בסקירה שפורסמה לאחרונה ב חומרים מזיניםחוקרים דנו ב-45 אינטראקציות בין תרופות לתזונה (DNIs) שמשנות את המצב המיקרו-תזונתי, במיוחד תוך התמקדות כיצד חומצה אצטילסליצילית (ASA) ו-warfarin עשויים להשפיע על חולים באמצעות מנגנונים שונים.
הם מתייחסים באופן מקיף למורכבות של DNIs, מדגישים את ההשפעה של גורמים כגון פולימורפיזם, מיקרוביוטה של המעי ורכיבי תזונה, ומציעים המלצות מעשיות לרופאים לנהל DNIs ביעילות באוכלוסיות פגיעות.
לימוד: אינטראקציות פוטנציאליות בין תרופות לרכיבים תזונתיים של 45 ויטמינים, מינרלים, יסודות קורט ותרכובות תזונתיות קשורות עם חומצה אצטילסליצילית וורפרין – סקירה של הספרות. קרדיט תמונה: AleksSafronov/Shutterstock.com
רקע כללי
DNIs נחקרות פחות מאינטראקציות בין תרופתיות אך נותרות רלוונטיות מבחינה קלינית. תרופות עשויות להשפיע באופן ישיר או עקיף על המצב המיקרו-תזונתי באמצעות מנגנונים פיזיקוכימיים, פיזיולוגיים או פתופיזיולוגיים.
אינטראקציות אלו כוללות בי-אי-אקטיבציה, שינוי בספיגה, השפעה או הפרשה. תרופות עשויות להתחרות במיקרו-נוטריינטים, לגרום לשינויים פיזיולוגיים או להשפיע בעקיפין על הבריאות.
בעוד ש-DNIs עשויים להיות מועילים או מזיקים, הם לרוב מדווחים בחסר, ויש מחסור במחקרים מקיפים בקנה מידה גדול בתחום.
החוקרים במאמר הנוכחי סוקרים את ה-DNIs של ASA (תרופה נוגדת טסיות) ו-warfarin (נוגד קרישה), תרופות בשימוש נרחב בקרדיולוגיה, אשר עשויות להשפיע על מצב המיקרו-נוטריינטים של החולים באמצעות מנגנונים שונים.
"הרעב הנסתר" של מיקרונוטריינטים
"רעב נסתר" מרמז על מחסור במיקרו-נוטריינטים. מיקרו-נוטריינטים חיוניים לתפקודים פיזיולוגיים בסיסיים, כולל ויטמינים (מסיסי מים ומסיסים בשומן), מינרלים ויסודות קורט.
המכון האמריקני לרפואה מספק המלצות לצריכת התייחסות תזונתית עבור רכיבים תזונתיים אלה ותרכובות נוספות, כגון טאורין וארגותיונאין, החיוניים לתפקוד תקין של חלבונים לאריכות ימים.
ASA ו-DNIs
האינטראקציה בין ASA לבין מיקרו-נוטריאנטים שונים היא מורכבת ורב-גונית, עם אינטראקציות מדווחות ומפוקפקות כאחד. בעוד שחלק מהאינטראקציות בין ASA למיקרו-נוטריינטים מבוססות היטב, אחרות נותרות לא בטוחות ומצדיקות מחקר נוסף.
האינטראקציות המדווחות של ASA כוללות הפרשה מוגברת של תיאמין בשתן, אפנון של שטיפת ניאצין, שינויים בהפרשת כליית פולאט ובריכוז בסרום, השפעות אפשריות על ספיגת קובלמינים והשפעות על ספיגת והפרשת ויטמין C.
ויטמינים מסיסים בשומן כמו טוקופרולים/טוקוטריאנולים עשויים להעצים את ההשפעה נוגדת הטסיות של ASA ולספק הגנה על הקיבה, בעוד שמינרלים כמו נתרן מראים הפרשה מופחתת במינונים גבוהים של ASA, מה שעלול להשפיע על ויסות לחץ הדם.
יסודות קורט כמו ברזל עשויים להיות מושפעים, מה שמוביל לסיכון מוגבר לאנמיה, בעוד שתרכובות תזונתיות קשורות כמו טאורין עשויות לשפר את האפקט נוגד הטסיות של ASA ולהציע הגנה לקיבה.
עם זאת, חלק מהאינטראקציות נותרות בספק, כמו אלה עם ריבופלבין, חומצה פנטותנית ורטינול. בעוד שניאצין מראה השפעות נוגדות טסיות, המשמעות הקלינית נותרה לא ברורה.
באופן דומה, למינרלים כמו זרחן, סידן, מגנזיום, אשלגן, נחושת, אבץ, סלניום וכרום יש אינטראקציות לא ברורות עם ASA. תרכובות תזונתיות קשורות כמו ליקופן, α-קרוטן, β-קרוטן, β-cryptoxanthin ואסטקסנטין מציגות אינטראקציות לא חד משמעיות.
בנוסף, חלק מהמיקרונוטריינטים כמו ביוטין, כלוריד, גופרית, יוד, מנגן, מוליבדן, פלואוריד, ארסן, בורון, ניקל, סיליקון ונדיום לא מראים אינטראקציות עם ASA.
ההשפעות של ASA על זרחון חמצוני במיטוכונדריה מעוררות חששות לגבי שימוש לרעה מטבולי פוטנציאלי במיקרו-נוטריינטים, אך הרלוונטיות הקלינית בבני אדם דורשת הערכה נוספת.
Warfarin ו-DNIs
בעוד שחלק מהאינטראקציות בין וורפרין לחומרי מזון מסוימים דווחו, אחרים נותרו מפוקפקים או לא נחקרו. ניאצין נקשר להשפעה סינרגטית עבור ויטמינים מסיסים במים, מה שמוביל לעלייה קריטית של יחס מנורמל בינלאומי (INR) במקרים מסוימים.
מחסור בחומצה פולית עשוי לנבוע מהימנעות ממזונות עשירים בוויטמין K, מה שעלול להשפיע על בריאותם של החולים. עדויות סותרות בנוגע לאינטראקציה בין ויטמין C במינון גבוה לוורפרין מחייבות מעקב קפדני.
בין ויטמינים מסיסים בשומן, רטינול וטוקופרולים/טוקוטריאנולים הראו אינטראקציות עם וורפרין, מה שהוביל לתופעות לוואי כגון אירועי דימום והסתיידות עורקים. מצב ויטמין D עשוי להשפיע על ההשפעה נוגדת הקרישה של וורפרין ועל הסיכון להסתיידות עורקים.
יתרה מכך, מגנזיום נקשר לייצוב רמות INR, שעלול להשפיע על תוצאות הטיפול בוורפרין. מזונות דלי ויטמין K עשירים באשלגן עלולים להוות סיכון לחולים עם מחלת כליות כרונית עקב היפרקלמיה.
Astaxanthin מראה אינטראקציות מדווחות עם warfarin, אך המנגנונים המדויקים נותרו לא ברורים. מספר חומרים מזינים כגון ריבופלבין, קובלמינים, סידן ויסודות קורט כמו ברזל, לוטאין, זאקסנטין, ליקופן, β-קרוטן ו-β-cryptoxanthin אינם מדגימים אינטראקציות קליניות משמעותיות עם וורפרין בהתבסס על ראיות זמינות.
דרוש מחקר נוסף כדי להבין היטב את האינטראקציות הפוטנציאליות בין וורפרין ואלמנטים אחרים כמו תיאמין, חומצה פנטותנית, גופרית, מנגן, מוליבדן ואחרים, שכרגע חסרים להם נתונים.
סיכום
בהתקדם לעבר מודל שירותי בריאות מנבא, מניעה ומותאם אישית, רופאים יכולים למנף טכנולוגיות אומיקס כדי לזהות סימני מחלה מוקדם ולריבד את הסיכון ל-DNIs.
ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של התחשבות בגורמים תזונתיים וצריכת רכיבים תזונתיים בחולים העוברים טיפול ב-ASA או בוורפרין כדי לייעל את תוצאות הטיפול ולמזער תופעות לוואי.
עם זאת, הסקירה מוגבלת על ידי היעדר מתודולוגיה מאוחדת, בקנה מידה קטן של מחקרי עוקבה אנושיים, הסתמכות על מודלים של בעלי חיים ונתונים חסרים על אינטראקציות מסוימות של מיקרו-נוטריינטים.
לסיכום, יחסי הגומלין בין צריכת חומרים מזינים, פיזיולוגיה אינדיבידואלית ושימוש בתרופות מחייבים לשקול DNIs בפרקטיקה הקלינית, במיוחד באוכלוסיות פגיעות. הוא מדגיש את הצורך בגישות מותאמות אישית להערכה וניהול תזונתיים.
