מנהלים אינם מושפעים רק מהשקפותיהם שלהם על בריאות הנפש כאשר עובדים עם בעיות נפשיות זקוקים לתמיכה. היחס של עמיתים ושל מקום העבודה בכלל יכול להיות חשוב באותה מידה. כך הוכח במחקר שנערך באוניברסיטת גטבורג.
מחקרים קודמים מראים שמנהלים בעלי עמדות סטיגמטיות משלהם כלפי מחלות נפש נופלים בהתמודדות עם עובדים חולי נפש. מנהלים פשוט מוגבלים במאמציהם כלפי עובדים עם בעיות נפשיות.
המחקר הנוכחי, הראשון מסוגו, בחן את הקשרים בין יכולתם של מנהלים לתמוך בעובדים לבין הגישות הסובבות בארגון: של עובדים, של עמיתים למנהלים ושל מקום העבודה בכללותו.
המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Occupational Rehabilitation, מבוסס על סקר מקוון של יותר מ-4,000 מנהלים במגזר הפרטי, שגויסו באמצעות פאנל האזרחים במכון SOM באוניברסיטת גטבורג. 2,769 מהנשאלים השלימו את כל השלבים ונכללו במחקר.
הגישה במקום העבודה חשובה
התוצאות מראות כי עמדות סטיגמטיות כלפי בריאות נפשיות בהקשר החברתי הרחב יותר של מקום העבודה יכולות להיות חשובות כמו עמדותיהם של מנהלים בודדים. החוקרת הראשית במחקר היא מוניקה ברטילסון, פרופסור חבר לבריאות הציבור באקדמיית Sahlgrenska באוניברסיטת גטבורג:
סטיגמה נגד בריאות הנפש היא בעיה בחברה וגם במקום העבודה. זה מונע מעובדים רבים לחשוף את הבעיות שלהם ולכן משפיע על הגישה שלהם לתמיכה במקום העבודה. כעת מצאנו גם קשר בין תפיסות המנהלים לגבי עמדות שליליות כלפי מחלות נפש בחברה, בקרב עובדים או בקרב עמיתים ניהוליים לבין יכולתם של המנהלים לפעול לתמיכה ולמניעת חופשות מחלה".
מוניקה ברטילסון, פרופסור חבר לבריאות הציבור באקדמיה סהלגרנסקה, אוניברסיטת גטבורג
במחקר הוצגו למנהלים סרטים קצרים שבהם שחקנים גילמו עובדים ודיברו על הקשיים שלהם להתמודד עם העבודה. הסרטונים הסתיימו בהודעה "מעניין אם אני צריך לצאת לחופשת מחלה" ולאחר מכן התבקשו המנהלים לבחור מתוך מגוון הצעות לפעולות.
סרטונים נחשבו אמינים יותר מתיאורי מקרה כתובים שבהם מנהלים יכלו לפרש עובד קיים ולהגיב על סמך מצב בפועל בעבודה. איזה מהסרטים שהופקו זכה המשתתף לראות הותאם לשיוך לתעשייה.
השאלות על אמצעים במקום העבודה חולקו לשלוש קבוצות: שינויים בסביבת העבודה או במשימות, תמיכה או עזרה ממשאבי מומחים ותמיכה בתכנון יום-יומי של מנהל או איש תמיכה עמיתים, כלומר יותר תמיכה חברתית.
עמדות שליליות הקשורות לכל המדדים
המחקר מראה קשר מובהק בין עמדות המנהלים עצמם למחלות נפש לבין כל שלושת סוגי המדדים. רמות גבוהות יותר של עמדות ניהוליות שליליות לוו ברמות נמוכות יותר של פעולה בכל הקבוצות.
עמדות שליליות בארגון בכללותו ובקרב עמיתים ניהוליים גררו דרגת פעולה נמוכה יותר המתמקדת בעבודה או בהתאמה לסביבה. עבור הסוג השני של המדד, משאבי מומחים כגון שירותי בריאות תעסוקתית, רק עמדות שליליות בקרב עמיתים ניהוליים גררו פחות שימוש. השימוש של מנהלים בסוג הפעולה השלישי והחברתי יותר הושפע לרעה מכל שלושת סוגי הגישות הארגוניות.
בהתאם לסוג הפעולה ובין מי התקיימו העמדות, בין 5 ל-16 אחוז מהמפגשים במחקר, בין מנהלים לעובדים פיקטיביים, הסתיימו ללא פעולה עקב עמדות שליליות כלפי מחלות נפש. כאן, עמדות הסביבה היו קצת יותר חשובות משל המנהל.
המחקר הוא חלק מפרויקט "מנהלים בפעולה – חשיבות ההקשר הארגוני והמקום העבודה במדדים של מנהלים לעובדים עם מחלת נפש נפוצה, במגזר הפרטי". הפרויקט מומן על ידי תכנית המו"פ של עפא ביטוח "חיים ועבודה עם מחלות נפש".
