נשים צעירות יותר נחשבות בדרך כלל בסיכון נמוך למחלות לב, אך מחקר חדש קורא לרופאים לחזור על הנחה זו, במיוחד עבור נשים הסובלות ממצבים נפשיים מסוימים. מחקר חדש שהוצג במפגש המדעי השנתי של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה מצא שחלות בחרדה או דיכאון עלולים להאיץ את התפתחות גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב נשים צעירות ובגיל העמידה.
המחקר מפנה תשומת לב חדשה לחשיבות של בדיקות קרדיו-וסקולריות וטיפול מונע, כאשר שיעורי גורמי הסיכון הקרדיו-וסקולריים עולים והתקפי לב הופכים שכיחים יותר בקרב אנשים צעירים יותר. חרדה ודיכאון גם הפכו נפוצים יותר בשנים האחרונות, במיוחד מאז מגיפת COVID-19.
החוקרים דיווחו שנשים צעירות יותר עם חרדה או דיכאון היו בסיכון גבוה כמעט פי שניים לפתח לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה או סוכרת במהלך תקופה של 10 שנים בהשוואה לנשים שלא סבלו ממצבים נפשיים אלו, מה שמציב אותן כמעט בשווה לגברים. בני אותו גיל מבחינת הסיכון למחלות לב.
לעתים קרובות אנו חשות שנשים צעירות הן 'הקבוצה הבטוחה' בכל הנוגע למחלות לב וכלי דם, מכיוון ששכיחות מחלות לב וכלי דם נמוכה למדי בשל ההשפעות המגנות של האסטרוגן בקבוצה זו. אבל מחקר זה מציע שאם לאישה צעירה יותר יש דיכאון או חרדה, עלינו להתחיל בבדיקת גורמי סיכון קרדיווסקולריים כדי להפחית את השכיחות של מחלות לב וכלי דם".
ג'ובאני סיביירי, MD, קרדיולוג, עמית מחקר בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס ובבית הספר לרפואה של הרווארד, דוקטורנט באוניברסיטת פדובה באיטליה והמחבר הראשי של המחקר
החוקרים ניתחו רישומי בריאות של 71,214 אנשים שהשתתפו ב-Mass General Brigham Biobank, תוכנית מחקר של מערכת הבריאות של Mass General Brigham. אנשים שסבלו ממחלת לב או שאובחנו עם חרדה או דיכאון לאחר תחילת המחקר לא נכללו.
במהלך תקופת המעקב של 10 שנים, 38% מהמשתתפים פיתחו לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ו/או סוכרת. על פי הניתוח, אלו עם היסטוריה של חרדה או דיכאון לפני תקופת המחקר היו בסיכון גבוה בכ-55% לפתח אחד או יותר מגורמי הסיכון הללו מאשר אנשים ללא חרדה או דיכאון. ממצא זה היה בולט ביותר בקרב נשים מתחת לגיל 50 עם חרדה או דיכאון, שהיו בסיכון גבוה כמעט פי שניים לפתח גורמי סיכון קרדיווסקולריים בהשוואה לכל קבוצה אחרת.
במונחים של סיכון מוחלט, נשים צעירות בסך הכל הראו את השיעורים הנמוכים ביותר של גורמי סיכון קרדיווסקולריים מכל קבוצה, מה שהיה צפוי בהתבסס על ממצאים ממחקרים קודמים ומה שידוע על ההשפעות המגנות של אסטרוגן בנשים לפני גיל המעבר. עם זאת, חרדה ודיכאון היו קשורים לסיכון יחסי גבוה בהרבה בקרב נשים צעירות מאשר בקבוצות אחרות.
"ברגע שלאישה צעירה יש דיכאון או חרדה, הסיכון המוחלט שלה דומה לגבר צעיר", אמר Civieri. "יש סוג של תופעת הדבקה שבה דיכאון וחרדה מגבירים את הסיכון שאחרת היה נמוך מאוד".
כדי לחקור את המניעים הפוטנציאליים מאחורי הקשר הזה, החוקרים בחנו את הפעילות המטבולית של אזורי מוח הקשורים ללחץ בתת-קבוצה של משתתפים שעברו סריקות מוח. התוצאות הצביעו על כך שנשים צעירות יותר עם חרדה או דיכאון הראו עליות גדולות יחסית בפעילות העצבית הקשורה ללחץ.
"השאלה היא: מדוע חרדה ודיכאון קשורים לעלייה בסיכון בקרב נשים צעירות יותר? זה משהו שאנחנו ממשיכים לחקור", אמר Civieri.
למרות שחרדה ודיכאון הם מצבים נפרדים, הם קובצו יחד במחקר מכיוון ששניהם קשורים לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר והם חולקים מסלולים נוירו-ביולוגיים משותפים, כלומר, הם חושבים שהם משפיעים על הבריאות בדרכים דומות.
לא ידוע אם טיפולי בריאות הנפש, כגון תרופות נוגדות דיכאון או פסיכותרפיה, יכולים לסייע בהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, אמרו החוקרים. עם זאת, ברגע שלאדם יש לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה או סוכרת, אמר Civieri שטיפולים מבוססים כמו סטטינים ותרופות להורדת לחץ דם יכולים להפחית ביעילות את הסיכון לאירועי לב חמורים.
