במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים, חוקרים המשיגו מדידות אמפיריות לאידיאלים משפחתיים הכוללים עשרה מאפיינים משפחתיים, עלייה משמעותית מהערכת מחקרים קודמים של מאפיין אחד בלבד. על רקע תקופת הפריון הנמוכה הגרועה ביותר בהיסטוריה המודרנית, הם גייסו משתתפים משמונה מדינות עם פוריות נמוכה. הם ערכו ניסוי סקר פקטורי (FSE) כדי להעריך מה המשמעות של המשפחה האידיאלית לאנשים מהקשרים תרבותיים וממסגרות מוסדיות שונות.
הממצאים שלהם חשפו תוצאות צפויות ומפתיעות כאחד. כצפוי, חוסר ילדים הוא דאגה משותפת בין מדינות ולעתים קרובות מסתכלים עליה באור גרוע. עם זאת, התפיסה המקובלת שמספר ילדים עדיפים על ילד בודד, כאשר שניים הם האידיאל, נמצאה כתפיסה מוטעית. מחקר זה מדגיש שבעוד כמה מאפיינים ספציפיים למדינה ולתרבות שונים בין מדינות, רוב האידיאלים המשפחתיים במדינות מתועשות נשארים אחידים.
מחקר: אידיאלים משפחתיים בעידן של פוריות נמוכה. קרדיט תמונה: IndianFaces / Shutterstock
התפיסה המשתנה של המשפחה האידיאלית בעולם מודרני
משפחות הן יחידת היסוד של הארגון החברתי, אך למושג משפחה עשוי להיות משמעות שונה באופן מהותי עבור משיבים שונים. שפע של סיבות מפרקות את ההתבוננות הזו – תרבות, חברה, דת ותקשורת משפיעות כולן מעצבות את הפרשנות ההוליסטית של המשפחה האידיאלית. זה ניכר בעולם הסובב אותנו – הנוף המשפחתי של היום שונה בתכלית מזה של דור הסבים והסבתות שלנו. בעוד שצפויים הבדלי דעות בין-דוריים, גודל המעברים הדמוגרפיים האחרונים הוא ללא תקדים.
שכותרתו 'המעבר הדמוגרפי השני (SDT)', הפרשנות של ואן דה וקה ולסטאה לרעיונותיו של אינגלהרט משערת שמערכות ערכים השתנו מהותית, מה שבמקביל להתמקדות החדשנית יחסית במימוש עצמי, הפכו מבנים משפחתיים מסורתיים בחברה המודרנית. נָדִיר. דוגמאות לכך כוללות את הפופולריות הגוברת של משקי בית של יחידים וחיים משותפים, גירושין וזוגיות מחדש, ושכיחות הולכת וגוברת של ילדים שגדלו על ידי הורים חד הוריים וזוגות לא נשואים.
באופן מדאיג, אחת התוצאות הניתנות לצפייה של שינויים אלה היא עלייה מהירה בשיעורי הפריון הנמוכים, במיוחד במדינות מתועשות. הבנת תפקידם של ערכי המשפחה והאידיאלים על שיעורי הפריון בזמנים משתנים אלה מהווה את הצעד הראשון לייצוב משבר הפוריות העולמי ואת מוקד המחקר הנוכחי. בעוד שמחקרים קודמים חקרו את הרעיון של אידיאלים משפחתיים, הם סובלים מחסרון אחד משותף – מימדיות.
הרעיון של משפחה אידיאלית הוא רב-ממדי, המשלב מאפיינים שונים (למשל, מספר הילדים האידיאלי, חובות משפחה מול קריירה וחלוקת עבודה ביתית) עם תרומות יחסית שונות למגמה הנצפית (שיעור פריון נמוך). למרבה הצער, רוב המחקרים בתחום התמקדו במספר האידיאלי של ילדים (אידיאל הפוריות), מימד יחיד. למרות מחקר זה שבוסס שני ילדים כאידיאל הגלובלי, הוא נגוע במספר תכונות הטיה פוטנציאליות ויכול להיות פחות מדויק ממה שחושבים.
"…שאלות סקר מסורתיות מאלצות את המשיבים לציין מספר אידיאלי יחיד של ילדים (למשל, אחד או שניים או שלושה ילדים), ובכך לטשטש את השונות הפוטנציאלית בעוצמתן של העדפות כאלה… מכיוון שאידיאלים או העדפות פוריות אינם נשאלים ביחס ישיר לאחרים מממדים של חיי משפחה, לא ניתן לקבוע את חשיבות הפוריות ביחס לשורה של מימדים משפחתיים רלוונטיים אחרים, לרבות חלוקת העבודה בתוך המשפחה, שאיפות קריירה, משאבים כספיים ואפשרות לתמיכה משפחתית מורחבת".
לגבי המחקר
בבדיקה המקיפה הראשונה של מאפייני המשפחה הרב-ממדיים על פני רקע לאומי מגוון, חוקרים סקרו תיאוריות קלאסיות של התנהגות משפחתית כדי להמשיג ולמדוד אמפירית עשרה מאפיינים של המשפחה האידיאלית. ניסוי הסקר הפקטוריאלי המקוון (FSE) כלל 20,141 משתתפים מאזורים עירוניים של סין, דרום קוריאה, יפן, סינגפור, איטליה, ארצות הברית (ארה"ב), נורבגיה וספרד.
הסקר נערך בין דצמבר 2021 לפברואר 2022. איסוף הנתונים מורכב מנתונים דמוגרפיים של המשתתפים ומהשאלון המלא מבוסס FSE. גיל איסוף 925 עד 39; 40 עד 50) ונתונים מגדריים (גברים או נשים) שימשו כדי לחלק את האוכלוסיות הלאומיות המקובצות לארבע קבוצות לכל מדינה. המשתתפים סווגו עוד יותר על סמך נוכחות של לפחות ילד אחד. כל קבוצה עברה שאלון מנותח בנפרד עם שאלות ששונו כך שישקפו את נוכחותם (או היעדרם) של ילדים.
FSE מספק לפחות שלושה יתרונות על פני גישות לימוד מסורתיות – "ראשית, התכנון הניסיוני מבטיח שהמאפיינים של המשיבים אינם תלויים במידות הווינייטה שהם מתבקשים להעריך. שנית, המשיבים במחקרי FSE מתבקשים להעריך ויגנטים המשתנים לאורך ממדים מרובים. יש בכך היתרון בכך שהוא מאפשר לנו לבדוק שילובים שונים, כולל כמה שמתרחשים רק לעתים רחוקות במציאות שלישית, הרב-ממדיות של ה-FSE מפחיתה את החששות מהמשיבים המספקים תשובות רצויות מבחינה חברתית, מכיוון שהשונות בין הוויגנטיות מקשות יחסית לזהות את מטרת המחקר"
תוכן השאלון כלל את תשובותיהם בקנה מידה מספרי של המשתתפים לשאלה "עד כמה זה מתאר משפחה אידיאלית?" עבור וינייטה שנעשתה על ידי שילוב אקראי של רמות שונות של המאפיינים המשוגעים. מאפיינים אלו מורכבים ממעמד האיחוד, הכנסת משק הבית (ביחס לממוצע הלאומי), מספר הילדים, רמת הכבוד שקיבלה המשפחה בתוך הקהילה, תפקידי מגדר, סכסוך עבודה-משפחה, תקשורת (תקשורת גרעינית ומשפחה מורחבת, נמדדת בנפרד ), חיסכון עבור תמיכת הילד/ה ורמת ההשכלה הרצויה של הילד/ה.
"בין 1,440 (864 + 576) החפיסות הייחודיות, נבנו 240 (144 + 96) חפיסות (כלומר, גרסאות השאלון) כאשר כל אחת מהן מכילה שש ויגנטים שנבחרו באקראי. בצירוף של שמונה מדינות, כל ויגנט דורגה ב-84.23 (SD = 5.11 ) משיבים. עבור כל מדינה, כל וינייט דורגה על ידי 11.83 (SD = 3.03) משיבים, מה שעולה על ההצעה המקובלת של 5 בספרות ובכך מבטיח את חוסנה של התוצאה."
ניתוח סטטיסטי נבנה בצורה היררכית כדי להסביר את המבנה הרב-ממדי של וינייטות ולאומים. המשתנים התלויים טופלו כרציפים, ומודל רגרסיה ליניארי רב-שכבתי שימש לחישוב ולפרש את התוצאות.
מחקר ממצאים ומסקנות
המחקר הנוכחי מגלה כי בהתאם לעבודה הקודמת, הורות נותרה אחת התכונות המשפחתיות המוערכות ביותר. עם זאת, בניגוד לספרות קודמת, ניתוחים מצאו כי לאחר לידת הילד הראשון, מספר הילדים הנוספים לא היה משמעותי למשתתפי המחקר. המחקר מדגיש שהורים עשויים להעדיף ילד אחד על פני ה"אידיאל" של שניים, במיוחד כאשר המשאבים דלים. הצלבת ממצאים אלה מול נתוני מגמות אוכלוסייה ממדינות כמו נורבגיה מאמתת את דיוקם, כאשר שיעור הפריון נמוך משמעותית מהשיעור הצפוי לשני ילדים.
ההקשרים במדינה התגלו כבעלי חשיבות לממדים מסוימים, כגון הכנסה למשק בית – בעוד שמשפחות מעוטות הכנסה קיבלו דירוג נמוך ללא קשר ללאום המשיבים, המשפחות בעלות ההכנסה הגבוהה לא קיבלו דירוג גבוה באיטליה, ספרד ונורבגיה, אולי בשל לרמה הגבוהה של תמיכת רווחה המתקבלת במדינות אלו. לעומת זאת, לא ניתן היה להבחין בין רוב המאפיינים והציונים המקבילים שלהם בין קבוצות לאומיות, מה שמצביע על כך שחינוך ועיור ממלאים תפקידים חזקים בגיבוש אידיאלים לגבי משפחה בהשוואה לאזור ורקע תרבותי.
