מחקר מגלה שפעילות גופנית סדירה מאטה את ההזדקנות הביולוגית בחולי סוכרת מסוג 2

פעילות גופנית עקבית הקשורה להפחתת האצת גיל פנוטיפית, המדגישה את החשיבות של פעילות גופנית מותאמת להזדקנות בריאה בסוכרת מסוג 2.

לִלמוֹד: תגובת מינון של פעילות גופנית בשעות הפנאי והזדקנות ביולוגית בסוכרת מסוג 2: מחקר חתך. קרדיט תמונה: Tint Media/Shutterstock.com

במחקר שפורסם לאחרונה ב דוחות מדעייםחוקרים בדקו כיצד דפוסים שונים של פעילות גופנית בזמן הפנאי משפיעים על ההזדקנות הביולוגית אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2.

הממצאים הצביעו על כך שפעילות גופנית סדירה האטה משמעותית את ההזדקנות בקרב חולי סוכרת מסוג 2, והיתרונות האופטימליים נצפו מעט מתחת לממוצע של 594 דקות של פעילות גופנית שבועית.

רֶקַע

מלבד היותה גורם סיכון לדאגות בריאותיות חמורות כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 היא גם גורם מפתח בהאצת ההזדקנות הביולוגית. סוכרת מסוג 2 מעצימה את הנזק התאי באמצעות מנגנונים מולקולריים שונים כגון קיצור טלומרים, הפרעה בתפקוד המיטוכונדריה ודלקת מוגברת.

יתרה מכך, תפקוד הלבלב, מסת השריר וחוזק השרירים נראים גם יורדים במהירות בחולי סוכרת מסוג 2. מאמינים שמספר גורמים מולקולריים, כגון נזק מוגבר לחומצה דאוקסיריבונוקלאית (DNA) ולחלבונים, מניעים את ההזדקנות הביולוגית המואצת הזו.

ידוע כי לגורמים הקשורים לאורח חיים יש השפעה חזקה על ההזדקנות הביולוגית, ומחקרים מצאו שפעילות גופנית יכולה להאט משמעותית את ההזדקנות.

מאמינים כי לפעילות גופנית יש השפעות מועילות על תהליכים תאיים כמו הורדת מתח חמצוני ושמירה על אורך הטלומרים, הנתמכת על ידי התצפיות שלאנשים פעילים היו טלומרים ארוכים יותר ופעילות טלומראז טובה יותר.

לגבי המחקר

במחקר החתך הנוכחי, החוקרים בחנו את ההשפעה של דפוסים שונים של פעילות גופנית בשעות הפנאי על ההזדקנות הביולוגית בחולים עם סוכרת מסוג 2, ואת המנגנונים הבסיסיים של קשר זה.

המחקר השתמש בנתונים מסקר בחינת הבריאות והתזונה הלאומי שנערך בין השנים 1999 ו-2018 על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן של ארצות הברית (CDC), שהשתמשו בגישת דגימה רב-שלבית ושכבתית כדי להבטיח דגימה מייצגת אחידה מאוכלוסיית ארה"ב.

הנתונים נאספו באמצעות בדיקות קליניות וראיונות בבית וכללו מידע עבור למעלה מ-4,000 מבוגרים.

קריטריונים קליניים ספציפיים, כולל אבחנה על ידי רופא, שימוש בתרופות לסוכרת או סמני גלוקוז מוגברים שימשו כדי לאשר את מצב הסוכרת מסוג 2 של המשתתפים.

שאלון הפעילות הגופנית הגלובלי שימש להערכת רמות הפעילות הגופנית בשעות הפנאי, והתשובות שימשו כדי לסווג את המשתתפים לארבע קטגוריות, כלומר, לא פעילים, לא מספיק פעילים, 'לוחם סוף שבוע' ופעיל מאוד על סמך משך הזמן עוצמת הפעילות.

PhenoAgeAccel, המייצג תאוצת גיל פנוטיפית, הוא מדד הנגזר מניתוח רגרסיה ליניארית של גילאים פנוטיפיים וכרונולוגיים ומייצג את ההבדל בין הגיל הכרונולוגי של האדם לגיל הפיזיולוגי. החוקרים השתמשו בערכי PhenoAgeAccel כדי להעריך את שיעורי ההזדקנות הביולוגיים.

משתנים רבים, כגון אורח חיים, גורמים דמוגרפיים ובריאותיים, כולל הכנסה, גיל, איכות תזונתית ומצב עישון, נכללו כמשתנים בניתוח. מצבים בריאותיים כגון יתר שומנים בדם ויתר לחץ דם נכללו גם כן.

החוקרים ערכו ניתוח משוקלל כדי להכליל את התוצאות לאוכלוסיית ארה"ב. הם השתמשו במבחנים סטטיסטיים כמו מבחן הצ'י בריבוע וניתוח השונות (ANOVA) כדי לנתח את הנתונים הקטגוריים והרציפים, בהתאמה.

מודלים של רגרסיה הופעלו כדי להעריך את ההשפעה של פעילות גופנית בשעות הפנאי על ערכי PhenoAgeAccel עם תת-קבוצות ספציפיות למגדר.

תוצאות

התוצאות הראו שפעילות גופנית סדירה בזמן הפנאי הייתה קשורה להזדקנות ביולוגית איטית יותר בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2. המחקר זיהה הבדלים בשיעורי ההזדקנות הביולוגיים בהתבסס על רמות ודפוסי הפעילות הגופנית בשעות הפנאי.

אנשים ללא פעילות גופנית סדירה בזמן הפנאי היו בעלי ערכי PhenoAgeAccel גבוהים משמעותית, מה שמצביע על גיל פיזיולוגי גבוה יותר מאשר גיל כרונולוגי. נמצא כי פעילות גופנית שגרתית מפחיתה ביעילות את ההזדקנות הביולוגית.

יתר על כן, אלו שעוסקים בדפוסי פעילות גופנית של 'לוחם סוף שבוע' לא הראו השפעות אנטי-אייג'ינג מובהקות סטטיסטית, אך נצפו יתרונות קלים.

החוקרים מצאו קשר הפוך חזק בין פעילות גופנית בשעות הפנאי וערכי PhenoAgeAccel, והקשר נמשך גם לאחר התאמה של הניתוחים למשתנים דמוגרפיים, בריאותיים ואורח חיים הקשורים.

עבור גברים, פעילות גופנית שבועית בשעות הפנאי מתחת ל-677 דקות נמצאה מועילה מאוד להורדת ערכי PhenoAgeAccel, אך פעילות גבוהה יותר לא הוסיפה יתרונות.

עבור נשים, הסף האפקטיבי היה 502 דקות בשבוע, מעבר לכך פעילות נוספת לא הפחיתה משמעותית את ערכי PhenoAgeAccel.

ניתוח הסף מצא גם שפעילות גופנית מתונה אך עקבית בשעות הפנאי יכולה להפחית באופן משמעותי את ההזדקנות הביולוגית המואצת בחולי סוכרת מסוג 2.

באופן מעניין, מבחני אינטראקציה הראו גם שמצב משפחתי השפיע על הקשר בין פעילות גופנית בשעות הפנאי והזדקנות ביולוגית, והדגישו את החשיבות של גורמים התנהגותיים וחברתיים בבריאות כאחד.

מסקנות

בסך הכל, המחקר הדגיש את החשיבות של פעילות גופנית סדירה בעצימות בינונית בהאטת ההזדקנות הביולוגית בחולי סוכרת מסוג 2.

ממצאים אלה גם הצביעו על חשיבותן של אסטרטגיות בריאות הציבור לעידוד פעילות גופנית עקבית בשעות הפנאי במסגרת הספים שזוהו עבור כל מין.