קרצינומה של תאי קשקש בצוואר הרחם (CESC), תת-הסוג הנפוץ ביותר של סרטן צוואר הרחם, נותרה נטל בריאות עולמי עיקרי המונע בעיקר על ידי זיהום מתמשך בסיכון גבוה ורגישות גנטית.
צוות מחקר בראשות פרופסור Ruozheng Wang, יחד עם מר Peiwen Fan, מר Danning Dong, ד"ר יאנינג פנג וד"ר Xiaonan Zhu מבית החולים לגידולים קשורים של האוניברסיטה הרפואית של שינג'יאנג, השתמשו ברצף RNA חד-תא (scRNA-seq) ובריבוי אימונו-היסטוכימיה (mIHC) ל-decement-learning-learning. עבודה זו שופכת אור על הטרוגניות קרטינוציטים המושרים על ידי HPV ועיצוב מחדש של מיקרו-סביבה של הגידול (TME) במהלך סרטן, ומציעה תובנות קריטיות לגבי גילוי מטרות טיפוליות. המחקר פורסם ב- כתב עת סיני לרפואה ב-20 באוקטובר 2025.
רצף RNA חד-תא (scRNA-seq) של גידול ורקמות סמוכות מחולי CESC בשלב מוקדם זיהה אוכלוסייה מובחנת של קרטינוציטים S100A7⁺PI3⁺ שהיו מועשרים מאוד בגידולים וקשורים קשר הדוק לזיהום HPV. אימות פרוגנוסטי באמצעות מערך הנתונים של TCGA הראה שחדירה מוגברת של תאים אלה הייתה מתואמת באופן מובהק עם תוצאות גרועות יותר של המטופלים. בתוך גידולים, קרטינוציטים PI3⁺S100A7⁺ נמצאו בסמיכות מרחבית למקרופאגים CD163⁺, המעורבים באינטראקציות שהפעילו יחד מסלולים אונקוגניים מרכזיים, כולל NF-κB, איתות TNF ואינטראקציות ציטוקינים-קולטן. רשתות האיתות הללו קידמו ביחד את התפשטות הגידול, התמיינות וגרורות. יש לציין כי חולים עם חדירות גבוהה של שני סוגי התאים הפגינו הישרדות כוללת מופחתת באופן ניכר.
תת-טיפוס פיברובלסט חשף עוד ארבע אוכלוסיות שונות. בין אלה, פיברובלסטים הקשורים לסרטן (CAFs; תת-סוג C1) היו דומיננטיים ברקמות הגידול והציגו הפעלה חזקה של מסלולים דלקתיים, בעוד שפיברובלסטים לא מובחנים (תת-סוג C3) היו נפוצים יותר ברקמות לא סרטניות סמוכות.
פרופ' וואנג ציטט, "זיהינו את PI3 ו-S100A7 כבעלי ביטוי יתר משמעותי בדגימות קרצינומה של תאי קשקש בצוואר הרחם חיוביים ל-HPV בהשוואה לביקורות שאינן גידוליות, כפי שאומת על ידי נתוני TCGA. באמצעות אימונוהיסטוכימיה, אישרנו עוד את הלוקליזציה המשותפת של S100A7 ו-PI3 בתוך קרטינוציטים, והגדרנו תת-אוכלוסיה ברורה של תאי PI3+S100A7+."
פרופ' וואנג הדגיש עוד כי אינטראקציות אלו בין קרטינוציטים ותאי חיסון הם מכריעים בעיצוב סביבת הגידול: "מקרופאגים הועשרו ברקמות הגידול והפגינו דיבור חזק עם קרטינוציטים, בתיווך TNF, CCL2, CXCL8 ו-IL10."
המחקר שופך אור על האופן שבו זיהום HPV מניע תכנות מחדש של תעתוק בקרטינוציטים, ויוצר מיקרו-סביבה מתירנית של גידול באמצעות הצלבה סטרומלית-אימונית מורכבת. מנגנון זה עומד כנראה בבסיס הן התמדה ויראלית והן בשלבים המוקדמים של טרנספורמציה ממאירה.
מחקר זה לא רק מעמיק את ההבנה שלנו לגבי קרצינוגנזה של צוואר הרחם אלא גם חושף יעדים טיפוליים פוטנציאליים לעצירת התקדמות המחלה על ידי ניתוח ההצלבה בין קרטינוציטים נגועים ב-HPV, תאי חיסון ורכיבים סטרומליים בתחילת CESC. חקירות עתידיות המתמקדות במעכבים ספציפיים למסלול או בחומרים אימונומודולטורים המכוונים לאוכלוסיות תאים אלו עשויות לשנות מהותית את הניהול של CESC בשלב מוקדם.
לסיכום, תגלית זו מייצגת צעד מרכזי לקראת רפואה מדויקת בסרטן צוואר הרחם – הגדרה מחדש של אופן ההבנה של תכנות מחדש סלולרי מונע על ידי HPV ופתיחת הדלת להתערבויות טיפוליות מוקדמות ויעילות יותר.
