מאמר זה זמין גם כעלון שבועי, "סיפורי חיים", שבו אנו זוכרים את אלה שהשפיעו בצורה יוצאת דופן בעולם היהודי – או שפשוט השאירו את הקהילה שלהם במקום טוב יותר או מעניין יותר. הירשם כאן כדי לקבל "סיפורי חיים" בתיבת הדואר הנכנס שלך בכל יום שלישי.
טרינה רובינס, 85, האישה הראשונה שציירה גיליון מלא של "וונדר וומן"
טרינה רובינס גדלה בברוקלין, בתם של מהגרים יהודים מבלארוס. אמה, מורה בבית ספר בעיר ניו יורק, הייתה מביאה הביתה "מלאי אינסופי של 8½" על 11" נייר של מועצת החינוך ועפרונות מספר 2, מהם הייתי לועסת את המחקים".
החינמיות הללו היוו השראה לאובססיה לכל החיים עם ציור, עיצוב וחוברות קומיקס: בשנות ה-60 רובינס התיידדה ועיצבה בגדים עבור שלל כוכבי רוק, ומכרה את האופנה שלה בבוטיק הברוקולי שלה בגריניץ' וילג' במנהטן.
בהתייחסות לקומיקס, רובינס צייר את "It Aint Me Babe", ספר הקומיקס הראשון שנעשה אך ורק על ידי נשים; הפכה, ב-1985, לאישה הראשונה שציירה גיליון מלא של "וונדר וומן"; והקימה, ב-1994, את Friends of Lulu, קולקטיב קומיקס לנשים.
היסטוריונית של קומיקס, ספריה כללו "יפה בדיו: נשים מצוירות בצפון אמריקה 1896-2013" (2013).
בשנת 2023, בכנס ה-Jewish Comics Experience הראשון אי פעם, הוענק לרובינס פרס מאצ'רקה על מפעל חיים על יצירות שכללו את "אמן בריחה", ביוגרפיה גרפית של ניצולת השואה והקריקטוריסטית לילי רנה, ו-"A Minyen Yidn", שלה. עיבוד לסיפורים קצרים ביידיש מאת אביה, מוטל (מוטי) פרחודניק.
רובינס מת ביום רביעי בסן פרנסיסקו. היא הייתה בת 85.
הלה פיק, 96, פליטה ועיתונאית ששברה תקרת זכוכית בתקשורת הבריטית
העיתונאית הלה פיק, כתבת ב"גרדיאן", עם כתב רויטרס מוחסין עלי במהלך ועידה בפינלנד, 1972. (ויקיפדיה)
הלה פיק הגיע לבריטניה מאוסטריה בילדותו ב-1939 במסגרת הקינדרטרנספורט; מאוחר יותר היא התאחדה עם אמה. לאחר שלמדה בבית הספר לכלכלה של לונדון, היא פנתה לעיתון "גרדיאן" והציעה את שירותיה כפרילנסרית.
כאחת הכתבות הדיפלומטיות הראשונות בתקשורת הבריטית, היא סיקרה כמה מההתפתחויות הדרמטיות ביותר של התקופה שלאחר המלחמה, כולל המלחמה הקרה, מות ברית המועצות, שערוריית ווטרגייט, התנועה לזכויות האזרח בארה"ב והביטלס. הגעה לאמריקה.
היא גם כתבה שני ספרים על מולדתה אוסטריה: "שמעון ויזנטל: חיים בחיפוש אחר צדק" (1996) ו"קורבן אשם: אוסטריה מהשואה ועד היידר" (2000). "כפליט אף פעם לא מאבד תחושה מסוימת של חוסר ביטחון", אמרה לתוכנית ה-BBC "Desert Island Discs" ב-2018. "זה נשאר עם כל החיים".
היא נפטרה ב-4 באפריל בגיל 96.
לין ריד בנקס, 94, הקיבוצניקית לשעבר שכתבה את "האינדיאני בארון"
לין ריד-בנקס, המחזאית וסופרת הילדים, צולמה ב-3 בינואר 1956. (Daily Mirror/Mirrorpix דרך Getty Images)
לין ריד בנקסהסופרת הבריטית הידועה בעיקר בזכות ספר הילדים שלה "האינדיאני בארון" והרומן הפמיניסטי המוקדם "החדר בצורת L", לא הייתה יהודיה.
אבל בתחילת שנות ה-60 היא נסעה לישראל במשימה, פגשה את הפסל היהודי חיים סטפנסון ועברה איתו לקיבוץ, שם התגוררו עד 1971. היא זכרה את זה כ"עידן שקט יחסית במזרח התיכון", למרות שריד. בנקס הייתה בהריון עם בנם השלישי כאשר סטפנסון נקרא לשירות במלחמת ששת הימים.
מאוחר יותר היא כתבה את "נהר אחד נוסף", רומן התבגרות על ילדה יהודייה קנדית שעוברת לגור בקיבוץ. בספרה משנת 1980 "מכתבים לבניו הישראלים: סיפור ההישרדות היהודית" – היסטוריה של הציונות – היא כתבה כי "חשוב לי אפילו יותר משלושתכם שבאתם לאהוב את ישראל כמוני, זה שלא תאהבו אותה. באופן עיוור, אבל בחוכמה, באומץ ובאופן תפיסתי ככל האפשר."
היא מתה ב-4 באפריל בסארי, אנגליה. היא הייתה בת 94.
אירה מ' מילשטיין, 97, עורכת דין תאגידית שהעצימה את הקריירה של רות באדר גינסבורג על הספסל
אירה מ. מילשטיין, הידועה במדינאי המבוגר של ממשל תאגידי, עסקה בעריכת דין במשך יותר מ-70 שנה ב-Weil, Gotshal & Manges. (חוק קולומביה)
אירה מ' מילשטיין, עורך דין תאגידי ומנהיג אזרחי בעיר ניו יורק, שמילא תפקיד מפתח בקריירה השיפוטית של חברתו הטובה רות באדר גינסבורג, מת ב-13 במרץ בביתו שבמאמרונק, ניו יורק. הוא היה בן 97.
כשותף בכיר בחברת Weil, Gotshal & Manges, הוא ייעץ לתאגידים גדולים בנושא ממשל. באמצע שנות ה-70, הוא עזר לתכנן אסטרטגיה שהרחיקה את העיר ניו יורק מפשיטת רגל.
דמוקרט לכל חייו, הוא שכנע את הסנאטור אורין ג'י האץ', הרפובליקאי המדורג בוועדת המשפט, לתמוך במועמדותו של גינסבורג לבית המשפט לערעורים של ארה"ב ב-1980. מילשטיין גם כיהן בראש רשות השימור בסנטרל פארק מ-1991 עד 1999.
עבודתו הראשונה לאחר שסיים את לימודיו בחוק קולומביה הייתה באגף ההגבלים העסקיים של משרד המשפטים האמריקאי. "באותם ימים", אמר בראיון בעל פה, "הסיכויים שלי להיות עורך דין הגבלים עסקיים בפרקטיקה פרטית היו אפסיים כי לא היו משרדי עורכי דין יהודיים שעסקו בהגבלים עסקיים". הוא זכה לצחוק האחרון, בסופו של דבר כיהן כיו"ר מדור ההגבלים העסקיים של לשכת עורכי הדין האמריקאית ושל לשכת עורכי הדין של מדינת ניו יורק.
ננסי נוולוף דובלר, 82, ניו יורקרית שכתבה את הספר על אתיקה רפואית
ננסי דובלר הייתה סמכות בנושא סיום טיפול, טיפול ביתי וטיפול ארוך טווח, גריאטריה, רפואת מתבגרים, שירותי בריאות בכלא ובכלא. (באדיבות מרכז מונטיפיורי איינשטיין לביואתיקה)
ננסי נבלוף דובלר, מומחית לביו-אתיקה, שממש כתבה את הספר על כמה מהחלטות הבריאות הקשות ביותר שעומדות בפני רופאים, חולים ומשפחות, מתה ב-14 באפריל. היא הייתה בת 82.
ב-"Bioethics Mediation" (2004), דובלר ושותפתה למחברת, קרול ליבמן, דנו כיצד לנהל קונפליקט ולכבד את הצרכים והערכים של אלה העומדים בפני החלטות של סוף החיים או הליך רפואי. "זה לא קשור לטכנולוגיה", אמרה דובלר ב-2015 במלאת 20 שנה לתכנית התעודה של מונטיפיורי-איינשטיין בביו-אתיקה ומדעי הרוח הרפואיים, שאותה סייעה לייסד. "זה האינטרסים, הזכויות, הבעיות, התפיסות, המוגבלות והרצונות של המטופלים ברפואה".
דובלר ייסד את שירות הייעוץ ביו-אתיקה במרכז הרפואי מונטיפיורי בניו יורק וניהל אותו בין השנים 1978-2008. היא הייתה יועצת לביואתיקה בתאגיד הבריאות ובתי החולים של ניו יורק ופרופסור אמריטה במכללת אלברט איינשטיין לרפואה.
הניצולים שלה כוללים את בתה אריאלה דובלר, ראש בית הספר בבית הספר אברהם ג'ושוע השל בניו יורק, ובנה ג'סי דובלר, פרופסור חבר לדת באוניברסיטת רוצ'סטר, שם הוא מנהל את יוזמת הצדק לחינוך ברוצ'סטר..
