Search
מחקר עשוי להוביל לטכניקות לא פולשניות מבוססות אור לזיהוי מוקדם של מצבי עור

מה מונע מארה"ב לאפשר מסנני קרינה טובים יותר?

כשרופא העור אדוול "אדה" אדמסון רואה אנשים משפריצים קרם הגנה כאילו זה קלן בבריכה שבה הוא גר באוסטין, טקסס, הוא רוצה להתערב. "אשתי אומרת שאסור לי", אמר, "למרות שרוב האנשים ממעטים להשתמש במספיק קרם הגנה".

השאלה היא לא רק אם אנשים משתמשים בכמות מספקת של קרם הגנה, אלא אילו מרכיבים יש בו.

יכולתו של מינהל המזון והתרופות לאשר את המסננים הכימיים במסנני קרינה הנמכרים במדינות כמו יפן, דרום קוריאה וצרפת נפגעה על ידי חוק אמריקאי משנת 1938 המחייב את מסנני ההגנה על בעלי חיים ולסווג אותם כתרופות, ולא כתרופות. מוצרי קוסמטיקה כפי שהם ברוב העולם. אז אמריקאים לא צפויים לקבל את מסנני ההגנה הטובים האלה – שחוסמים את הקרניים האולטרה סגולות שעלולות לגרום לסרטן העור ולהוביל לקמטים – בזמן לקיץ הזה, או אפילו הבא.

יצרניות מסנני קרינה טוענות שהדרישה הזו אינה הוגנת מכיוון שחברות כולל BASF קורפ ו-לוריאל, המייצרות את הכימיקלים החדשים יותר של מסנני קרינה, הגישו נתוני בטיחות על כימיקלים מסנני קרינה לרשויות האיחוד האירופי לפני כ-20 שנה.

סטיבן גולדברג, סגן נשיא בדימוס של BASF, אמר כי חברות חוששות מתהליך ה-FDA בגלל העלות והחשש שלהן שניסויים נוספים בבעלי חיים עלולים להצית תגובה נגד צרכנים באיחוד האירופי, האוסר על ניסויים בבעלי חיים של מוצרי קוסמטיקה, כולל קרם הגנה. החברות מבקשות מהקונגרס לשנות את דרישות הבדיקות לפני שהן נוקטות בצעדים לכניסה לשוק האמריקאי.

בדוגמה נדירה של דו-מפלגתיות בקיץ שעבר, הודה הסנאטור מייק לי (R-Utah) לנציגת אלכסנדריה אוקסיו-קורטז (DN.Y.) על שהפצירה ב-FDA להאיץ אישורים של מרכיבים חדשים ויעילים יותר של קרם הגנה. כעת תלויה ועומדת הצעת חוק דו-מפלגתית בבית הנבחרים שתחייב את ה-FDA לאפשר בדיקות ללא בעלי חיים.

"זה חוזר לכך שמסנני קרינה מסווגים כתרופות ללא מרשם", אמר קרל ד'רואיס, מנהל בכיר ב-DSM-Firmenich, יצרנית כימיקלים מסנני קרינה משוויץ. "זה באמת עניין לתת לצרכן האמריקאי משהו שיש לשאר העולם. אנשים לא מתים משימוש בקרם הגנה. הם מתים ממלנומה".

בכל שעה, לפחות שני אנשים מתים מסרטן העור בארצות הברית. סרטן העור הוא הסרטן הנפוץ ביותר באמריקה, ו-6.1 מיליון מבוגרים מטופלים מדי שנה בקרצינומות של תאי בסיס ותאי קשקש, על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן. הסרטן השני בשכיחותו במדינה, סרטן השד, מאובחן כ-300,000 פעמים בשנה, אם כי הוא קטלני הרבה יותר.

למרות ששיעורי ההצלחה בטיפול בסרטן העור מצוינים, 1 מכל 5 אמריקאים יפתחו סרטן עור עד גיל 70. המחלה עולה למערכת הבריאות 8.9 מיליארד דולר בשנה, לפי חוקרי CDC. מחקר אחד מצא שהעלות השנתית של טיפול בסרטן העור בארה"ב הוכפלה יותר מ-2002 ל-2011, בעוד שהעלות השנתית הממוצעת של כל סוגי הסרטן האחרים עלתה ב-25% בלבד. ובניגוד לסוגי סרטן רבים אחרים, ניתן למנוע במידה רבה את רוב צורות סרטן העור – על ידי שימוש במסנני קרינה ונקיטת אמצעי זהירות אחרים.

אבל מנה כבדה של מידע שגוי חלחלה לוויכוח על מסנני קרינה, ויש אנשים שמפקפקים בבטיחותם של מסנני קרינה הנמכרים בארצות הברית, אותם הם לועגים כמסנני קרינה "כימיים". מתנגדי קרם הגנה אלו מעדיפים מסנני קרינה "פיזיים" או "מינרליים", כמו תחמוצת אבץ, למרות שכל מרכיבי קרם ההגנה הם כימיקלים.

"זהו סיווג מלאכותי", אמר א' דניס בשאו, פקיד בדימוס של ה-FDA שניהל את חטיבת הפרמקולוגיה הקלינית של הסוכנות החוקרת מסנני קרינה.

ובכל זאת, חששות כאלה ניזונו בחלקו על ידי ה-FDA עצמו לאחר שפרסם מחקר שאמר שחלק ממרכיבי קרם ההגנה נמצאו בכמויות עקבות בזרם הדם האנושי. כאשר ה-FDA אמר ב-2019, ואז שוב שנתיים לאחר מכן, שצריך לחקור יותר מרכיבי קרם הגנה ישנים יותר כדי לראות אם הם בטוחים, מתנגדי קרם ההגנה ראו פתח, אמר נדים שאת', נשיא אלפא מחקר ופיתוח, המייבאת כימיקלים בשימוש בקוסמטיקה.

"לכן יש לנו קבוצות קיצוניות ואנשים שאינם מעודכנים היטב שחושבים שמשהו חודר לעור הוא סוף העולם", אמר שאאת. "כל מה שאתה שם על העור שלך או אוכל נספג."

אדמסון, רופא העור של אוסטין, אמר שחלק ממרכיבי קרם ההגנה היו בשימוש במשך 30 שנה ללא כל ראיה ברמת האוכלוסייה שהם פגעו במישהו. "הבעיה עבורי היא לא הבטיחות של מסנני קרינה שיש לנו", אמר. "זה שחלק ממקרני ההגנה הכימיים אינם כה רחבים כפי שהם יכולים להיות, כלומר הם לא חוסמים UVA גם כן. זה יכול להיות מוקל על ידי ה-FDA שיאפשר מרכיבים חדשים."

קרינה אולטרה סגולה נופלת בין קרני רנטגן לאור הנראה על הספקטרום האלקטרומגנטי. רוב קרני ה-UV שאנשים באים איתן במגע הן קרני UVA שיכולות לחדור לשכבת האמצע של העור וגורמות לעד 90% מהזדקנות העור, יחד עם כמות קטנה יותר של קרני UVB שאחראיות לכוויות שמש.

דירוג מקדם ההגנה, או SPF, על בקבוקי קרם הגנה אמריקאיים מציין רק את יכולתו של קרם הגנה לחסום קרני UVB. למרות שמסנני קרינה אמריקאים שכותרתם "ספקטרום רחב" אמורים, בתיאוריה, לחסום את אור UVA, כמה מחקרים הראו שהם לא עומדים בסטנדרטים הגבוהים יותר של חסימת UVA של האיחוד האירופי.

"נראה שלמספר מהכימיקלים החדשים הללו יש פרופיל בטיחות טוב יותר בנוסף להגנה טובה יותר על UVA", אמר דיוויד אנדרוז, סגן מנהל Environmental Working Group, עמותה שחוקרת את המרכיבים במוצרי צריכה. "ביקשנו מה-FDA לשקול לאפשר גישה לשוק."

ה-FDA מגן על תהליך הבדיקה שלו ועל הקריאה שלו לבדיקות של מסנני קרינה הנמכרים בחנויות אמריקאיות כדרך להבטיח את בטיחותם של מוצרים שאנשים רבים משתמשים בהם מדי יום, ולא רק כמה פעמים בשנה בחוף הים.

"אמריקאים רבים מסתמכים היום על מסנני קרינה כחלק מרכזי באסטרטגיית מניעת סרטן העור שלהם, מה שהופך עדויות משביעות רצון הן לבטיחות והן ליעילות של מוצרים אלה לקריטיים לבריאות הציבור", כתבה דוברת ה-FDA שרי דובאל-ג'ונס בדוא"ל.

החברה של D'Ruiz, DSM-Firmenich, היא היחידה שמבקשת כיום לקבל רכיב חדש של קרם הגנה ללא מרשם רופא המאושר בארצות הברית. החברה בילתה את 20 השנים האחרונות בניסיון להשיג אישור עבור bemotrizinol, תהליך שלדברי D'Ruiz עלה 18 מיליון דולר והתקדם בצורה הולמת, למרות ניסיונות הקונגרס ב-2014 ו-2020 להאיץ ביישומים עבור מסנני UV חדשים.

Bemotrizinol הוא מרכיב הסלע כמעט בכל מסנני קרינה באירופה ובאסיה, כולל אלה של המותג הדרום קוריאני Beauty of Joseon ו-Bioré, מותג יפני.

D'Ruiz אמר שבמוטריזינול יכול להבטיח את אישור ה-FDA עד סוף שנת 2025. אם כן, הוא אמר, במוטריזינול יהיה המרכיב הבדוק והבטוח ביותר בשוק, ביצועים טובים יותר אפילו מפרופילי הבטיחות של תחמוצת אבץ וטיטניום דו חמצני.

בעוד הקונגרס וה-FDA מתווכחים, אמריקאים רבים החלו לייבא את מסנני קרינה משלהם מאסיה או אירופה, למרות הסיכון של מוצרים מזויפים.

"בעיית קרם ההגנה גרמה לאנשים לראות שאתה יכול להיות לא בטוח אם אתה איטי מדי", אמר אלכס טברוק, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון. "ה-FDA פשוט איטי להפליא. הם מסתכלים על זה עכשיו ממש כבר 40 שנה. הקונגרס הורה להם לעשות את זה, והם עדיין לא עשו את זה".

מאמר זה נדפס מחדש מ-khn.org, חדר חדשות ארצי המייצר עיתונאות מעמיקה בנושאי בריאות ומהווה אחת מתוכניות הליבה הפועלות ב-KFF – המקור העצמאי למחקר מדיניות בריאות, סקרים ועיתונאות.

דילוג לתוכן