BUENOS AIRES (Datilin) – יוגניה אונגר, ניצולת שואה ואחת החברות המייסדות של מוזיאון השואה של בואנוס איירס בשנת 2000, מתה ב-19 בדצמבר בבית חולים פרטי בבואנוס איירס. היא הייתה בת 97.
בשנת 2017, לאחר עשרות שנים בהם שיתפה את חוויותיה לשרוד את במחנות הריכוז מיידנק ואושוויץ, היא הגיעה לחדשות הלאומיות כשחגגה את בת המצווה שלה בגיל 91. היא נקראה לתורה במרכז הקהילתי היהודי הרצליה ובבית הכנסת בבואנוס איירס, שגם ארגנה לכבודה חגיגת יום הולדת.
היא אמרה לתקשורת הארגנטינאית כי "שיא כל חיי הוא בת המצווה שלי. זה טקס שמאוד חשוב בחיים היהודיים".
"הייתה לה מחויבות מוחלטת להעברת השואה הן בשארית הפליטה (ארגון של ניצולים שחיו במחנות עקורים) והן בתפקידה הבסיסי בהקמת מוזיאון השואה בבואנוס איירס", אמר ג'ונתן קרזנבוים, מנכ"ל החברה. המוזיאון. "היא השאירה חותם בכל העדויות שמסרה ברחבי הארץ, באמצעות ספריה, ראיונות, סרטים או פורמטים רבים אחרים".
גניה רוטשטיין נולדה בוורשה שבפולין ב-30 במרץ 1926. היא התגוררה בגטו ורשה כנערה ולאחר מכן נלקחה לשני המחנות הנאצים עם משפחתה, כולל הוריה, שני אחיה ואחותה. היא זוהתה על ידי הנאצים עם המספר "48914".
אונגר היא בת משפחתה היחידה ששרדה את השואה. כשהיא שוחררה על ידי הכוחות הסובייטיים, היא שקלה מעט יותר מ-59 פאונד.
כשחזרה לוורשה ישנה ברחוב. "הפולנים שהיו חברים שלנו סגרו לנו את הדלת בפנים", היא נזכרה בעדות לפרויקט "שבר שתיקה" של קרן השואה. "כשהיהודים חזרו ותבעו את רכושנו, הם הרגו אותנו".
לאחר מסע ברחבי מרכז אירופה, היא התגוררה במשך שנתיים במחנה פליטים במודנה, איטליה, שם הכירה את בעלה לעתיד, דוד אונגר. שניהם היגרו לארגנטינה ב-1949.
היא הקימה משפחה; שֶׁלָה שני בנים ושישה נכדים שרדו אותה. היא כתבה שלושה ספרים על חוויותיה.
בשנת 2011, היא הוכרזה כאישיות יוצאת דופן על ידי הפרלמנט של העיר בואנוס איירס.
"נזכור אותה על כך שהיא מספקת עדות למופת של כוח מול מצוקה, הדגימה בדוגמה הבלתי מעורערת שלה שהאהבה תמיד גוברת על השנאה, ושהחיים בסופו של דבר מנצחים על המוות." הכריז הפרלמנט בהכרזה רשמית.
