודה הקשה והאחווה שלנו."

היא גם סיפרה למוניטור את מה שסיפרה לחיילים בפיקודו, על "הפרפקציוניזם שלי, שאם אני כועסת זה כנראה בגלל שאני צריכה לאכול, ומדוע עליתי לארץ, נמשכת לכאן כילדה יהודייה אירופאית שמחפשת מקום יכולתי להרגיש לגמרי בבית."

לאחר פיגועי חמאס ב-7 באוקטובר היא הצטרפה מחדש ליחידת המילואים שלה. היא שירתה כמה שבועות והורשה לעזוב את הצבא כדי להשתתף במחנה של קבוצת נוער הבונים בדרום אפריקה כמדריכה. שם היא נדבקה בזיהום חיידקי והחליקה לתרדמת. היא מתה ביום ראשון במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. היא הייתה בת 24.

"בהתאם למשאלתה האחרונה של רבקה האיברים שלה נתרמו לאנשים שזקוקים להם", כתב אביה, רוברט ברוך, בפוסט בפייסבוק. "בעוד שהיום הוא אחד הימים העצובים בחיינו, העובדה שאחותנו ובתנו ממשיכות לעזור לאנשים לאחר מותה ממלאת אותנו בגאווה והכרת תודה".

מרי וייס, 75, המנהיגה והקול של השנגרי-לאס

מרי וייס, במרכז, וה-Shangri-Las על שער המגזין Cash Box, 13 בפברואר 1965. (ויקיפדיה)

מרי וייס בקושי הייתה נערה כשהקימה את ה-Shangri-Las עם אחותה בטי ושני בני נוער יהודים נוספים מאזור קמבריה הייטס בקווינס, ניו יורק. ל"קבוצת הבנות" היה להיט פריצה ב-1964 עם "Leader of the Pack", מלודרמה בומבסטית על רומנטיקה של ילד רע. הקבוצה התפרקה ב-1969 אך הותירה אחריה מורשת שהעניקה השראה למוזיקאיות אחרות, כולל הזמרת היהודייה איימי ווינהאוס. "אני אוהב את הדרמה, אני אוהב את האווירה, אני אוהב את האפקטים הקוליים", אמר ויינהאוס על הקבוצה. וייס מת ביום שישי בפאלם ספרינגס, קליפורניה. היא הייתה בת 75.

נורמן ג'וויסון, בן 97, הבמאי הגוי שהביא את "כנר" למסך הגדול

שני גברים רוקדים על סט סרט.

הבמאי נורמן ג'וויסון, מימין, ומככב טופול בתפקיד טבי על הסט של הגרסה הקולנועית של "כנר על הגג". (סרטי זייטגייסט בשיתוף עם קינו לורבר)

נורמן ג'וויסון העביר אנקדוטה מוכרת עד כה: כאשר מפיקים של המחזמר בברודווי פנו אליו לצורך עבודת הבימוי, הוא נאלץ להודיע ​​להם בבושה שהוא לא יהודי. הוא קיבל את העבודה בכל מקרה, ודורות של משפחות יהודיות שצפו ב"כנר" משנת 1971 היו באים לשייך את כרטיס הכותרת הגדול הזה שמציג את השם "יהודי" עם סיפורם של אבותיהם ילידי השטעטל. הבאת Anatevka לחיים מלאי חיים ופועמים היה אחד מרגעי השיא בקריירה עבור יליד טורונטו, שמת בשבת בגיל 97. ג'ויסון שיחק עוד כמה סרטים איקוניים בקריירה הארוכה והמכובדת שלו, כולל "Moonstruck", "בחום הלילה". ", "פרשת תומס קראון" ו"הוריקן" – רבים מהם מעורבים בעניינים חברתיים דחופים כמו גזענות וצורות אחרות של קנאות.

זבולון שרלופ, בן 94, מנהיג מעבר של סמינר הדגל של YU

הרב זבולון שרלופ כיהן כדיקן הסמינר התיאולוגי רבי יצחק אלחנן בישיבה אוניברסיטת בין השנים 1971-2008. (ישיבה אוניברסיטה)

הרב זבולון שרלופ, לשעבר דיקן הסמינר לרבנים בישיבה יוניברסיטי, נפטר ב-16 בינואר. הוא היה בן 94. כששרלופ מונה לדיקן הסמינר התיאולוגי של הרב יצחק אלחנן ב-YU ב-1971, למדו בו 154 תלמידים. כשפרש ב-2008, היו לו 340. צ'רלופ ראה גם מעבר באורתודוקסיה האמריקאית, והכשיר רבנים ילידי אמריקה, בעלי השכלה בקולג', לרשת את הרבנים שעברו הכשרה אירופית, שהחזיקו בבתי דוכנים והובילו ישיבות לאורך רוב המאה ה-20. צ'רלופ היה בעצמו רב דוכן, לאחר שקיבל חוזה לכל החיים בשנת 1966 על ידי "ישראל הצעירה ממושולו פארקווי" בברונקס, ניו יורק, שנסגר בשנת 2015. הוא אמר פעם שה-YU האידיאלית שלו תהיה "ישיבה כמו וולוז'ין". סמינר אגדי במה שהיא כיום בלארוס, ואוניברסיטה כמו קולומביה, אוניברסיטת ליגת הקיסוס שבה השיג תואר.

קלייר פייגין, 97, כוח בסיעוד ובאקדמיה

קלייר מ. פייגין.

משנת 1977 עד 1992, קלייר מ. פייגין שימשה כדיקן של בית הספר לאחיות באוניברסיטת פנסילבניה, אשר קרא לכבודה את בניין החינוך לסיעוד בשנת 2006. (פן סיעוד)

מתי קלייר פייגין גדלה בניו יורק בשנות ה-30, הוריה – מהגרים יהודים מאירופה – רצו שהיא תהיה רופאה, כמו אחת מדודותיה. לפייגין, בהשראת האופי ה"קולגיאלי" שלה והמדים המצחיקים של חיל האחיות של הצבא, היו רעיונות אחרים. היא קיבלה תואר בסיעוד והפכה אולי למחנכת האחיות המשפיעה ביותר במהלך 50 השנים הבאות. היא ערערה בהצלחה על המדיניות המגבילה את שעות הביקור להורים לילדים מאושפזים, הפכה את בית הספר לאחיות של אוניברסיטת פנסילבניה כדיקן שלו החל משנת 1977, הייתה המנהלת המייסדת של תוכנית לאומית לסיעוד גריאטרי ודגתה בהכשרה מתקדמת שזכתה לאחיות בכבוד מקצועי יותר. ועל הדרך, היא הפכה לאישה הראשונה שהובילה אוניברסיטת אייבי ליג, כאשר נבחרה לנשיא הזמני של פן ב-1993. פייגין מתה ב-16 בינואר בביתה במנהטן. היא הייתה בת 97.

גבריאל מאזה, בן 99, רב שדגל בחוקים נוקשים נגד שנאה

הרב גבריאל מזא.

הרב גבריאל מאזה, רב ותיק של המרכז היהודי של סאפוק בלונג איילנד, בתמונה מתחילת שנות ה-60. (באדיבות דברה מאזה)

גבריאל מאזה, שכמנהיג המרכז היהודי של סאפוק בפארק הצבאים, לונג איילנד דחק בחקיקה למלחמה בפשעי שנאה ואנטישמיות, מת ב-26 בדצמבר 2023. הוא היה בן 99. נשיא מועצת הרבנים של סאפוק ומאוחר יותר מועצת לונג איילנד של רבנים בשנות ה-80, מאזה לחצה בבית המחוקקים של מדינת ניו יורק לגבי הצורך בחוקי פשעי שנאה מחמירים יותר, ובין שאר ההצלחות, דחפה להקמת כוח המשימה של מחוז סאפולק בנושא אנטישמיות. "אנטישמיות גלויה מדבקת בקרב אנשים שהצורה הישנה הזו של שנאה רדומה או מוסתרת אצלם", ציטטה אותו בתו דברה מאזה. "כששנאה ודעות קדומות עוברות על פני אוקיינוסים ויבשות, כל האנשים בעלי הגינות, ובוודאי אלו בעמדות כוח, מחויבות להשמיע אזעקה מתורבתת, שכן דעות קדומות פליליות חולות כל חברה המאפשרת לה לשגשג." מאזה, שנולדה במינסק וגדלה בלואר איסט סייד בניו יורק, הייתה אחת משבעה ילדים וארבעה אחים שהוסמכו לרבנות, כולל הקומיקאי המנוח ג'קי מייסון.

נעמי פייל, 91, שהביאה אמפתיה לטיפול בדמנציה

נעמי פייל.

נעמי פייל הייתה המפתחת של "שיטת התיקוף" לטיפול בקשישים עם דמנציה. (מכון להכשרת אימות)

נעמי פיילגרונטולוג ועובד סוציאלי שחלו בשיטה ל"אימות" של התנהגות כועסת או מבולבלת לעתים קרובות של אנשים עם דמנציה, מתה ב-24 בדצמבר בביתה בג'ספר, אורגון. היא הייתה בת 91. בשני ספרים ובאלפי סדנאות, היא הפיצה את הבשורה של "טיפול בדמנציה ממוקד אדם", ודחקה במטפלים לאשר, במקום להכחיש, את רגשותיהם של אנשים נסערים. "אתה לא מתווכח, אתה לא משקר" היא אמרה בהרצאת TEDx ב-2015. "אתה מקשיב באמפתיה ומנסח מחדש." פייל, שנולדה במינכן, ברחה עם משפחתה היהודית לארצות הברית, שם אביה הפך למנהל בית אבות בקליבלנד. "גדלתי בבית, אז אני יודע כמה זקנים יכולים להיות רעים", פייל אמר ב-1993, לפי סוחר קליבלנד פליין. "הגברת הזקנה לא ממש צועקת עליך; אתה מזכיר לה מישהו מלפני זמן רב. היא מנסה לפתור כמה עניינים לא גמורים מהעבר בשלב האחרון בחייה".

דילוג לתוכן