וושינגטון (Datilin) – בשלושת הימים שחלפו מאז שביתה ישראלית נהרגו שבעה עובדי סיוע בעזה, ראש הממשלה אמר שהוא "מצטער מאוד" על התקרית, שר הביטחון הביע את "צערו ותנחומיו", מפקד הצבא אמר סליחה על "הטעות החמורה" והנשיא התנצל באופן אישי בפני מייסד ארגון הסיוע.
החרטה כללה שינויים במדיניות: בעקבות הפצצת משאיות השייכות ל-World Central Kitchen, ישראל נשבעה לחקור את התקרית ויצרה ערוץ לארגוני סיוע לתקשר ישירות עם מפקדי הצבא הישראלי בעזה, ולא דרך אוגדה אחרת.
"צה"ל עובד בשיתוף פעולה הדוק עם המטבח המרכזי העולמי ומעריך מאוד את העבודה החשובה שהם עושים", אמר הרמטכ"ל הרצי הלוי בנאום נדיר בשפה האנגלית. "נמשיך לנקוט בפעולות מיידיות כדי להבטיח שייעשה יותר כדי להגן על עובדי הסיוע ההומניטרי. זו הייתה טעות חמורה".
במשך כמעט כל המלחמה, ישראל התמודדה עם לחץ עולמי גובר על מספר ההרוגים העולה בעזה – הכולל כמעט 200 עובדי סיוע, לפי האו"ם. ישראל חקרה תקיפות קודמות, אבל בששת החודשים מאז תחילת הלחימה, לעתים רחוקות זה היה מתנצל כל כך, בכל כך הרבה ערוצים, על אירוע אחד.
ההבדל, לטענת פעילים הומניטריים ואנליסטים ותיקים של ישראל, נובע משילוב של גורמים: אזהרות על רעב מתקרב בעזה; המוניטין הבינלאומי – והאהדה לישראל – של מייסד World Central Kitchen, השף חוסה אנדרס; זעם מצד ממשל ביידן; והעובדה שכמעט כל עובדי הסיוע שנהרגו היו בינלאומיים, ולא פלסטינים.
בסך הכל, תגובתה של ישראל להפצצה – והגינויים שהיא עברה – עשויה לסמן נקודת מפנה במידת היענות ממשלתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ללחץ מבחוץ על המלחמה.
"זה משך את תשומת הלב של כל העולם, אישיות בולטת מעורבת, גולים נהרגו", אמר לארי גרבר, מנהל משימה פעם של הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי בגדה המערבית וברצועת עזה. "זה ייצור לחץ נוסף על ישראל לפתוח יותר נקודות כניסה לעזה כדי שדברים יוכלו להתקרב למקומות שהם צריכים להגיע אליהם מבלי להסתכן בסיכונים שהם עושים כעת".
הנדרים של ישראל לחקור ולשנות מדיניות הגיעו בתגובה לגינויים חסרי תקדים מצד הנשיא ג'ו ביידן, שאמר שהוא "זעם ושבור לב" על מקרי המוות. בשיחה עם נתניהו ביום חמישי, הוא "הבהיר את הצורך של ישראל להכריז וליישם שורה של צעדים ספציפיים, קונקרטיים וניתנים למדידה לטיפול בנזק אזרחי, סבל הומניטרי ובטיחות עובדי הסיוע", לפי קריאה. . ביידן, שתמך עד כה בתוקף במטרות המלחמה של ישראל, גם הציע שהממשל שלו יוכל לחשוב מחדש על מדיניותו בנושא הסכסוך, שלדבריו "תיקבע על פי הערכתנו לגבי הפעולה המיידית של ישראל בצעדים אלה".
על הלחץ מתווספים דיווחים של גורמי בריאות עולמיים האומרים כי עזה נמצאת על סף רעב, יחד עם הקריאות הגוברת לישראל לעשות יותר כדי להכניס סיוע. השביתה על עובדי הסיוע החמירה את המשבר הזה, שכן World Central Kitchen ו-Anera, קבוצת סיוע נוספת, הפסיקו את הפעולות בעזה מחשש לבטיחות עובדיהן.
"אנחנו מנסים להניף דגל אדום גדול כבר שבועות שיש רשת אנושית ותשתית אנושית להעברת הסיוע בצורה אמינה, בטוחה ומאורגנת ואם זה מתפרק, אי אפשר ליצור מחדש כל כך מהר, "אמרה רבקה אבו-חדיד, חברת מועצת המנהלים של אנרה, לסוכנות הטלגרפית היהודית.
לדבריה, תיקונים מהירים, כמו נפילות אוויר ומזח שהצבא האמריקני בונה על חופי עזה, לא היו מספיקים לעמוד במשבר.
על כך, לדבריה, נוספו החששות שצוות הקבוצה ייהרג. ב-8 במרץ, מוסא שאווה, הרכז הלוגיסטי של אנרה, נהרג כאשר פצצה פגעה במקלט שנראה כי אנרה מנותקת, או מובן שהוא בטוח מקרב. בנו בן ה-6, קארים, נפצע בפיצוץ ומת 10 ימים לאחר מכן.
"עבורנו בארה"ב, זה טקס", אמרה. "אנחנו מתעוררים כל יום ושואלים, האם כולם אחראים, האם כולם בטוחים? זה קבוע: לטלפון של מישהו אזל החשמל, אז אנחנו לא יכולים לאתר אותו – מה זה אומר?"
גם קבוצות יהודיות אמריקאיות שתמכו בישראל במהלך המלחמה התאבלו על ההרוגים, ואייב פוקסמן, המנכ"ל לשעבר של הליגה נגד השמצה, אמר כי הוא מצפה שישראל תהיה מעורבת יותר בארגונים הומניטריים בעקבות השביתה.
"ישראל תישמע ותפעל יותר פרואקטיבית במישור ההומניטרי, ותהיה יותר פומבית לגביה", אמר.
גרבר, שתקשר עם צה"ל כאשר ניהל את פעולות ה-USID, אמר כי קו תקשורת ישיר יותר בין קבוצות סיוע הומניטריות לבין הפיקוד ההתקפי בעזה היה דבר לא מובן מאליו במהלך מלחמה.
לארגונים ההומניטריים "צריך לתת להם, אם הם עדיין לא, גישה ישירה לפיקוד הדרום", אמר בהתייחסו לאגף האחראי על עזה. אם שיירת סיוע עוברת, הוא אמר, "פיקוד הדרום צריך לדעת שזה אושר ולאחר שזה אושר, כל היחידות צריכות להיות בתשומת לב שאי אפשר לירות עליהן בלי קשר למי שנמצא בהן, בטח בלי להגיע למעלה. -פינוי מפלס."
ישראל מתעקשת במשך חודשים שהיא נותנת כמה שיותר סיוע בצורה בטוחה ככל האפשר, ושחמאס גונב סיוע שמיועד לאזרחים. אבל כמה תקריות הביאו אפילו את בעלות בריתה של ישראל לפקפק בכך שהיא מטפלת כראוי במשבר, כולל תקרית שבה עשרות מתו בדריסה לגשת לשיירת סיוע (שעבורה ישראל שולל אחריות). קבוצות של ישראלים ימניים ניסו גם לחסום את כניסת הסיוע ההומניטרי למובלעת.
דיוויד מקובסקי, עמית במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אמר כי השביתה שהרגה את עובדי הסיוע היא סמל לאופן שבו הפוליטיקה מטשטשת את מה שצריך להיות תיאום הדוק יותר בין הבית הלבן וישראל בכל התחומים, כולל חלוקת הסיוע ההומניטרי. ביידן מתמודד עם לחץ מהשמאל, ויותר ויותר מהמרכז, להקשות על ישראל, בעוד שנתניהו מתמודד עם מנהיגי הימין הקיצוני שכלל בממשלתו.
"נראה שהדינמיקה הפוליטית בשתי המדינות – בהיותה שנת בחירות בארה"ב, והדינמיקה הקואליציונית בישראל – כולן מחמירות את המתחים כשצריך להיות תחושה של אישור מחדש של ההתכנסות" של האסטרטגיות הישראליות והאמריקניות", אמר מקובסקי. , שנפגש בקביעות עם בכירים בממשלות ארה"ב וישראל. "נקודות ההבדל מחריפות כי ישראל לא נתפסת כמי שהולכת את הקילומטר הנוסף".
הדינמיקה של מערכת היחסים עשויה להשתנות השבוע, ועובדים הומניטריים מקווים שסיוע נוסף יעבור. אבל אבו-חדיד אמר שזה לא מספיק לפעול רק כאשר עובדים זרים נהרגים. היא אמרה שהצוות הפלסטיני כולו של אנרה צריך לדעת שגם הסיכונים לאזרחים פלסטינים ולעובדי סיוע יופחתו.
"יש הרבה חום והישראלים והם יודעים בבירור שזו לא הייתה טעות מקובלת", אמרה. "אבל לא הייתה אותה תשומת לב כשפלסטיני נהרג. עובדי הסיוע שלנו הם פלסטינים. ולכן אנחנו צריכים לוודא שקיימת מערכת ביטול קונפליקט מתמשכת ומובנת".
