רחפנים יכולים לשמש להעברת דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים (AED) למקום שבו אדם סובל מדום לב מחוץ לבית החולים, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האירופי לרפואת חירום היום (שבת).
לעתים קרובות ניתן למקם מכשירי AED במרחק כמה זה מזה, מה שהופך את הגישה אליהם בזמן לא אחידה, במיוחד באזורים כפריים או בסביבות עירוניות צפופות. עם זאת, המחקר שהוצג היום הראה כי אספקת מכשירי AED באמצעות מזל"ט, בשילוב עם אספקת מכשירי AED קבועים יותר, הפחיתה משמעותית את הזמן בין דיווח על דום לב מחוץ לבית החולים (OHCA) לבין תחילת הדפיברילציה.
"דום לב מחוץ לבית החולים הוא בעיה מרכזית בבריאות הציבור. ההישרדות תלויה מאוד בהחייאת לב ריאה מוקדמת ובדפיברילציה בזמן", אמרה לקונגרס ד"ר הילרי מינקה, רופאת חירום בבית החולים לאריבואיזייר בפריז. "כל דקה של עיכוב לפני הדפיברילציה מפחיתה את סיכויי ההישרדות.
"רצינו לחקור האם רחפנים יכולים לספק גישה מהירה יותר ל-AED מאשר אחזור מבוסס-כביש של מכשירי AED קבועים קיימים, ובכך לשפר את הגישה לדפיברילציה ברחבי אזור איל-דה-פרנס".
ד"ר מינקה ועמיתיה השתמשו בנתונים על OHCAs בשבע מחלקות (אזורים מנהליים) באיל-דה-פרנס, למעט מרכז פריז, כדי לבצע מחקר הדמיית מחשב שבחן שלוש אסטרטגיות:
- חיזוק הרשת הנוכחית של מכשירי AED קבועים
- שימוש ברחפנים להעברת מכשירי AED
- שילוב של מכשירי AED קבועים עם רחפנים.
הם חילקו את האזור ליחידות בשם Ilots Regroupés pour l'Information Statistique (IRIS), שהם אזורי המפקד הקטנים ביותר שבהם משתמשים המכון הלאומי הצרפתי לסטטיסטיקה. הם העריכו את משך הזמן הדרוש ל-AED להגיע למרכז כל יחידה באמצעות כל אחת משלוש האסטרטגיות. הם גם העריכו מספר מיקומים פוטנציאליים לפריסת רחפנים, כולל אתרי AED קיימים, יחידות טיפול נמרץ ניידות (MICUs) ותחנות כיבוי אש.
הם גילו שהגישה למכשירי AED הייתה מעורבת מאוד, עם מחסור באזורים הכפריים ובאזורים בפאתי פריז. כדי לשפר את הגישה למכשירי AED קבועים, יהיה צורך להוסיף עוד 1,712 מכשירי AED ל-1,893 מכשירי AED קיימים, מה שהופך סה"כ ל-3,605.
שימוש ברחפנים הפחית משמעותית את זמן ההמתנה לגישה ל-AED. החוקרים מצאו שזה תלוי הן במספר המל"טים שנפרסו והן במיקומם הגיאוגרפי.
באסטרטגיה ההיברידית המשלבת מכשירי AED קבועים ומזל"טים, זמני הגישה ל-AED הופחתו בממוצע של 3.76 דקות בכל יחידות IRIS. מכשירי AED נמסרו ליותר מ-95% ממקרי ה-OHCA בתוך חמש דקות, לעומת 30-40% בלבד מהמקרים כשהם מסתמכים על הובלה ממיקומי AED קבועים קיימים דרך רשת הכבישים. החוקרים העריכו ששימוש ב-200 בסיסי רחפנים ו-871 אתרי AED קבועים יכול להרחיב את כיסוי ה-AED לכמעט כל ה-OHCAs (28,349 מקרים), ולהשיג שיעור כיסוי כולל של 99.4%.
המחקר שלנו הראה כי אספקת רחפנים של AED יכולה להפחית את זמני הדפיברילציה בכל יחידות IRIS בכמה דקות, עם יתרונות גדולים במיוחד באזורים היקפיים וצפופים מאוד. בחלק מהמקרים, הזמן שנחסך עלה על עשר דקות.
הממצאים שלנו גם מצביעים על כך שהאסטרטגיה ההיברידית הזו יכולה לספק כיסוי טריטוריאלי רחב מאוד תוך הגבלת הצורך בהתקנת מאות מכשירי AED נוספים. זה יגדיל את הטווח ל-3,900 מטר, לעומת 500 מטר עבור מכשירי AED קבועים בלבד".
ד"ר הילרי מינקה, רופאת חירום, בית החולים לאריבואיזיר בפריז
החוקרים צופים שהמל"טים יוכלו להיות מופעלים על ידי אנשים מאומנים במיוחד או מערכות אוטומטיות בפיקוח של שירותי חירום. כאשר המל"ט מגיע לזירת OHCA, עובר אורח שכבר נוכח היה אוסף את ה-AED ומתחיל להשתמש בו על החולה, בהנחיית שירותי החירום.
"מל"טים לעולם לא יחליפו עוברי אורח, מאמצי החייאה או צוותי חירום רפואיים", אמרה ד"ר מינקה. "עם זאת, הם יכולים לייצג חוליה נוספת בשרשרת ההישרדות ולעזור להפוך דפיברילציה זמין יותר מהר. מחקר זה גם מראה ששיפור הגישה למכשירי AED תלוי לא רק במספר המכשירים הזמינים, אלא גם באופן שבו הם מופצים ומאורגנים גיאוגרפית. באזורים מסוימים, רחפנים יכולים לייצג אסטרטגיה משלימה לפריסה בקנה מידה גדול של מכשירי AED קבועים נוספים".
היא אמרה שממצאי המחקר יצטרכו להיות מאושרים במחקרים פרוספקטיביים ובניסויים בעולם האמיתי.
"הממצאים שלנו מדגישים את הערך הפוטנציאלי של השקעה בפתרונות חדשניים שמטרתם לצמצם את אי השוויון בגישה לטיפול חירום ולייעל את החלוקה הגיאוגרפית של משאבי החירום", סיכמה.
נקודת החוזק של המחקר היא שהוא ניתח שבע מחלקות של אזור איל-דה-פרנס תוך שימוש בגישה גיאו-מרחבית מפורטת המבוססת על נתוני דום לב בעולם האמיתי. מגבלה היא שמדובר במחקר סימולציה, לא הופעלו מל"טים ולכן הביצועים שלהם מבוססים על מודלים תיאורטיים. זמן הנסיעה של המל"ט הוערך באמצעות מרחקי קו ישר ("בקו אוויר"), ולכן, לא הביא בחשבון אילוצים רגולטוריים, מטאורולוגיים או תפעוליים שעלולים להשפיע על פריסה בעולם האמיתי.
ד"ר פליקס לורנג הוא חבר בוועדת הבחירה המופשטת של EUSEM. הוא ראש מחלקת המיון בקליניקום ליפה, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה, ולא היה מעורב במחקר. לדבריו, "המל"טים משמשים למגוון רחב יותר ויותר של מטרות והמחקר הזה מראה כיצד הם יכולים לתרום תרומה חשובה לשירותי החירום, ולאפשר למכשירי AED להגיע מהר יותר לאנשים הסובלים מהתקפי לב. עם זאת, חשוב מאוד שבכל מדינה, כמה שיותר מבני הציבור ידעו כיצד לבצע החייאת לב ריאה וכיצד להשתמש בדפיברילטורים אלה שסובלים מדפיברילטורים. עדיין יצטרך להמתין להגעת שירותי החירום, גם אם AED ממוקם בקרבת מקום או מגיע במהירות באמצעות מזל"ט".