כמו גורמים אחרים כמו גיל, מין וגנטיקה, לעישון יש השפעה גדולה על התגובות החיסוניות. זהו הממצא שמצא לאחרונה צוות מדענים במכון פסטר באמצעות ה- Milieu Intérieur קבוצה של 1,000 מתנדבים בריאים, שהוקמה כדי להבין את השונות בתגובות החיסון. בנוסף להשפעתו קצרת הטווח על חסינות, לעישון יש גם השלכות ארוכות טווח. במשך שנים רבות לאחר שהפסיקו את ההרגל, מעשנים נותרים עם השפעות על חלק ממנגנוני ההגנה של גופם שנרכשו בזמן העישון. ממצאים אלו, אשר חושפים לראשונה זיכרון ארוך טווח של השפעות העישון על חסינות, יפורסמו בכתב העת טֶבַע ב-14 בפברואר 2024.
המערכת החיסונית של אנשים משתנה באופן משמעותי מבחינת היעילות שבה הם מגיבים להתקפות חיידקים. אבל איך אפשר להסביר את השונות הזו? אילו גורמים גורמים להבדלים הללו? "כדי לענות על שאלת המפתח הזו, הגדרנו את Milieu Intérieur קבוצה הכוללת 1,000 אנשים בריאים בגילאי 20 עד 70 בשנת 2011", מעיר דארה דאפי, ראש היחידה לאימונולוגיה מתרגמת במכון פסטר והמחבר האחרון של המחקר. בעוד שגורמים מסוימים כמו גיל, מין וגנטיקה ידועים כבעלי משמעות משמעותית ההשפעה על המערכת החיסונית, מטרת המחקר החדש הזה הייתה לזהות אילו גורמים אחרים השפיעו הכי הרבה".
המדענים חשפו דגימות דם שנלקחו מאנשים באזור Milieu Intérieur עוקבה למגוון רחב של חיידקים (וירוסים, חיידקים וכו') וצפה בתגובה החיסונית שלהם על ידי מדידת רמות של ציטוקינים מופרשים. בעזרת הכמויות הגדולות של נתונים שנאספו עבור אנשים בקבוצה, הצוות קבע לאילו מבין 136 המשתנים שנחקרו (מדד מסת גוף, עישון, מספר שעות שינה, פעילות גופנית, מחלות ילדות, חיסונים, סביבת מגורים וכו') ההשפעה הגדולה ביותר על התגובות החיסוניות שנחקרו. שלושה משתנים בלטו: עישון, זיהום סמוי בציטומגלווירוס ואינדקס מסת הגוף. "ההשפעה של שלושת הגורמים הללו על תגובות חיסוניות מסוימות יכולה להיות שווה לזו של גיל, מין או גנטיקה", מציין דארה דאפי.
בכל הנוגע לעישון, ניתוח הנתונים הראה כי התגובה הדלקתית, המופעלת מיד על ידי זיהום בפתוגן, התגברה אצל מעשנים, ויתרה מכך, פעילותם של תאים מסוימים המעורבים בזיכרון החיסוני נפגעה. במילים אחרות, מחקר זה מראה שעישון משבש לא רק את המנגנונים החיסונים המולדים, אלא גם כמה מנגנוני חיסון אדפטיביים. "השוואה של תגובות חיסוניות אצל מעשנים ומעשנים לשעבר גילתה שהתגובה הדלקתית חזרה לרמות נורמליות במהירות לאחר הפסקת העישון, בעוד שההשפעה על חסינות מסתגלת נמשכה במשך 10 עד 15 שנים", מציין דארה דאפי. "זו הפעם הראשונה שניתן להדגים את ההשפעה ארוכת הטווח של עישון על התגובות החיסוניות".
בעיקרון, נראה שלמערכת החיסונית יש משהו שדומה לזיכרון ארוך טווח של השפעות העישון. אבל איך?
כשהבנו שהפרופילים של מעשנים ומעשנים לשעבר דומים, מיד חשדנו שתהליכים אפיגנטיים משחקים".
ויולה סן-אנדרה, ביואינפורמטאית ביחידה לאימונולוגיה מתרגמת של המכון פסטר והמחברת הראשונה של המחקר
"הדגמנו שההשפעות ארוכות הטווח של עישון על התגובות החיסוניות היו קשורות להבדלים במתילציה של DNA – עם פוטנציאל לשנות את הביטוי של גנים המעורבים במטבוליזם של תאים חיסוניים – בין מעשנים, מעשנים לשעבר ולא-מעשנים". לכן נראה שעישון יכול לגרום לשינויים מתמשכים במערכת החיסון באמצעות מנגנונים אפיגנטיים.
"זהו תגלית מרכזית שמבהירה את השפעת העישון על חסינותם של אנשים בריאים וגם, לשם השוואה, על חסינותם של אנשים הסובלים ממחלות שונות", מסכמת ויולה סן-אנדרה.
