צריכת אלכוהול מוגזמת גורמת למחלות כבד אלכוהוליות, וכ- 20% מהמקרים הללו מתקדמים לסטטוהפטיטיס הקשורה לאלכוהול (ASH), מה שעלול להוביל לשחמת הכבד ולאי ספיקת כבד. אבחון וטיפול מוקדם הם אפוא חשובים ביותר. צוות מחקר של KAIST זיהה מנגנון מולקולרי חדש בו תאי כבד פגועים באלכוהול מגדילים את מיני חמצן תגובתי (ROS), מה שמוביל למוות של תאים ולתגובות דלקתיות. בנוסף, הם גילו שתאי קופפר, תאי חיסון השוכנים בכבד, משמשים כ"ווסת פונקציה כפולה "שיכולים לקדם או לדכא דלקת באמצעות אינטראקציות עם תאי כבד.
קייסט (הנשיא קוואנג-היונג לי) הודיע ב -17 כי צוות מחקר בראשותו של פרופסור ווון-איל ג'ונג מבית הספר לתארים מתקדמים למדעי הרפואה והנדסה, בשיתוף פעולה עם פרופסור ווון של קים במרכז הרפואי בורמה באוניברסיטה בסאול, חשף את מסלול המולקולרי של נזק כבד ונגרם על ידי צריכת אלכוהול. ממצא זה מציע רמזים חדשים לאבחון וטיפול במחלות כבד הקשורות לאלכוהול (ALD).
צוות המחקר של פרופסור ווון-איל ג'ונג מצא כי במהלך צריכת אלכוהול כרונית, הביטוי של טרנספורטר הגלוטמט שלפוחית VGLUT3 עולה, מה שהוביל להצטברות גלוטמט בהפטוציטים. שתיית זלילה לאחר מכן גורמת לשינויים מהירים ברמות הסידן התוך תאיות, מה שמעורר הפרשת גלוטמט*. הגלוטמט המופרש ממריץ את קולטן הגלוטמט MGLUR5 על מקרופאגים של תושבי הכבד (תאי קופפר), מה שגורם לייצור ROS ומפעיל מסלול פתולוגי וכתוצאה מכך מוות הפטוציטים ודלקת.
היבט פורץ דרך במיוחד של מחקר זה הוא כי הפטוציטים פגומים ותאי קופפר יכולים ליצור "פסאודוסינפסה" – מבנה הדומה לסינפסה שנחשבת בעבר להתרחש רק במוח – המאפשר אותם להחליף אותות. זו הפעם הראשונה שתופעה כזו שזוהתה בכבד.
פסאודוסינפוס זה נוצר כאשר הפטוציטים מתרחבים (בלון) כתוצאה מאלכוהול, והופכים מחוברים פיזית לתאי קופפר. במילים פשוטות, הפטוציטים הפגומים לא רק מתים – הם שולחים אותות מצוקה לתאי חיסון סמוכים, מה שמניע תגובה.
תגלית זו מציעה פרדיגמה חדשה: אפילו באיברים היקפיים, מגע מבני ישיר בין התאים יכול לאפשר העברת אות. זה גם מראה כי הפטוציטים פגומים יכולים לעורר באופן פעיל מקרופאגים ולגרום להתחדשות באמצעות מוות של תאים, ולחשוף את "פונקציית ההחלמה האוטונומית" של הכבד.
הצוות גם אישר במודלים של בעלי חיים כי עיכוב גנטי או פרמקולוגי של VGLUT3, MGLUR5 או האנזים המייצר ROS NOX2 מפחית את נזק הכבד הנגרם על ידי אלכוהול. הם גם אישרו כי אותו מנגנון שנצפה במודלים של בעלי חיים היה קיים בחולים אנושיים עם ALD על ידי ניתוח דגימות רקמות דם וכבד.
ממצאים אלה עשויים לשמש יעדים מולקולריים חדשים לאבחון מוקדם וטיפול באפר בעתיד. "
פרופסור ווון-איל ג'ונג מקייסט
מחקר זה הובל במשותף על ידי ד"ר קונגמו יאנג (כיום בבית החולים יואידו סנט מרי) וקיורה קים, מועמד לדוקטורט בקייסט, ששימש כסופרים ראשונים. זה נערך בשיתוף פעולה עם פרופסור זכה בצוות של קים במרכז הרפואי באוניברסיטת בורמה באוניברסיטה הלאומית בסיאול, ופורסם בכתב העת תקשורת טבע ב -1 ביולי.
