(Datilin) – בעוד יהודים ברחבי העולם קוראים את ההגדה בשולחנות הסדר שלהם מדי שנה, הם נתקלים בקטע המורה להם לראות את עצמם כאילו הם עזבו את מצרים באופן אישי. על שולחנות הסדר יהיו השנה גם חלק מהן סמל להתמדה של נשים שעברו טראומה בשבי.
לאור עדות שנשים ישראליות סבלו מאונס ותקיפה מינית מידי חמאס, הרבנית לאה סרנה מעודדת את משתתפות הסדר להתחבר לנשים הישראליות של פעם על ידי הנחת מראה על שולחנותיהן.
נשים אלה, על פי המסורת היהודית, השתמשו במראות במהלך העצמת עצמן מחדש לאחר שהתמודדו עם טראומה מינית – דרך, כתבה סרנה בפרסום היהודי Lehrhaus, "להילחם ליצירת תינוקות יהודים" ולהשיב את האוטונומיה שלהם.
"נזכיר את הסבל ההיסטורי וסיבולתן של נשים יהודיות בעבר ובהווה, ותן לנו לקוות ולהתפלל שאותו ריפוי יימצא מתישהו על ידי אחינו – ובעיקר אחיות – בעזה שעונתה היום", כתבה סרנה.
מנהג המראה של סרנה הוא אחד מני רבים שהעלו רבנים, מחנכים וארגונים יהודיים בשעה שיהודים מבקשים להשתמש בבד הטקס של הסדר כהזדמנות להתמודד עם הפיגוע ב-7 באוקטובר, מלחמת ישראל-חמאס וכ-130 בני הערובה המוערכים. עדיין בשבי בעזה.
החג, שמתחיל ביום שני בערב, מגיע כשהמלחמה עברה את רף ששת החודשים, בעוד המתקפה חסרת התקדים של איראן על ישראל עוררה אזהרה בכל המדינה ומחוצה לה. בינתיים, אין סיכוי מיידי באופק לשחרור החטופים. בתגובה, חלק מהטקסים החדשים מוסיפים לסמליות של הסדר, בעוד שאחרים מבקשים להתאים שיטות עתיקות יומין לימינו.
"משהו מועיל וכל כך יפה בטקס הסדר הוא התחושה הזו של ההקשר של הדיכוי היהודי", אמר סרנה, רב ומחנך במכון דרישה לחינוך יהודי בניו יורק, לסוכנות הטלגרפיה היהודית. הדיכוי וההתנגדות של נשים יהודיות, היא אמרה, "צריכים להיות חלק מהסיפור הזה".
היא הוסיפה, "זה חלק מהסיפור שלנו עכשיו. וזה היה חלק מהסיפור שלנו, הייתי אומר, מאז מצרים, ואני חושב שאנחנו צריכים לכתוב אותו בצורה מפורשת יותר ממה שהיה לנו אי פעם".
סרנה היא לא היחידה שמציבה את הנשים במרכז החדשנות הטקסית שלה. השנה, Jewish Women International מעודד משפחות להוסיף פרחים לצלחות הסדר שלהן, "כדרך לעמוד בסולידריות עם נשות ישראל – לכבד את זכרם של אלה שאיבדנו בידי חמאס ומחבלים אחרים, כדי לתת תקווה לאלה ששרדו, ולחלוק את כוחנו עם מי שעדיין מוחזק כבני ערובה".
אתר יהודי אחד מציע להוסיף רימונים לצלחת הסדר "כסמל לעמידה עם נשים ישראליות" ומציע מוסף הגדה חינם בן שני עמודים בנושא. הפרקטיקה של הוספת פריטים חדשים לצלחת הסדר אומצה בעבר כדי למשוך תשומת לב לנושאים החל מפמיניזם ועד שיטות עבודה לא צודקות.
חלקם מסגלים טקסים שנוצרו למשברים של העשורים האחרונים. בשבוע הבא, שולחנות סדר רבים יכללו מושב ריק לייצג את בני הערובה – מחווה שנעשתה בשנה שעברה בשמו של כתב הוול סטריט ג'ורנל הכלוא אוון גרשקוביץ', ולפני כן, עבור יהדות ברית המועצות. חלק מהמשפחות יניחו סרט צהוב על שולחנותיהן, סמל שבא לייצג הסברה לשחרור בני הערובה, בעוד חלק ילבשו גם צהוב.
סדר לדוגמה בבית ספר יהודי בעיר ניו יורק הציג כרזות בני ערובה ופרחים צהובים שייצגו את אלה שעדיין שבויים בעזה. (Datilin)
אחרים מקווים לרמוז על בני הערובה על ידי הוצאתם משולחן הסדר, במקום להוסיף עליו. בחיבור ל-Datilin מציע הרב אלי קאופנר להשתמש השנה בפחות מצות בסדרים כדי להסב את תשומת הלב לתחושת ההיעדרות.
"עם יותר מ-130 מאנשינו בשבי, פשוטו כמשמעו, ההלם מלראות פחות מצות ליד השולחן, כשאנחנו רגילים לראות הרבה, מתאים", כתב קאופנר.
הטקסים החדשים באים לצד שלל רב-שנתי של תוספות לטקסט ההגדה המסורתי המבקשים להפוך את נושאי החג לרלוונטיים לימינו. השנה, מספר מוספי ההגדה נועדו לסייע למשפחות לדון ב-7 באוקטובר ובשלכותיו במהלך הסדרים שלהן – החל בדמיון מחדש של "ארבע השאלות" ועד הרהורים על טקסטים מרכזיים אחרים של פסח כמו "דיינו" או האזהרה שבכל דור ודור הוא אויב ינסה להשמיד את העם היהודי.
הרב דוד לאו, הרב הראשי האשכנזי לישראל, שיתף בתפילת פסח לשחרור בני הערובה, שנועדה להיקרא לפני קטע זה. התפילה מבקשת מאלוהים "לברך ולהגן על אחינו ואחיותינו השבויים", להחזיר אותם "בשלום למשפחותיהם ולבתיהם" ו"לנטוע אחווה, שלום וידידות בלב כולם".
אחרים מעודדים הוספת משמעות חדשה למנהגי פסח קיימים.
בפוסט בבלוג לאתר Ritualwell מציעה הרבנית יהודית אדלמן-גרין להזמין את משתתפי הסדר לכתוב את הפירושים שלהם לעשר המכות. בשביל הדם, כותבת אדלמן-גרין, אפשר היה לחשוב על "הצעירות והצעירים שנרצחו באכזריות בפסטיבל נובה" ב-7 באוקטובר. לחושך, "לאן נעלמה התקווה? היכן עבודת הקודש של שלום בין העמים? איפה הממשלה שדואגת לאזרחיה?"
אדלמן-גרין מציעה גם דרך חדשה לחשוב על ארבעת הילדים שנדונו במהלך הסדר. במקום המאפיינים המסורתיים – חכם, מרושע, פשוט והילד שלא יודע לשאול – היא מציעה אחרים, כולל ילד אמיץ לייצג את אלה שנלחמו במלחמה, או "הבת שלא יכלה לצעוק" למען קורבנות ההתעללות המינית של חמאס.
ה-iCenter, עמותה המתמקדת בחינוך ישראלי, מציעה מדריך מקוון ל-12 רגעים שונים בסדר, מותאם לשנה זו. "מהשתקפות של אם ובת שזה עתה חזרו לביתן בקיבוץ סעד, ועד לחקר אמנות שנוצרה כדי לזכור את בני הערובה", נכתב באתר.
הטקסט של ההגדה מכיר בכך שההיסטוריה היהודית חוזרת על עצמה, דבר שלדברי הרב דניאל אפבין מייתר טקסים חדשים.
"בהתייחס למשבר הנוכחי בישראל, אין צורך בפריטים נוספים", כתב אפבין בעיתונות היהודית של טמפה ביי. "סדר פסח המסורתי כבר מדבר רבות. ההגדה עצמה היא עבודת גמר טעימה על הדיכוטומיה בין דלות וחוסן, חושך ואור, שבי וחירות. ההגדה קוראת לנו לקרוא את המשבר הנוכחי לדפים שלה".
סרנה הסכים שהסדר הוא מסגרת מזמינה לדיון בנושאים קוצניים. היא סיפרה שלאחרונה שמעה מחברה שנזכרה במפגש משפחתי כששתי אחיות החלו להתווכח על ישראל.
"ואז הם אמרו, 'הו, תשכח מזה. בוא נשאיר את זה לסדר'", סיפרה סרנה.
"הסדר עצמו מתאר, דרך ארבעת הבנים, אבל גם בדרכים אחרות, קבוצות של אנשים שיושבים ועורכים סדר ומתווכחים זה עם זה וניגשים לדברים מנקודות מבט ממש שונות, אבל כולם חוזרים לשולחן כל שנה". הוסיפה סרנה. "וזה הכי טוב שאנחנו יכולים לקוות לו השנה".
