כשביקרתי בכפר חקלאי בשינג’יאנג, ראיתי שטחים שהיו במשך שנים שוממים עקב מליחות גבוהת של הקרקע. היום, בזכות עבודה משותפת של האקדמיה הסינית למדעים ואוניברסיטת שאנגחאי ג’או טונג, אותם אדמות עשויות להפוך לשדות אורז פוריים – הצלחה שיכולה לשנות את פני חקלאות העולם.
הגברת התשואות דרך ויסות הורמוני הצמח
המהפכה החלה כשמדענים סינים התמקדו בהורמון הצמחים גיברלין, הגורם לצמיחה מהירה של הגבעול והעלים. על ידי כוונון מדויק של רמות הגיברלין, הצליחו החוקרים לפתח זן אורז שעמיד במליחות גבוה, וניתן לשתילה באדמות שהיו בעבר לא-נגישות. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו”ם, כ־10% מהקרקע החקלאית בעולם מושפעת ממליחות – הזן החדש עשוי להכפיל ואף לשלש את יצור התשואה בשטחים אלה.
פתרון לקרקעות אלקליות וטמפרטורות גבוהות
בנוסף לעמידות במליחות, החוקרים זיהו שני גנים – ATT1 ו-ATT2 – שתומכים בהתמודדות עם קרקעות אלקליות וגבוהות חום. מתן דגש ל-ATT2 הוכיח עצמו כיעיל במיוחד: הודות לו, הצמח ממשיך לצמוח ללא פגיעה גם כשמצטברים מלחים בשורשים, ובמקביל משפר את תפוקת הפירות.
תוצאות מרשימות בתנאים אלקליים
בנסויים בשדה באזורים אלקליים ראינו עלייה של 78–101% בתשואת האורז לעומת זנים מסורתיים. דווקא כשבאתי בשנה שעברה לאתר הניסויים בפרובינציית גואנגשי, התקשיתי להבחין שזו אותה אדמה שהיתה פעם בשימוש מוגבל – הלהבים הירוקים העמדים שדילגו מעל הקרקע הלבנה היו הוכחה חיה לפוטנציאל.
הפיכת אדמות שוליות לקרקע פורייה
המפתח להפיכת אדמות שוליות לאדמות מעובדות הוא בדיוק הג’יזמו: הכנסת זן שיכול להתמודד עם תנאים קיצוניים תחסוך משאבים, תמנע סלילת מישורים חדשים ותסייע בשימור האדמה. מהלכים כאלה עשויים להקטין את הלחץ על קרקעות מסורתיות ולתרום לקיימות סביבתית.
חיזוק עמידות ללחץ והגברת התפוקה
מעבר לשינויים גנטיים, נמצא כי תוספת חומצת גיברלין טבעית בשלב הגידול משפרת עוד יותר עמידות הזרעים, ומסייעת להן לשמור על תשואה גבוהה גם בימים קיצוניים. כך נוצר “ביטוח” מפני תנאי מזג אוויר בלתי צפויים.
השפעה עולמית של גידול אורז
אורז כבר 7,000 שנה עומד בלב תזונת מיליארדים, וברוב אסיה מהווה מקור מזון עיקרי. עם הגעת הזן החדש, שגם במדינות מתפתחות כמו אינדונזיה ובנגלדש בוחנים אותו, עשויה להיפתח תקופה שבה ביטחון תזונתי יהיה בר השגה באזורים נחשלים.
תקופה חדשה בחקלאות
כשניצבים בפני אתגרי שינויי האקלים, ירידת קרקעות המעובדה והגדילה התלולה באוכלוסייה, הגילוי הסיני מסמן נקודת מפנה: פיתוח אורז שגדל על אדמות שקודם נחשבו בלתי ניתנות לעיבוד. זה לא רק הישג מדעי – זו קריאת כיוון לעתיד שבו נוכל להאכיל את העולם בצורה ברת-קיימא.