מחקר חדש של המכון לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה ומדעי המוח (IoPPN) בקינגס קולג' בלונדון ובאוניברסיטת סיטי ניו יורק מצביע על כך שהקשיים הקוגניטיביים הקשורים בהתעללות בילדות, ובמיוחד בהזנחה, זבלו בהערכה גסה במחקרים קודמים.
המחקר, שפורסם ב Lancet Psychiatryמציע שהסתמכות יתר על דיווחים עצמיים רטרוספקטיביים של התעללות במחקר הביאה לבסיס ראיות מוטה שמתעלם מהאתגרים העומדים בפני ילדים וצעירים עם חשיפה מתועדת להתעללות.
חוקרים במחקר זה בדקו את הקשרים היחסיים של חשיפה בתיעוד של בית המשפט, והיזכרות של מבוגרים, של התעללות בילדות עם יכולות קוגניטיביות בתוך אותם אנשים. 1179 משתתפים זוהו מקבוצה מתמשכת בארה"ב. כל המשתתפים עברו מגוון מבחנים על מנת להעריך את היכולות הקוגניטיביות שלהם בחיים הבוגרים.
חוקרים מצאו כי משתתפים עם תיעוד רשמי של התעללות בילדות הראו, בממוצע, ליקויים קוגניטיביים ברוב הבדיקות שבוצעו בהשוואה לאלו ללא תיעוד. לעומת זאת, המשתתפים שדיווחו בדיעבד על התעללות בעצמם לא הפגינו ליקויים בהשוואה לאלו ללא דיווחים.
החוקרים ציינו גם שממצאים אלה לא היו עקביים בין סוגי ההתעללות השונים. משתתפים שתיעדו חוויות של הזנחה הפגינו ליקויים קוגניטיביים, אך אלו שתיעדו חוויות של התעללות פיזית ומינית לא.
אנדריאה דנס, פרופסור לפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים ב- King's IoPPN ואחד ממחברי המחקר אמרה, "למרות שיש כמה חריגים חשובים, רוב המחקרים בתחום זה הסתמכו על דיווחים רטרוספקטיביים על התעללות בילדות מצד משתתפים בוגרים. המחקר שלנו הראה שהסתמכות זו על דיווחים רטרוספקטיביים גרמה ככל הנראה לכך שחוקרים וקלינאים לא העריכו את המידה שבה אנשים עם מקרים מתועדים של התעללות, ובעיקר הזנחה, חווים ליקויים קוגניטיביים.
"המחקר שלנו מדגיש את החשיבות של זיהוי צעירים שחוו הזנחה כדי שניתן יהיה ליישם את התמיכה המתאימה, למשל, כדי למתן את ההשלכות השליליות בחינוך ובתעסוקה".
יש צורך במחקר נוסף כדי להבין מדוע לאנשים עם היסטוריה מתועדת של הזנחה יש ליקויים קוגניטיביים. החוקרים חושדים שזה עשוי לנבוע מחוסר גירוי בילדות, העברה משפחתית של אתגרים קוגניטיביים ו/או מתפקידן של חוויות אחרות שלעתים קרובות מתלוות להזנחה, כגון עוני במשפחה. פירוק המנגנונים העומדים בבסיס הקשרים שנצפו יספק תובנות מועילות לפיתוח התערבויות יעילות.
מחקר זה נתמך על ידי מימון מהמכון הלאומי לצדק, המכון הלאומי לבריאות הנפש, המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם של יוניס קנדי שריבר והמכון הלאומי להזדקנות.
