במחקר שפורסם לאחרונה ב דוחות מדעיים, חוקרים מסין השתמשו באקראי מנדל (MR) כדי להעריך את הקשר הגנטי בין אינדקס מסת הגוף (BMI) לבין מחלות נוירולוגיות מרובות.
הם מצאו כי BMI מראה קשר סיבתי גנטי עם טרשת נפוצה (MS) ושבץ איסכמי (IS), אך לא עם מחלת פרקינסון (PD), מחלת אלצהיימר (AD), טרשת צדדית אמיוטרופית (ALS) ואפילפסיה (EP).
לימוד: תפקיד סיבתי גנטי של אינדקס מסת הגוף במחלות נוירולוגיות מרובות. קרדיט תמונה: New Africa/Shutterstock.com
רקע כללי
BMI נמצא בשימוש נרחב להערכת השמנת יתר בשל הפשטות והרגישות שלו. שינויים כלכליים ושינויים באורח החיים הגדילו את הסיכון להשמנה ברחבי העולם. BMI מוגבר קשור למחלות שונות ושיעורי תמותה גבוהים יותר, כולל סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית, הפרעות שרירים ושלד וגדילה ניאופלסטית.
מחלות נוירולוגיות מכסות קשת רחבה של מצבים במערכת העצבים, כולל הפרעות נוירודגנרטיביות, מוחיות, זיהומיות, אונקולוגיות ותורשתיות.
בעוד ש-PD מאופיין בשינויים בריכוז הדופמין ובנוכחות בגוף Lewy, AD מקושר לתצהיר β-עמילואיד וזרחון חלבון טאו. ALS משפיע על נוירונים מוטוריים, בעוד טרשת נפוצה היא מחלה דה-מיילינציה המתווכת על ידי מערכת החיסון.
IS קשור לגורמי סיכון שונים כמו יתר לחץ דם וסוכרת, ו-EP נובע מהפרשות עצביות מסונכרנות עקב הפרעות גנטיות או מבניות.
MR היא שיטה להערכת קשרים סיבתיים בין חשיפות ותוצאות באמצעות משתנים אינסטרומנטליים גנטיים, כולל פולימורפיזמים נוקלאוטידים בודדים (SNPs). השיטה עמידה בפני ההשפעות של מבלבלים וסיבתיות הפוכה.
לפיכך, החוקרים במחקר הנוכחי חקרו את הקשרים הגנטיים בין BMI ומחלות נוירולוגיות באמצעות ניתוח MR, במטרה לספק אסטרטגיות לניהול מחלות.
לגבי המחקר
המחקר הנוכחי השתמש ב-SNPs מתוך מערך נתונים של מחקר אגודות גנום (GWAS) כמשתנים אינסטרומנטליים כדי לחקור סיבתיות גנטית בין חשיפה וגורמי תוצאה.
המחקר עקב אחר קריטריונים מחמירים למחקרי MR, והבטיח מתאם חזק בין משתנים אינסטרומנטליים וגורמי חשיפה תוך שליטה על מבלבלים פוטנציאליים.
נתונים על מדדי BMI התקבלו ממסד הנתונים האינטגרטיבי לאפידמיולוגיה (IEU), הכולל כמעט מיליון משתתפים ממוצא אירופי, עם מדידות של למעלה משבעה מיליון SNPs.
נתונים עבור מחלות נוירולוגיות שונות הגיעו ממסד הנתונים של IEU, כולל מקרי PD, AD, MS, ALS, IS, EP וקבוצות ביקורת בהתאמה.
המשתתפים היו בעיקר ממוצא אירופאי, למעט ALS ו-EP, שכללו אנשים ממספר גזעים ואזורים.
נהלי בקרת איכות יושמו עבור כל נתוני המחלה. SNPs הקשורים באופן מובהק ל-BMI עברו ניתוח אשכולות כדי למנוע השפעות מיותרות. SNPs הקשורים באופן סיבתי ל-PD, AD, MS, ALS, IS, EP, וכאלה הקשורים למבלבל מחלות לא נכללו.
נעשה שימוש בניתוח MR דו-דגימות, עם שקלול שונות הפוכה (IVW) כגישה האנליטית העיקרית, נתמכת על ידי חציון משוקלל, MR Egger, מצב פשוט ומצב משוקלל. יתר על כן, ניתוח הרגישות השתמש בשיטת MR-Egger, מבחן Cochran Q ושיטת השארת-אחד כדי להעריך פליאוטרופיה אופקית, הטרוגניות וחוסן של הקשר הסיבתי בין מדדי BMI ומחלות נוירולוגיות.
תוצאות ודיון
בהתאם למחקר, נמצאו קשרים משמעותיים בכל הגנום בין מדדי BMI ו-SNPs עבור PD (42), AD (42), MS (39), ALS (42), IS (42) ו-EP (31). ניתוח IVW לא הראה סיבתיות גנטית בין BMI ל-PD, AD, ALS ואפילפסיה (P > 0.05).
עם זאת, נמצאה סיבתיות גנטית חיובית בין BMI ו-MS (P=0.035) ו-IS (P=0.000). הממצאים מצביעים על כך ש-BMI גבוה יותר קשור לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה ו-IS.
יתרה מכך, הניתוח החציוני המשוקלל הראה קשרים סיבתיים בין BMI ל-MS, IS, בעוד שהמצב הפשוט הציע קשר עם IS בלבד. מעניין לציין כי MR Egger וניתוח מצבים משוקלל לא הראו קשר סיבתי בין BMI למחלות שנחקרו.
תוצאות ניתוח הרגישות אוששו את הממצאים העיקריים. לא נמצאה הטרוגניות או פליאוטרופיה משמעותית, והממצאים אושרו כיציבים ומהימנים.
הממצאים מתחזקים עם שימוש ב-SNP אינסטרומנטליים חזקים שנגזרו ממסד הנתונים המקיף ביותר של GWAS עד כה.
עם זאת, המחקר מוגבל על ידי ההתמקדות שלו בחולים ממוצא אירופי, שליטה פוטנציאלית לא מלאה של כל גורמי הסיכון להפרעות נוירולוגיות, והסתמכות על BMI בלבד, מבלי להתחשב במדדים אחרים של הרכב הגוף.
מחקרים עתידיים הכוללים היקף מותניים, יחס מותניים לירכיים, אחוז שומן בגוף ועכבה ביו-חשמלית עשויים להפחית את ההטיה בתוצאות.
סיכום
לסיכום, המחקר מדגים את התועלת של ניתוח MR בחקירת קשרים סיבתיים גנטיים בין BMI ומחלות נוירולוגיות.
בעוד שלא נמצא קשר סיבתי עם PD, AD, ALS או EP, זוהה קשר סיבתי גנטי של BMI עם טרשת נפוצה ו-IS, מה שמצביע על כך ש-BMI מוגבר עשוי להגביר את הסיכון לטרשת נפוצה ו-IS.
ממצאים אלה מדגישים את התפקיד הפוטנציאלי של השמנת יתר כגורם סיכון בהפרעות נוירולוגיות, וסוללים את הדרך לאסטרטגיות מניעה וטיפול לשיפור התוצאות הבריאותיות.
