(Datilin) – לאחר שבילה שלושה קיצים כשליח ישראלי באגם הנבטים של מחנה יאנג יהודה בצפון מדינת ניו יורק, שחר וקנין קיבל החלטה. "הייתי בטוח ב-100% שסיימתי עם המחנה", אמר.
ואז הגיע ה-7 באוקטובר, כשאחד מבני הדודים של וקנין נהרג בטבח פסטיבל המוזיקה נובה. הוא חזר הביתה מיד, התרחק מעבודתו כשליח ארוכת טווח בפדרציה היהודית של ריצ'מונד, וירג'יניה, כדי להיות עם משפחתו.
לאחר שנחת בישראל, הוא החל לשמוע מהחניכים שלו – כ-20 מהם התקשרו, שלחו אימייל או שלחו סרטונים כדי לבצע צ'ק-אין. הם אמרו, "אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך", הוא נזכר. "אנחנו מקווים לראות אותך הקיץ הזה", כתבו כמה.
"קודם כל, זה גרם לי לבכות", אמר וקנין לסוכנות הטלגרפיה היהודית. "בגלל שהבנתי את זה – סליחה על הצרפתית שלי – אבל זה גרם לי להבין ש'F-, אני כל כך אוהב את הילדים האלה. כל כך. אני מתגעגע אליהם כל כך.'"
כעת, וקנין מתכנן לחזור לאגם הנבטים. הוא מצפה להיות ב"מקום מוכר ומוכר". אבל הוא גם מבין שהזמן שלו במחנה לא יהיה בריחה מהמלחמה.
"באים ומדברים על זה כאילו זה משהו שהיה בעבר כי עכשיו אנחנו במחנה קיץ – לא", אמר וקנין. "ואומרים לנו, 'שים את זה בצד, אתה במחנה קיץ' – לא. אני לא רוצה, ולא אעשה, לשים את זה בצד".
תמהיל הרגשות הזה משותף להערכה של 1,500 ישראלים – רובם בגילאי 20 עד 23 – שיעבדו השנה במחנות יהודים ברחבי צפון אמריקה, על פי אלו שהופקדו על הצבת והכשרת השליחים, המכונים בעברית שליחים. בעוד שמספר התפקידים נשאר יציב, הסוכנות היהודית לישראל, שמנהלת השמה של שליחים, אומרת שיותר ישראלים פנו לעבוד במחנות הקיץ מאשר בכל שנה קודמת.
מי שיתקבל לעבודה יגיע למחנה לאחר חודשים של חיים תחת אש – ובמקרים מסוימים לאחר לחימה בעזה. כשהם שם, הם יתמודדו לא רק עם המטענים הנפשיים והרגשיים שלהם, אלא גם עם האתגר להסביר את המלחמה לחניכים ולצוות האמריקני. זה בנוסף למחסומים הלשוניים והתרבותיים שעומדים בפני שליחים מדי שנה.
"השיחות שאני מנהל עם מחנות עוסקות בעיקר, איך נדאג לשליחים? מה אנחנו צריכים לדעת ואיך אנחנו יכולים להיות רגישים יותר?" גל עטיה, המנהלת את תכנית השליחים של הסוכנות היהודית, סיפרה ל-Datilin.
שחר וקנין חוזר לקיץ הרביעי שלו באגם נבטי יהודה הצעירה. (באדיבות וקנין)
"הרבה מהם יוצאים ישר מהצבא ומחוויה אינטנסיבית, לכולם בישראל, אבל במיוחד לקבוצת הגיל הזו", הוסיפה עטיה. "הם לא מחנכים מנוסים, או אנשים מנוסים, שהם יכולים להתמודד, בהכרח, כדי לשמוע הכל."
אטיה נמצאת בעיצומה של סדרת סמינרים למנהלי מחנות אמריקאים, שרבים מהם מבקרים בישראל במהלך האביב כדי לפגוש צוות פוטנציאלי. לצד תהליכי הגיוס וההכשרה האופייניים לו, אטיה מציעה גם סמינר מקוון כיצד לקבל את פני הצוות הישראלי שעשויים להזדקק לתמיכה נוספת.
הסוכנות היהודית עובדת עם מספר קבוצות יהודיות אחרות – כולל הקרן למחנה יהודי, הליגה נגד השמצה ו-M², המכון לחינוך יהודי חוויתי – כדי להציע משאבים הן לצוות הישראלי והן למחנות עצמם. וההכשרה היא לא רק לאמריקאים. מרכיב מרכזי אחד, אמר אטיה, הוא לעזור לישראלים להבין מה חוו יהודי אמריקה מאז ה-7 באוקטובר.
"ראינו את החשיבות שהם יבינו יותר על החיים הנוכחיים של היהודים בצפון אמריקה, במיוחד, ובשאר העולם בכל הנוגע לחשיפה לאנטישמיות", אמר אטיה. "כי בחצי השנה האחרונה היינו ממש עסוקים במה שקורה בישראל. אבל לא הרבה מהם מבינים את החשיבות של לפגוש את אחיהם ואחיותיהם מהצד השני של האוקיינוס, ולפגוש אותם איפה שהם נמצאים".
ג'יימי סיימון, מנהל התוכנית הראשי בקרן למחנה יהודי, אמר שההדרכות יסייעו למחנות להבין "איך לקבל את פני הישראלים ברגע זה – מה זה אומר לעזור להם להחלים ולהתאבל ולהרגיש נתמכים בעודם נמצאים בקהילה מגוונת? ”
סיימון אמר ש-FJC הדריך בעבר מחנות בנושאי תכנות בישראל, אך כינה את ההצעות השנה "גישה חדשה" – הן בשל המלחמה והן בשל הזינוק בדיווחים על אנטישמיות שהגיעה לצדה.
"לאור עליית האנטישמיות ועליית המלחמה בישראל ובעזה, הטרגדיות של 10/7, אנחנו באמת מנסים לחשוב, בסדר, מה זה אומר?" אמר סיימון. "מהו הנוף הנוכחי? ואיך באמת נבחן מחדש את תוכנית הלימודים של ישראל במחנות ונבטיח שלקייטנות יהיו הכלים שהם צריכים כדי להצליח איתם בקיץ הקרוב?"
מטרת הסגל הישראלי, אמר עטיה, צריכה להיות להתחבר לחניכים, לא לפעול כנציגי הממשלה או הצבא שלהם. עבור וקנין, זה חיוני שמחנות יבינו מה עובר על הישראלים – החל מהעובדה שהמלחמה נמשכת.
"אתה רוצה להיות מסוגל להשמיע את הקול שלך שם", אמר וקנין. "לבוא ולהגיד ממקור ראשון, 'חבר'ה, אני לא יודע מה ראיתם ברשתות החברתיות, אבל אני שם'".
הוא הוסיף כי טיפול בצורכי הישראלים עשוי גם להיות לא להזכיר את המלחמה כלל. "לפעמים זה נושא שאנחנו לא רוצים לדבר עליו", אמר. "יש אנשים שהולכים למחנה קיץ כבריחה. הם לא רוצים להיות בישראל ולחוות הכל עכשיו".
אהבת ישראל היא חלק מהתוכנית במחנה תל יהודה ובמחנות קיץ נוספים של יהודי ארה"ב. (באדיבות תל יהודה)
ככל שהביקורת על ישראל גברה בחודשים שקדמו לקיץ, כמה מחנות התמודדו עם לחץ מצד ההורים או הצוות לבטל פעילויות המתמקדות בישראל או באוכל ובתרבות שלה. בעוד שיהודה הצעירה היא ארגון ציוני, וקנין אמר כי הוא, כמו גם שליחים במחנות אחרים, נתקלים במה שהוא מחשיב כרגשות אנטי-ישראליים מצד עמיתים ליועצים.
אבל גם אם השיחות האלה לא נוחות, הוא אמר, הן עדיין יכולות להיות משמעותיות.
"הרבה אנשים ישמעו דעות שהם לא יאהבו", אמר. "אני רק יכול לקוות ששני הצדדים ילמדו קצת מהסוג הזה של שיחות קשות".
עטיה גם צופה רגעי מתח ברגע שהישראלים מגיעים למחנה. אבל אף על פי שאיש לא יכול לומר מה יקרה במלחמה בין עכשיו ליוני, הוא מקווה להכין את הישראלים לשיחות קשות – אפילו במקום שבו הם מרגישים בבית.
"זה כלים שאנחנו מנסים לתת להם לפני שהם מגיעים", אמר. "אנחנו מנסים לגרום להם להקשיב לדברים שמאתגרים כאן לפני שהם שומעים אותם שם."
