פיבי וואגונר, צעירה מאוניברסיטת קולומביה, עזרה להרכיב סדר פסח שיתקיים ביום שני בערב ב"מאהל הסולידריות בעזה" במרכז הקמפוס. אבל כשקולומביה מתעוותת בכאוס, וואגונר לקח הפסקה ממעקב אחר חזרת כדי להצטרף ל-30 תלמידים יהודים אחרים לסדנה ביום ראשון בערב על איך לשמור על שלום בין פעילים פרו-פלסטינים הכובשים את הדשא הדרומי האיקוני של בית הספר לבין מפגיני הנגד הסובבים אותם.
"הדאגה העיקרית שלי היא לנסות לשמור על דברים רגועים", אמר וואגונר בראיון.
נראה היה שסטודנטים, פרופסורים, פוליטיקאים ופעילים לאומיים מכל צדדי הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמאבקים על חופש הביטוי בקמפוס איבדו את האמון בהנהגת קולומביה, שנשיאה נקט ביום שני בצעד יוצא דופן של ביטול שיעורים אישיים אחריה מהלך שנוי במחלוקת כמה ימים לפני כן למשטרה לעצור יותר מ-100 מפגינים – רק כדי לאפשר לסטודנטים להקים מאהל חדש זמן קצר לאחר מכן.
ההסדר לא פייס אף אחד והמדרכות מחוץ לקמפוס במנהטן העליון של קולומביה, שהיה סגור לציבור, גדשו ביום שני במה שנראה כמו מספר שווה של עיתונות, פקידי ציבור ומפגינים מכל הקשת. רוברט קראפט, המיליארדר היהודי ששמו מעטר את מרכז הסטודנטים היהודי של קולומביה, אמר ביום שני כי יפסיק לתמוך בבית הספר עד לפעולות מתקנות, ונציג ארה"ב מייק לולר, רפובליקני ממחוז רוקלנד, קרא להסיר את הסיוע הכספי הפדרלי מסטודנטים בקולומביה.
"הילדים האלה לא זכאים לזה", אמר לולר במסיבת עיתונאים מאולתרת מחוץ לקמפוס. "זה בושה מה שקורה".
במקומות אחרים מפגינים פרו-פלסטינים עסקו בקריאה ותגובה דרך שער הקמפוס שנסגר עם שני מנעולי אופניים.
"אנחנו לא רוצים שתי מדינות!" צעקו המפגינים בחוץ.
"אנחנו זוכרים את 48'!" השיבו התלמידים בפנים
מאהלים גדלים
נראה כי החלטתה של קולומביה ביום חמישי האחרון להביא את משטרת ניו יורק לפנות את מאהל האוהלים הראשון ולעצור עשרות תלמידים בגין הסגת גבול הובילה להתרבות של פעולות דומות ברחבי מנהטן והמדינה, כאשר אוהלים צצים בבתי ספר כולל אוניברסיטת ניו יורק. , אוניברסיטת מישיגן וייל, שם המשטרה עצרה לפחות 47 מפגינים מוקדם בבוקר יום שני.
זה גם החריף את המתיחות בקולומביה, לדברי כמה סטודנטים, שאומרים שמספר המשתתפים בהפגנת הדשא גדל לאחר שהמשטרה עזבה.
"עכשיו זה אנשים שעומדים בעד חופש הביטוי ונגד אכזריות המשטרה וכוללים אנשים שאולי לא היו מסתבכים אחרת", אמר הנרי סירס, שעומד בראש סניף J Street U בקולומביה ולא השתתף בהפגנות.
לקולומביה היסטוריה ארוכה של אקטיביזם של סטודנטים, כולל כיבוש ב-1968 שהגיע גם לשיאו באלימות משטרתית, והיא שימשה זה מכבר מוקד הן לסטודנטים וסגל היהודים והן לאלה מהמזרח התיכון. העובדה שהוא ממוקם בעיר ניו יורק וחלק מליגת הקיסוס גם הופכים אותו לאבן שואבת לתשומת לב תקשורתית. אבל אם קולומביה נושאת את הזוהר הקשה ביותר של אור הזרקורים כרגע, זה רק אחד מני רבים שמתמודדים עם החלטות מאתגרות דומות לגבי איך להגיב לגל חדש של אקטיביזם בקמפוס שבודק מדיניות בנושא חופש הביטוי.
סטודנטים שזועמים על מלחמתה של ישראל בעזה, בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, עסקו בריקוד עדין עם מנהלים המופקדים על שמירת השלום בקמפוס ותחת לחץ של קבוצות יהודיות לאומיות ותורמים שדרשו תגובה קשה למה הם רואים כאנטישמיות גוברת בתוך ומסביב להפגנות.
תגובות בית הספר מתפתחות
הגל הראשון של קריאות היה למנהיגי האוניברסיטאות להשעות מועדונים כמו Students for Justice in Palestine, מה שעשו קולומביה וקומץ אחרים בסוף הסתיו. אבל הסנקציות האלה בדרך כלל רק מנעו מחברים גישה לכמות קטנה של מימון ואת היכולת להזמין חדרי ישיבות בקמפוס; התנועה סביבם הייתה הרבה יותר גדולה ונמשכה במהירות.
אוניברסיטת ברנדייס הייתה בית הספר הראשון שהשהה את פרק SJP שלו וגם עצר כמה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה לא מורשית בקמפוס שמתנגדים להשעיה. כמה בתי ספר השעו ולאחר מכן החזירו את המועדונים, אם כי קולומביה לא נתבעה כעת על הנושא.
הפוקוס, בכל מקרה, עבר במהירות מהמרובע לבנייני המנהלה.
ליז מגיל וקלאודין גיי, נשיאי אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת הרווארד, בהתאמה, נאלצו להתפטר לאחר עדות הרת אסון בפני ועדת הקונגרס בדצמבר, שבה לא הצהירו בבירור כי הקריאה ל"רצח עם יהודי" מפרה את חוקי הקמפוס שלהם. .
נשיאה של קולומביה, נמת שפיק, התבקשה להופיע באותו דיון, אך התחננה בהסתמך על סכסוך לוחות זמנים. במקום זאת היא הופיעה בגבעת הקפיטול בשבוע שעבר, ונראה היה שהיא נמנעת מכל התעללות גדולה – והצהירה כי לא תתאפשר קריאה לרצח עם נגד יהודים בקולומביה – עד שתחזור הביתה כדי להתעמת עם המאהל בעזה.
חלוף הזמן בין הדיונים או מאז ה-7 באוקטובר לא הוביל לבירור היכן יש למתוח קווים סביב דיבור פרובוקטיבי בקמפוס כדי להגן הן על ביטוי הסטודנט והן על בטיחות הסטודנטים. צוות המשימה לאנטישמיות של קולומביה סירב במיוחד להסביר מה הוא מחשיב כאנטישמי – או כיצד להבטיח ששיעורים ואירועים כמו סיום לימודים יתקיימו בצורה חלקה.
"אם אתה לא מאפיין את ההפגנות כאנטישמיות בשום צורה אז קל פשוט לאפיין את זה כחופש ביטוי ולהטיל את הנטל על מי שרוצה להגביל את זה", אמר דב וקסמן, יו"ר לימודי ישראל ב-UCLA. "הואיל ואם אתה מאפיין את זה כאנטישמיות, אז זה הופך לדבר שטנה וזה מעביר קצת את הנטל על אלה שאומרים שצריך לאפשר את זה".
חוויות יהודיות שונות
בקולומביה, הוויכוח הזה הסתיר במקצת את מה שכמעט כל הסטודנטים היהודים מסכימים שהוא קמפוס מתוח שבו חילוקי דעות פוליטיים עלו להתקפות אישיות, השמצות ואפילו כמה איומים.
פעילים שרפו דגלי ישראל. סטודנטים יהודים אנטי-ציוניים נתבעו בהליכה לרכבת התחתית ובעוד סטודנטים פרו-ישראלים הוטרדו מחוץ למעונות שלהם, ובמקומות אחרים נאמר להם "לחזור לפולין". יעקב שמלץ, נציג קולומביה של יהודי בקמפוס, אמר שסטודנטים יהודים בעליל נזרקו לעברם חפצים, ולאחד מהם נאמר "להתאבד".
"אנשים הולכים וצועקים אחד על השני", אמר שמלץ, בכיר לומד פוליטיקה והיסטוריה, והוסיף כי חלק מהרטוריקה המאיימת ביותר הגיעה ממפגינים שעמדו מחוץ לשערי בית הספר, שרבים מהם אינם תלמידים.
"אנשים צועקים שהם חמאס ושהם אוהבים את חמאס", אמר. "אנשים צועקים שהם רוצים עוד 7 באוקטובר".
כמה סטודנטים יהודים שהשתתפו במאהלי הסולידריות בעזה וקבוצות אנטי-ציוניות כמו הקול היהודי לשלום אמרו שהם גם התמודדו עם התקפות התקפיות. בראיון לעיתון הסטודנטים בשבוע שעבר השווה שי דוידאי, פרופסור מקולומביה שהתגלה כמפגין נגד מוביל, פעילים יהודים כאלה ל"קאפוס" ו"יודנראט" שעבדו עם הנאצים בתקופת השואה.
"אני מצטער, אבל זה לא הישג גדול להיות ברכבת האחרונה לאושוויץ", אמר דוידאי.
וואגונר, הצעיר שמתכנן את הסדר למאהל המחאה, הוא חבר בקבוצה בשם יהודים קולומביה להפסקת אש. היא אמרה שכאשר קבוצה של סטודנטים יהודים ניסתה לדבר על דבריו של דוידאי בפגישה של הלל ביום ראשון בלילה על אנטישמיות, הם זכו ללעג וצעקו על ידי ההמון.
"אנחנו גם סטודנטים יהודים ואנחנו גם מודאגים מהאנטישמיות", ציינה.
נראה שנקודה נדירה של אחדות בין שני הצדדים היא תסכול מתגובתה של קולומביה להפגנות. סטודנטים יצאו לרשתות החברתיות בשבוע שעבר כדי לעודד משאית שלטי חוצות שנוסעת בקמפוס עם הודעה לשפיק, המכונה מינוש: "הגיע הזמן להתפטר, ואנחנו כאן כדי לעזור לך לעבור".
שלט החוצות הנייד נתמך על ידי קבוצה שמרנית שכעסה על כך שפיק לא נקט קו קשה יותר קודם לכן כדי לפצח את הפגנות הקמפוס נגד ישראל. אבל ההודעה הדהדה גם בקרב סטודנטים פרו-פלסטינים רבים, במיוחד לאחר ששפיק סגר את מאהל האוהלים הראשון
"האמון בין התלמידים להנהלה כבר היה נמוך לפני זה ועכשיו הוא נשבר", אמר סירס, מנהיג J Street. "אני לא בטוח איך האוניברסיטה, בכנות, תוכל להתקדם".
מירה פוקס תרמה למאמר זה
אני מקווה שהערכת את המאמר הזה. לפני שאתה הולך, אני רוצה לבקש ממך בבקשה לתמוך בעיתונות עטורת הפרסים של הפורוורד בפסח הקרוב.
בעידן זה של מידע מוטעה, העבודה שלנו נחוצה כמו שלא היה מעולם. אנו מדווחים על החדשות החשובות ביותר ליהודי ארה"ב, המונעות על ידי אמת, לא אידיאולוגיה.
בזמן שחדרי חדשות נסגרים או מצמצמים, ה-Datilin הסיר את חומת התשלום שלו. המשמעות היא שלראשונה בהיסטוריה בת 126 השנים שלנו, עיתונות פורוורד היא בחינם לכולם, בכל מקום. עם מלחמה מתמשכת, אנטישמיות גואה ומבול של דיסאינפורמציה שעלול להשפיע על הבחירות הקרובות, אנו מאמינים שגישה חופשית ופתוחה לעיתונות יהודית היא הכרחית.
קוראים כמוך מאפשרים הכל. כרגע, אנחנו בעיצומו של פסח הבטחת נסיעה ו אנחנו עדיין זקוקים ל-300 אנשים שיעשו מתנה כדי לקיים את העיתונות האמינה והעצמאית שלנו.
עשה מתנה בכל גודל והפוך ל-A קָדִימָה חבר היום. אתה תתמוך במשימה שלנו לספר את הסיפור היהודי-אמריקאי במלואו והוגן.
– רחל פישמן פדרסן, מו"ל ומנכ"לית
הצטרפו למשימה שלנו לספר את הסיפור היהודי באופן מלא והוגן.
דרושים רק 300 מתנות נוספות עד ה-30 באפריל
$36 $500
$120 $180 סכום אחר
