חוקרים מאוניברסיטת אופסלה פיתחו מודל קליני שיכול לחזות במדויק את הסיכון לשברים בירך אצל קשישים. המודל מבוסס על ניתוחים של נתונים מכל האוכלוסייה השוודית ויכול לזהות חולים בסיכון גבוה, ללא צורך במדידת חוזק השלד. זה יכול להאיץ את התהליך עבור הרופאים ולאפשר למטופלים לקבל טיפול מונע. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת eClinicalMedicine.
בסביבות 15,000 שברים בירך מתרחשים בשוודיה מדי שנה. זה גורם הן לכאב בחולים והן גורם להם להיות תלויים יותר בקרובים, חברים או צוות רפואי. עד 25 אחוז מהנפגעים מתים במהלך השנה הראשונה, מה שאומר ששיעור התמותה גבוה יותר מאשר מאירועים כמו שבץ או התקף לב. המשמעות היא שאם אתה יכול לחזות מי ייפגע, תוכל לנקוט בפעולה מונעת ולהציל חיים.
המחקר החדש מבוסס על נתוני רישום שנאספו מכל האוכלוסייה השוודית. במשך חמש שנים עקבו החוקרים אחר כל האנשים החיים בשבדיה שהיו בני 50 לפחות על מנת לזהות גורמים שהגבירו את הסיכון לשברים בירך.
"התוצאה המפתיעה ביותר הייתה שיכולנו לחזות שברים בירך בצורה כל כך מדויקת מבלי להשתמש בצפיפות העצם, שהייתה באופן מסורתי גורם חשוב. המשמעות היא שניתן לזהות יותר אנשים בזמן ולהציע להם טיפול מונע", מסביר פיטר נורדסטרום, פרופסור ויועץ רופא שמוביל את קבוצת המחקר.
לצפיפות העצם, שהיא כיום השיטה הנפוצה ביותר להערכת הסיכון לשברים, יש מספר מגבלות. מדובר בבדיקה שלוקחת זמן הדורשת ציוד יקר, ולכן אינה זמינה לכל הרופאים. המודל שפותח כעת מבוסס במקום זאת על משתנים שקל יותר לאסוף במסגרות קליניות, כמו אבחונים וטיפולים רפואיים. זה מאפשר לצוות שירותי הבריאות לבצע הערכות סיכונים מבלי להזדקק לגישה לציוד לדנסיטומטריית עצם.
יתרון מרכזי במודל שלנו הוא שהוא מבוסס על נתונים שכבר זמינים במרפאה, מה שמאפשר לנו לזהות קבוצות בסיכון בצורה מהירה וקלה יותר. זה בתורו מאפשר לנו להתחיל התערבויות מונעות מוקדם יותר, כמו תרופות לאוסטאופורוזיס, ולמנוע סיבוכים חמורים המתרחשים בשברים בירך".
פיטר נורדסטרום, פרופסור ורופא יועץ
מבוסס על 19 משתנים
מודל המחקר מבוסס על 19 משתנים, כאשר המנבאים החזקים ביותר – מלבד גיל מתקדם – הם השימוש בשירותי עזרה ביתית ובאבחנות כמו מחלת פרקינסון ודמנציה. המודל הראה שלנשים עם שירותי עזרה בית הייתה סיכון של 5 שנים של כמעט 8% לסבול משבר בירך, בעוד שהנתון המקביל לגברים היה 5%.
"תובנה מרכזית מהמחקר שלנו היא שחולשה, ששירותי עזרה ביתית יכולים לשקף, היא אינדיקטור חזק לשברים בירך. זה עוזר לנו לראות שזה לא קשור רק לצפיפות העצם אלא בכל המצב הבריאותי של כל פרט", מציין אנה נורדסטרום, אחת החוקרים מאחורי המחקר.
ניתן להתחיל את הטיפול מוקדם יותר
ממצא מרכזי חשוב של המחקר היה שהחוקרים הצליחו לקבוע סף סיכון מתי יש לשקול טיפול בתרופות לחיזוק העצם. אם לאדם יש סיכון של 3 אחוזים או יותר לשבר בירך בתוך חמש שנים, טיפול תרופתי מונע עשוי להועיל. לפי המודל, 36 נשים או 52 גברים יזדקקו אפוא לטיפול כדי למנוע שבר בירך.
"למודל הזה יכולה להיות השפעה גדולה על קשישים, במיוחד אלה שלא נמדדו להם צפיפות העצם. הוא נותן לנו כלי לזהות קבוצות בסיכון מוקדם ולנקוט באמצעי מניעה לפני שמתרחש שבר בירך", אומר נורדסטרום.
המחקר אושר גם בקרב אנשים עם רקע זר והוכח כמדויק באותה מידה. התוצאות פורסמו לאחרונה והמחקר עשוי להוביל להנחיות חדשות על האופן שבו ספקי שירותי בריאות צריכים לנהל את הסיכון לשברים בירך אצל אנשים מבוגרים.
קישור לאלגוריתם לחישוב הסיכון לשבר בירך, החופשי לשימוש:
https://www.healthy-ageing.life/shafre-fracture-risk-assessment
19 הגורמים שעליהם מבוסס האלגוריתם הם: גיל, מין, אוסטאופורוזיס, מחלת פרקינסון, שימוש לרעה באלכוהול, דמנציה, שבר בירך באחים, שבר קודם, דלקת מפרקים שגרונית, מחלת חסימת ריאות כרונית, מחלת כליות, שבץ מוחי, דיכאון או תרופות נוגדות דיכאון, פסיכוזה או נוירולפטיקה, רקע שוודי, הכנסה נמוכה, דייר בבית אבות, שירותי עזרה ביתית וקורטיקוסטרואידים דרך הפה.
