(Datilin) – ה הדיון בקונגרס ב-5 בדצמבר בקושי יכול היה להיות בעל משמעות רבה יותר: שניים משלושת נשיאי האוניברסיטאות של ליגת הקיסוס שהעידו על אנטישמיות בקמפוסים שלהם התפטרו במהרה, בעוד החוקרת המובילה שלהם, הנציגה הרפובליקנית אליז סטפניק, הפך לגיבור לא סביר עבור יהודי אמריקהכולל רבים הנוטים לנטות ליברליות.
כעת, פאנל הקונגרס החוקר את האנטישמיות בקמפוסים בקולג' מתכנס, לראשונה, כדי להגריל נשיאת מכללה נוספת על מה שקורה בבית הספר שלה על רקע המחאות על מלחמת ישראל-חמאס. הם זימנו את נמת שפיק, נשיא אוניברסיטת קולומביה, שהייתה מוקד של מתיחות מאז תחילת המלחמה עם התקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר.
שפיק, כלכלן יליד מצרים העונה לשם מינוש, היה אז רק אחראי על אוניברסיטת ליגת הקיסוס בניו יורק במשך שלושה ימים. מאז, היא ניווטה בשאלות קוצניות על מי יכול למחות, וכיצד, במסגרת המוקדשת להתחרות בין רעיונות, תוך שהיא מבקשת להבטיח לסטודנטים יהודים שהקמפוס בטוח עבורם.
הנה מה שצריך לדעת על שפיק, מה קרה בקולומביה ומה לחפש במהלך הדיון ביום רביעי.
- שפיק עבד בעבר בקרן המטבע הבינלאומית ובבנק העולמי. הרקורד שלה אומר שיש לה ניסיון רב יותר, ועדכני, בדיפלומטיה ציבורית מאשר נשיאי אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת פנסילבניה, שניהם מנהלי קריירה של השכלה גבוהה, כשמעדו בפני הפאנל בדצמבר. במקביל הזהיר שפיק פנימה מאמר מאמר בוול סטריט ג'ורנל ביום שלישי"חיוני לזכור שאוניברסיטאות והנשיאים שלהן אינם פוליטיקאים."
- לשפיק יש גם יתרון להיות שני וכבר הקדים את השאלה שהטרידה את נשיאי האוניברסיטאות האחרים: האם הקריאות לרצח עם של יהודים מפרות את כללי ההתנהגות של בתי הספר שלהם. בכתב העת "וול סטריט ג'ורנל", שכותרתו "מה אני מתכנן לספר לקונגרס מחר", כתב שפיק שלקריאה לרצח עם "אין מקום בקהילה באוניברסיטה. מילים כאלה הן מחוץ לגבולות הדיון הלגיטימי ומזיקות בצורה בלתי נתפסת". הנשיאים האחרים סירבו להציע תשובה ברורה לשאלה, ואמרו שתגובותיהם יהיו תלויות ב"הקשר".
- אבל שפיק לא קבע עמדה לגבי אחד המשפטים המפלגים ביותר הקשורים להפגנות פרו-פלסטיניות, "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית". מבקרים רבים של הביטוי טוענים שהוא אנטישמי כי זה מגיע לכדי קריאה להשמדת ישראל; 70 מחוקקים דמוקרטיים כינו זאת במפורש "זעקת גיוס… לרצח העם היהודי" לקראת הצבעה בקונגרס בראשות הרפובליקנית להטיל ביקורת על נציג אילהאן עומר על השימוש במחצית הראשונה של הביטוי. אנו יכולים לצפות לראות את שפיק ביקש פרטים כאן.
- תחת הנהגתו של שפיק, קולומביה נקטה צעדים כדי להקהות את ההפגנות המפריעות ביותר. היא הגדירה מרחב מצומצם למחאה והענישה סטודנטים שמתכנסים מחוצה לה. שתי קבוצות סטודנטים שהובילו הפגנות פרו-פלסטיניות, סטודנטים למען צדק בפלסטין וקול יהודי לשלום, הושעו בנובמבר על מה שבית הספר אמר היו הפרות של כללי המחאה; הם נשארים מושעים כרגע. האוניברסיטה גם סוגרת לעתים קרובות את הקמפוס העירוני שלה בפני זרים כאשר צפויות הפגנות מפריעות, כולל כאשר אלפי פעילים ירדו לקמפוס למחות על היחס לקבוצות הפרו-פלסטיניות. והחודש, היא השעתה ארבעה תלמידים שהשתתפו באירוע "התנגדות 101". ששיבח את חמאס.
- לאחר אירועים מוקדמים שבו נמצא צלב קרס בקמפוס וסטודנט יהודי פרו-ישראלי הותקף לכאורה, קולומביה נקטה גם בצעדים אקטיביים לטיפול באנטישמיות בקמפוס. שפיק כינס כוח משימה אנטישמיות לאחר תחילת המלחמה, ובחודש שעבר, כוח המשימה פרסם את הדו"ח הראשון שלו, מסקנה שסטודנטים יהודים בקמפוס חשים "בידוד וכאב" וכי האוניברסיטה לא אוכפת באופן עקבי כללים האוסרים הפגנות בלתי מורשות. יו"ר כוח המשימה, דיוויד שיזר, הוא פרופסור למשפטים ולשעבר מנכ"ל ועדת ההפצה היהודית האמריקאית, שגם יעיד; מצפה לשמוע אותו נשאל על עבודת הוועדה ומסקנותיה.
- לא כולם בקמפוס מרוצים מהמאמצים של האוניברסיטה להגביל את ההפגנות ולגרום לסטודנטים יהודים להרגיש בטוחים. בנוסף לאלה הטוענים שהמגבלות על המחאה מצמצמות באופן בלתי הולם את חופש הביטוי, פרופסור יהודי אחד התגלה כדמות מובילה המבקרת אוניברסיטאות על כך שהן מאפשרות לסנטימנט אנטי-ישראלי לפרוח ולדמם לאנטישמיות. שי דוידאי, ישראלי המלמד בבית הספר לעסקים של קולומביה, פרץ לעיני הציבור שבועות ספורים לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר סרטון של נאום נלהב שנשא בו גינה את קולומביה ואומר כי תלמידיה היהודים אינם בטוחים הפך לוויראלי. הוא שומר על קהל ארצי וממשיך להפעיל אזעקה על הנעשה בקמפוס, נותן מספוא פוטנציאלי למי שנמצא בדיון שאולי ירצה להביך את בית הספר.
- שפיק נראית מוכנה לא רק להגן על עצמה מפני חקירה אגרסיבית אלא להציג את דעותיה לגבי איך לאזן בין חופש הביטוי ובטיחות הסטודנטים בקמפוסים בקולג', פשרה בלב מלחמות התרבות העכשוויות סביב השכלה גבוהה. במאמרה בוול סטריט ג'ורנל, היא מתארת ארבעה לקחים שלמדה מאז 7 באוקטובר, וכותבת, "הדעה שלי היא שהצהרות רשמיות של האוניברסיטה צריכות להיות מוגבלות לנושאים שמדברים ישירות לחיים בקמפוס. על האוניברסיטה לחזור למשימתה המרכזית של טיפוח מגוון נקודות מבט ואת המלגות, התגליות והאזרחות הטובה הנובעים ממנה. יחד עם זאת, סטודנטים וסגל צריכים להרגיש לא מוגבלים בפיתוח דעות משלהם. … עלינו להפוך למודלים לאופן שבו אנשים גדלים ומשגשגים כשהם חיים זה לצד זה עם אחרים שהם שונים".
- זו לא הפעם הראשונה שקולומביה נמצאת באור הזרקורים להאשמות על אנטישמיות בקמפוס. מחלוקת סביב היחס לסטודנטים פרו-ישראלים בקמפוס לפני שני עשורים עלתה לכותרות ארציות והביאה את בארי וייס, אז פעיל סטודנטים, לגדולה; פרסום העיתונות החופשית של וייס קידם את פרשת האנטישמיות נגד ההשכלה הגבוהה מאז 7 באוקטובר. שנים לאחר מכן, נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, מכחיש שואה, נאם בקמפוס. בשנים שחלפו מאז בית הספר, המונה אוכלוסייה יהודית גדולה הכוללת תלמידים מישראל, היה מוקד מחאה מתמשכת סביב ישראל.
