לתוצאות, שהושגו על ידי צוות מדענים מאוניברסיטת גרנדה (UGR), יכולות להיות השלכות מעשיות מרובות, במיוחד עבור אנשים בסיכון לפתח עמידות לאינסולין או סוכרת מסוג 2.
קבוצת המחקר PROFITH CTS-977 של UGR, בשיתוף עם בתי החולים האוניברסיטאיים "סן ססיליו" ו-"Virgen de las Nieves" בגרנדה; האוניברסיטה הציבורית של נווארה; המרכז למחקר ביו-רפואי ברשת על פיזיופתולוגיה של השמנת יתר ותזונה (CIBEROBN); והמרכז למחקר ביו-רפואי ברשת על שבריריות והזדקנות בריאה (CIBERFES), חקרו את ההשפעה של צבירת פעילות גופנית מתונה עד נמרצת על רמות הגלוקוז במבוגרים הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר.
ידוע כי פעילות גופנית משפיעה לטובה על ויסות הגלוקוז, אך האם זה משנה באיזו שעה ביום אנו עושים זאת? את המחקר, שיצא לענות על שאלה זו, הובילו החוקרים אנטוניו קלברו-ג'ימנו וג'ונתן רואיז מהמחלקה לחינוך גופני וספורט של UGR (הפקולטה למדעי הספורט) ומכון המחקר של אוניברסיטת ספורט ובריאות (iMUDS). הם מסבירים שקודם לכן לא היה ידוע אם פעילות פעילה יותר בשעה מסוימת ביום (בוקר, אחר הצהריים או ערב) יכולה למקסם את היתרונות הקרדיו-מטבוליים של פעילות גופנית. "נראה כי בחירת השעה האידיאלית ביום היא אסטרטגיה מתפתחת להגברת היתרונות של פעילות גופנית על חילוף החומרים של גלוקוז, במיוחד עבור אלו עם תנגודת לאינסולין או בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2", מציינים החוקרים.
מתוצאות המחקר עולה כי נראה כי צבירת פעילות גופנית מתונה עד נמרצת יותר בשעות הערב, כלומר בין השעות 18:00-00:00, משפיעה לטובה על ויסות הגלוקוז אצל גברים ונשים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר. בנוסף, היתרונות של פעילות גופנית גדולים יותר אצל אנשים שיש להם צורה כלשהי של מטבוליזם של גלוקוז לקוי, כגון רמות גבוהות של גלוקוז, המוגלובין מסוכרר ו/או אינדקס תנגודת לאינסולין בצום. התוצאות היו דומות עבור גברים ונשים כאחד.
בסך הכל השתתפו במחקר 186 מבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר (50% מהם היו נשים) בגיל ממוצע של 47 שנים. משתתפים אלו לבשו מד תאוצה וניטור גלוקוז רציף למשך 14 ימים על מנת למדוד את פעילותם הגופנית ורמות הגלוקוז 24 שעות ביממה. ימים סווגו כ"לא פעילים" אם לא נרשמה פעילות גופנית; כ"בוקר", "צהריים" או "ערב" אם יותר מ-50% מדקות הפעילות הגופנית הרשומות לאותו יום נרשמו בין השעות 6:00-12:00, 12:00-18:00 או 18:00- 00:00, בהתאמה; או כ"מעורבת" אם אף אחת מתקופות הזמן המוגדרות הללו לא היווה יותר מ-50% מהפעילות הגופנית באותו יום.
לתוצאות עשויות להיות מספר השלכות מעשיות, במיוחד עבור אלו הנמצאים בסיכון לפתח תנגודת לאינסולין או סוכרת מסוג 2, והדגישו את החשיבות של התחשבות בשעה ביום בעת מתן מרשם לפעילות גופנית. מידע זה עשוי להיות חיוני בשיפור היעילות של התערבויות פעילות גופנית בקבוצות אלו.
