Search
דבר תורה פרשת קדושים

כוחו של הציבור לעומת כוחו של היחיד

יורם קימלמן על קדושת בני אהרן לעומת קדושת בני ישראל ועל כוחו של הציבור לעומת כוחו של היחיד.


וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי…"(כ"ח, א').

 "וְקִדַּשְׁתִּי אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ;…  וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.." (מ"ד-מ"ה).

התקדשותם של אהרן ובניו מתבצעת על ידי היבדלותם מתוך בני ישראל כך שיוכלו להתעלות ולגעת בקודש.

התקדשותו של אוהל מועד מתבצעת בדיוק הפוך – השכינה יורדת אליו במטרה להיטמע בתוך בני ישראל.

בשני המקרים מתבצעת פעולת התקדשות, אולם כל אחד מהם מציג פעולה הפוכה מהשני: יציאה "מתוך" בני ישראל לעומת היטמעות "בתוך" בני ישראל.

אהרן ובניו מכהנים לקב"ה ("לי"), ואילו במשכן הקב"ה אומר: "ושכנתי בתוך בני ישראל", ולא "בתוך המשכן" כך שהשכינה מגיעה לכל אחד ואחת מבני ישראל.

אוהל מועד משמש כשדה תעופה רוחני הפעיל בשני מישורים – 'מסלול נחיתה' לשכינה, בדרכה לקדש את מחנה בני ישראל, ו'מסלול המראה' לכוהנים המתקדשים ומתעלים בעבודת הקודש.

נשאלת השאלה: מהו ההבדל העקרוני שבין קדושת המחנה לקדושת הכוהנים? מדוע לכל אחת מהקדושות מוקצה מסלול הכשרה הפוך?

ובכן, קיים הבדל עקרוני בין קדושת היחיד לקדושת הציבור.

כוחו של היחיד הוא בהתעלות מעל הציבור ובמקרים קיצוניים, בהבדלות מלאה במקום בו הקדושה נעדרת (כדוגמת אברהם ונוח). יחיד המתעלה מעל סביבתו ומתקרב לקדושה.

כוחו של הציבור לעומתו, נובע דווקא משיתוף פעולה ואיחוד הכוחות. עצם השותפות היא ההתעלות שמזמינה אליה את הקדושה, כך שתרד ממרומים ותשכון בתוכה.

אהרן ובניו מכשירים עצמם בקדושת היחיד "מתוך בני ישראל" ומתעלים אל הקודש.

אוהל מועד לעומתם, הוא תוצר מושלם של שיתוף פעולה מצד בני ישראל. שותפות זו היא התעלות המזמינה אליה את השכינה כך שתרד ותשכון "בתוך בני ישראל".

שנזכה..

דילוג לתוכן