במחקר שפורסם ב- medRxiv שרת preprint*, חוקרים בבריטניה (בריטניה) חקרו את ההשפעה של מגיפת מחלת נגיף הקורונה 2019 (COVID-19) על הזדקנות המוח באמצעות נתוני הדמיה אורכית, תוך השוואה של תחזיות גיל המוח של המשתתפים לפני ואחרי התפרצות המגיפה. הם מצאו שהמגיפה האיצה משמעותית את הזדקנות המוח, במיוחד אצל גברים ואנשים מרקע מקופח, ומתאם עם ביצועים קוגניטיביים מופחתים במשתתפים שנדבקו ב-COVID-19.
מחקר: מוחות תחת לחץ: גילוי ההשפעות של מגיפת COVID-19 על הזדקנות המוח. קרדיט תמונה: Pavel_Kostenko / Shutterstock
*הודעה חשובה: medRxiv מפרסם דוחות מדעיים ראשוניים שאינם נבדקים על ידי עמיתים, ולכן אין לראות בהם מכריעים, מנחים פרקטיקה קלינית/התנהגות הקשורה לבריאות, או להתייחס אליהם כאל מידע מבוסס.
רקע כללי
זיהום תסמונת נשימתית חריפה חמורה בנגיף קורונה 2 (SARS-CoV-2), מעבר להשפעות הנשימה שלו, מראה מאפיינים נוירוטרופיים, המובילים לתסמינים כמו עייפות, דיכאון ופגיעה קוגניטיבית. הפלישה העצבית של הנגיף יכולה להימשך עד 230 ימים, מה שמוביל לירידה קוגניטיבית ולתהליכים ניווניים. מחקרים קודמים קשרו את COVID-19 לירידה קוגניטיבית, שינויים במוח וסמני הזדקנות המוח. מחקרים אורכיים מראים ירידה קוגניטיבית גבוהה יותר בקרב ניצולי COVID-19, כאשר הדמיית תהודה מגנטית (MRI) חושפת ירידה בחומר האפור והלבן.
בנוסף, המגיפה המוקדמת גרמה ללחץ פסיכולוגי משמעותי, במיוחד בקרב אוכלוסיות פגיעות. גורמי לחץ אלו עשויים להאיץ את הזדקנות המוח עקב גורמי לחץ פסיכו-סוציאליים, הפרעות חברתיות ושינויים באורח החיים. לכן, הבנה מקיפה של השפעת המגיפה על בריאות המוח, בהתחשב בזיהום ובגורמים סוציו-דמוגרפיים, היא חיונית. במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו בנתוני הדמיה עצבית בבריטניה (UKBB) כדי לחקור את ההשפעה של COVID-19 והמגיפה על הזדקנות המוח. הם בחנו את קצב הזדקנות המוח על ידי התחשבות במצב זיהום, מין, גורמים סוציו-אקונומיים וירידה קוגניטיבית.
לגבי המחקר
נתוני הדמיה מוחי מולטי-מודאלית באיכות גבוהה של 42,677 אנשים בני 45 שנים לפחות התקבלו מה-UKBB. משתתפים עם הפרעות כרוניות קיימות או נתוני MRI באיכות נמוכה לא נכללו כדי למנוע הטיה בתחזיות. כ-5,000 משתתפים עברו סריקות חוזרות.
משתתפים חיוביים ל-SARS-CoV-2 זוהו באמצעות בדיקות אבחון, נתוני בית חולים, רישומי בריאות או בדיקות נוגדנים. בקרות ומקרים חיוביים הותאמו 1:1 ביחס למין, תאריך לידה, מוצא אתני, מיקום ההדמיה ותאריך ההדמיה הראשונית. מודל רגרסיה שימש להערכת הזדקנות המוח באמצעות פנוטיפים נגזרי הדמיה (IDPs) כדי להעריך פערי גיל מוחיים (BAGs) בשתי נקודות זמן. BAG הוגדר כהבדל בגיל הכרונולוגי ובגיל החזוי של המוח. מודל חיזוי גיל המוח הוכשר על 15,334 משתתפים ואושר בסריקות של 1,336 משתתפים. בקבוצת הביקורת, שתי הסריקות בוצעו לפני המגיפה, ואילו בקבוצת "המגיפה" בוצעו סריקות לפני ואחרי המגיפה. נותחו גם אינטראקציות בין הזדקנות המוח וגורמים סוציו-דמוגרפיים. בנוסף, המחקר העריך ציונים קוגניטיביים, חישוב אחוז השינוי בין שתי סריקות עבור 10 המבחנים הקוגניטיביים המובילים הקשורים לסיכון לדמנציה כדי להשוות יכולות קוגניטיביות בין קבוצות שונות.
תוצאות ודיון
התוצאות בתחילה לא הראו הבדל BAG משמעותי בין הקבוצות. עם זאת, קבוצת המגפה הציגה שיעור גבוה יותר משמעותית של BAG (RBAG), המעיד על הזדקנות מואצת מואצת ללא תלות במצב הזיהום ב-COVID-19. בממוצע, ה-BAG בקבוצת המגפה נמצא גבוה ב-11 חודשים מזה של קבוצת הביקורת.
ניתוח נוסף הצביע על קשר חזק יותר בין גיל כרונולוגי ל-RBAG בקבוצת המגפה, כאשר משתתפים מבוגרים יותר חוו הזדקנות מוחית בולטת יותר. ההשפעה הייתה משמעותית יותר בגברים (RBAG 3.3 חודשים) ואנשים מרקע סוציו-דמוגרפי מקופח (RBAG שבעה חודשים). ביצועים קוגניטיביים, במיוחד במבחן יצירת השבילים (TMT), נצפו לרדת יותר בקבוצת המגיפה, במיוחד באלה עם COVID-19. ירידה קוגניטיבית זו הייתה קשורה ל-RBAG גבוה יותר, מה שמצביע על כך שהמגיפה החמירה את הזדקנות המוח ואת הירידה הקוגניטיבית, עם השפעה בולטת יותר אצל אנשים נגועים.
גורמים סוציו-דמוגרפיים כגון בריאות נמוכה, תעסוקה, השכלה ורמות הכנסה נמצאו קשורים לעלייה גדולה יותר ב-RBAG במהלך המגיפה. נצפו אינטראקציות משמעותיות בין מצב מגיפה לגורמים אלו, המדגישים את תפקידם בהזדקנות המוח.
המחקר מתחזק על ידי השימוש במודלים של BAG כדי לספק סמן רגיש וניתן לפרשנות לבריאות המוח, תוך מינוף מחקר אוכלוסיה אורכי, עשיר בהדמיה, כדי להעריך גורמים פסיכו-סוציאליים לפני ובמהלך המגיפה. עם זאת, המחקר מוגבל בשתי נקודות זמן בלבד, מה שמקשה על הערכת ההפיכות ומרווחי זמן שונים בין סריקות. יש צורך במחקר נוסף כדי לבסס קשרים סיבתיים והשפעות ארוכות טווח.
סיכום
לסיכום, המחקר בחן את ההשלכות הבריאותיות הרחבות יותר של המגיפה ומציע כי מגיפת COVID-19 האיצה משמעותית את הזדקנות המוח, בהשפעת גורמים פסיכו-סוציאליים, במיוחד מחסור חברתי ובריאותי. נמצא כי ההשפעות אינן תלויות במצב הזיהום, למעט אינטראקציות בין זיהום SARS-CoV-2, הזדקנות המוח, זקנה וירידה קוגניטיבית. טיפול באי שוויון בריאותי וגורמי אורח חיים הוא אפוא חיוני כדי למתן את ההשפעות הללו. נותר צורך במחקר מתמשך ובמדיניות ממוקדת לשיפור תוצאות בריאות המוח במשברי בריאות הציבור בעתיד.
מהדמיית MRI מזווגת ב->1,300 אנשים: המגיפה האיצה את הזדקנות המוח.
"הזדקנות מואצת קשורה לביצועים קוגניטיביים מופחתים רק במשתתפים שנדבקו ב-COVID." https://t.co/BBtqnI3K5T pic.twitter.com/vaLfEauUi7— אריק טופול (@EricTopol) 24 ביולי 2024
*הודעה חשובה: medRxiv מפרסם דוחות מדעיים ראשוניים שאינם נבדקים על ידי עמיתים, ולכן אין לראות בהם מכריעים, מנחים פרקטיקה קלינית/התנהגות הקשורה לבריאות, או להתייחס אליהם כאל מידע מבוסס.
