מערכת הבחירות ברשויות המקומיות היתה אמורה להביא בשורה לנשים: 40 מהן התמודדו בכל רחבי הארץ, המספר הגבוה ביותר של מתמודדות עד היום ופי ארבעה ממספר המתמודדות בבחירות 2008. עתה, לאחר התוצאות הסופיות כולל הסיבוב השני, מתברר כי התקווה למהפכה פינתה את מקומה כדי לאפשר לגברים לחזור לכיסא: רק שלוש נשים נבחרו לראשות – בנתניה, ביהוד-מונסון ובגני תקווה.
צריך לשלב נשים בפוליטיקה על מנת להביא את נקודת המבט הייחודית שלנו לכל תחומי שיקול הדעת הציבורי בהם יש משמעות מיוחדת למגדר – בסוגיות כלכליות, ביצירת סדרי עדיפות לאומיים, בשאלות חברה וחינוך ובכל שאלה הרלוונטית לחיינו כאן.
אבל יש להבחין בין ייצוג נשים פורמאלי, של נשים שהן במקרה נשים בהגדרתן הפיזית, אך אינן מחויבות לנקודת המבט המגדרית – לבין נשים (וגברים!) שמוטמעת בהן (ובהם) החשיבה על צרכי נשים, על אינטרסים של נשים ועל ערכי חברה שוויוניים.
רשימות בהן שילוב הנשים הוא חלק מהשקפת עולם בסיסית וחלק מהותי באג'נדה הכוללת שלהן, מצליחות פעם אחר פעם להביא בשורה בתחום ייצוג נשים. במפלגות שמחפשות ללקט נשים בשם התקינות הפוליטית, אך סוגית קידום נשים אינה ערך מובנה ומוטמע בערכי המפלגה, מוצאים חוסר התאמה בין תמונות המועמדים (בהן נשים רבות) ובין תוצאות הבחירה המאכזבות (ובהן מיעוט נשים).
הצבת נשים ברשימות, הרבה פעמים במקומות לא ריאליים, והתהדרות בתמונותיהן במקבצי תמונות המועמדים בפרסומים השונים, איננה מקדמת נשים ואולי אפילו פוגעת במיצוב הראוי לנשים בחברה .
כשהשוויון הוא ערך אמיתי, מוכלים כללי הבטחת ייצוג בכל שדרות הייצוג הפוליטי של הרשימה, ומתקיימים תהליכים ממושכים של סיפוח להנהגה, ופעולה שיטתית ומתמשכת לשוויון חברתי, לקידום אינטרסים של נשים ולטובת הישגי החברה כולה . כשהשוויון הוא מהשפה ולחוץ והעיסוק בו נובע רק בגלל התקינות הפוליטית, הנשים מוצאות עצמן כוועדת קישוט. הן מוצגות, אך אינן נבחרות והאינטרס החברתי של שוויון אינו מקודם.
נכון, אפשר לראות הישג בכך שהחברה הישראלית עברה שינוי, ולפחות בשיח התקינות הפוליטית יש מודעות לצורך בייצוג לנשים. גם עובדה זו לא ברורה ומקובלת בכל האוכלוסיות בארץ. אך הגיעה העת לעלות מדרגה ולצפות לייצוג של ערכי קידום נשים וייצוג של אינטרסים של נשים. לטעמי, אלו ערכים חברתיים, שכן חברה בה מתקיים שוויון היא חברה צודקת יותר שממקסמת את הפוטנציאל שלה.
על המפלגות ועל הנשים לפעול להטמעת ערכי שוויון מגדרי בפוליטיקה המקומית והארצית. לא ייתכן לחפש ו"להמציא" מועמדות נשים רק כי הן נשים. יש לפעול לשילוב בועדות עירוניות, במועצות ציבוריות, לחפש את הנשים הפעילות בוועדי הורים, בתנועות הנשים, בקהילות ובשכונות ולקיים תהליכים ממושכים, לנערים ולנערות, של חינוך חברתי לערכי שוויון.
הצפה תודעתית ופעילות שוטפת ממושכת לקידום נשים ולקידום חברתי, לצד פעילות לטיפוח מנהיגות נשים, עידוד מסגרות המובילות קידום נשים וחקיקה המבטיחה ייצוג נשים – יובילו בסופו של דבר לתוצאות הרצויות למיצוי הפוטנציאל של החברה בישראל.
הכותבת היא יו"ר תנועת "אמונה"
